התברר לראובן שגם שמעון ביקש מהרב שיתפלל עליו להצלחה במשפט...

מעשה בראובן שניגש אל ראש ישיבה מסויים, וביקש לתרום סכום נכבד לישיבה על מנת שהרב ותלמידיו יתפללו עליו להצלחה במשפט שיש לו נגד שמעון, הנסוב אודות נכס השווה הון רב, שכל אחד מהצדדים טוען כי הנכס היקר שייך לו.

הרב קיבל את התרומה, ואמר לאיש שבע"ה יתפללו עליו, ולה' הישועה.

והנה, יום המשפט הגורלי הגיע, ולאחר דיון ממושך נקבע, כי שמעון הוא הזוכה בנכס. כשיצאו בעלי הדינים מהאולם, מבחין ראובן ששמעון מפעיל את המכשיר הנייד שלו, מתקשר אל מאן-דהוא ואומר לו: "אני מדבר עם עוזרו של הרב פלוני?... תמסור בבקשה לכבוד הרב, שאני מודה לו מקרב לב... בזכות תפילותיו זכיתי במשפט!".

ראובן נדהם למשמע הדברים. מתברר שגם שמעון פנה לרב ההוא, והרב העתיר גם עבורו להצלחה במשפט.

ועתה בא ראובן לשאול: האם לאור העובדה שהרב התפלל גם על עמיתי שמעון, יש לי את הזכות לתבוע בחזרה את הסכום ההגון שתרמתי, שכן לכאורה יש כאן 'מקח טעות', שהיאך ניתן להתפלל גם להצלחתי וגם להצלחתו - הרי זוהי סתירה מיניה וביה - או שאני מצליח ויריבי מפסיד, או שהוא מצליח ואני מפסיד?!...

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

בגמרא בסנהדרין (ז'.) נאמר: "ההוא דהוה קאמר ואזיל, דאזיל מבי דינא שקל גלימא ליזמר זמר וליזיל באורחא". דהיינו, אומרת הגמרא שאדם שהפסיד בדינו, ואף נטלו ממנו את בגדו, כדי לפורעה לבעל דינו, מה יעשה עתה לאחר שיצא חייב בדינו? - ילך ברינה ויזַמר זֵמר... וביאר רש"י: הואיל ודנו אותו דין אמת, לא הפסיד כלום, אלא גזילה הוציאו מידו, ועל כך שמח כל כך. ואמר שמואל, שמצינו לכך מקור בתורה, בדברי יתרו למשה רבינו (שמות י"ח, כ"ג): "וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום", וביאר רש"י: כל העם, לא שנא זכאי ולא שנא חייב, כולם במשמע.

נוכל ללמוד מהדברים, שטענתו של ראובן, שלא ניתן להתפלל עבור שני בעלי הדין להצלחה בדין, אינה טענה כלל, משום שתפילה 'להצלחה במשפט' אין פירושה תפילה לזכייה דוקא, אלא תפילה שיצא דין אמת לאור; ואף להפסיד, ולא להיכשל בעוון גזל, גם זו זכייה, וגם על כך יש להתפלל.

נמצא אפוא, שניתן להתפלל ששני בעלי הדין יצליחו - האחד יזכה בממון השייך לו, והשני יזכה בכך שלא ייכשל באיסור גזל החמור.

* * * 

והדברים יומתקו יותר על ידי המעשה הנפלא הבא:

הקב"ה יכול ל'סדר' שגם אתה תנצח וגם אויבך ינצח

מסופר על הגאון רבי יצחק מוולוז'ין זצ"ל, שהופיע פעם בראש משלחת של גדולי ישראל בארמונו של הצאר הרוסי. מיד בכניסתו, פנה אליו הצאר ואמר לו: "יש לי שאלה קשה לשאול אותך; ידוע לי שאתם היהודים בכל שבת ושבת מתפללים לשלומו של הצאר ומברכים אותו שינצח בכל מלחמותיו, ביקשתי גם מאחד היהודים שיתרגם לי את נוסח הברכה הזו, אולם עתה אני יודע שכל הדברים הללו אינם אלא מן השפה ולחוץ, שכן כפי שידוע לי תפילה זו נאמרת על ידי אותם היהודים בכל מדינה ומדינה, ואם כן, כיצד מתפרשת תפילה זו, הרי יש לי שנים ארוכות מלחמה עם קיסר גרמניה, ואם גם בגרמניה מתפללים היהודים לניצחון מלכם, ואתם כאן מתפללים לניצחון מלככם, אם כן כיצד מתיישבת סתירה זו?"

הגר"י מוולוז'ין השיבו באופן מיידי כשבת שחוק על פניו: "הרי פיך אמר שתירגמו לך את התפילה, ויודע אתה היטב את נוסחה. כיון שכך בודאי שמת לב שהתפילה מתחילה במילים: "הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה, הוא יגדל וירומם וינשא וכו', את הקיסר האהוב...", נשאלת השאלה, וכי אין שבח אחר של הקב"ה המתאים לקובעו בתפילה זו, אלא בזה שהקב"ה מכוון את האוניות בלב ים ומפלס להם דרך ונתיב?

ובכן, התשובה פשוטה - כיון שהאוניות נוסעות בעזרת מפרשים שהרוח נושבת בהם, תאר לעצמך שעתה נמצאת אוניה במזרח וברצונה להפליג למערב, צריכה היא אם כן רוח מזרחית, באותה שעה ממש יוצאת אוניה מהמערב שפניה מועדות למזרח, היא צריכה כמובן רוח מערבית, כיצד בכל זאת מתנהלת תנועת האוניות על אף קושי זה?

אלא זהו כוחו של הקב"ה! אף כאן, יכול הקב"ה ל'סדר' שגם אתה תנצח, וגם אויבך קיסר גרמניה ינצח..."

תשובה מחודדת זו כבשה את ליבו של הצאר, ומאז דבריו של הגר"י מוולוז'ין היו נשמעים אצלו בכבוד ובהערכה, על אף שהצאר היה ידוע כשונא ישראל.

וכעין זאת נאמר גם בנידון שאלתנו - ניתן להתפלל גם להצלחת ראובן וגם להצלחת שמעון, כדי שהשי"ת יסדר, שמי שבאמת מגיע לו לזכות יזכה, והשני יימלט מגזילה...

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.