סיון רהב מאיר: לפעמים צריך את ניקי היילי כדי לזכור מי אנחנו ומה הציפיות מאיתנו

1. מההודעות שהם מוציאים לתקשורת, נראה שהפוליטיקאים שלנו עדיין בתקופת בחירות. גם הכמות והקצב, גם הטון והתוכן. גנץ ובן גביר עדיין מתדלקים אחד את הבייס של השני. ומהטקסטים שלהם, זה נראה שישראל נקרעת בין פרוגרסיביות קיצונית לפונדמנטליזם קיצוני. אין אמצע.

דווקא לכן היה כל כך מרענן לשמוע את מה שאמרה עלינו בימים אלה ניקי היילי בטורונטו, קנדה. לפעמים צריך מישהו מבחוץ, שיזכיר לנו מי אנחנו מה הציפיות מאיתנו.

היילי הייתה אורחת הכבוד באירוע הצדעה שהתקיים בטורונטו למרכז האקדמי לב. זה קמפוס אקדמי ירושלמי שבו בנים ובנות מהמגזר הדתי והחרדי לומדים בנפרד את מקצועות הטכנולוגיה. היילי לא רואה בכך הדרה או אפליה. להיפך.

"מה שאני אוהבת בכם זה שאתם מתחילים מהבסיס, מהאמונה", אמרה היילי. "זה לא רק הלימוד האקדמי, לא רק המקצוע. קודם כל צריך להזכיר לסטודנטים מה האחריות שלהם. להישאר מחויבים לערכים המסורתיים שלנו. זה בדיוק מה שאנחנו מצפים מישראל כולה. העולם כולו מסתכל ואומר כמה ישראל נפלאה ומיוחדת. אפילו אלה שמחרימים את ישראל, בעצם מקנאים בה. הם מקנאים באנשים שלכם, בחינוך הזה, ביכולת שלכם להיות טובים בטכנולוגיה, במודיעין, בקדמה, אבל הכול מתוך אמונה עמוקה. זה מה שאני אוהבת בכם. אתם בישראל מוציאים אדם שלם, שלא חושב רק על הקריירה, אלא גם על המשפחה והמדינה שלו. אתם מובילים קידום נשים אמיתי, בלי לשכוח משפחה וערכים מסורתיים".

היילי היא האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד מושלת קרוליינה הדרומית, ואז כיהנה כשגרירת ארצות הברית באו"ם, בתקופת טראמפ. פעמים רבות ניתן היה להתבלבל ולחשוב שהיא שגרירת ישראל באו"ם: "ראיתי את זה באו"ם ורואים את זה היום בהסכמי אברהם. כשהמדינות הערביות עומדות בתור להסכמי אברהם, הן לא באות כי הן עושות טובה לישראל. ישראל לא צריכה אותן, הן אלה שצריכות את ישראל. למה? כי היא ממוקדת באנשים, בעצמאות, בערכיות".

בעצם, אומרת לנו היילי, ישראל לא צריכה להיות עוד מדינה של ארצות הברית. אנחנו צריכים להשמיע הקול המיוחד הזה, של מדינה יהודית-דמוקרטית.

לעומת דונלד טראמפ, שפגש השבוע אנטישמיים בביתו הפרטי, היא הציגה עמדה הרבה יותר בהירה ביחס לאנטישמיות: "צריך לצאת נגד אנטישמיות בכל פעם שנתקלים בה. לפעמים אנשים חושבים 'אוי, שוב'. ואני אומרת: אל תתעייפו. זה לא בסדר. זה לעולם לא יהיה בסדר. צריך לדבר נגד, בכל פעם מחדש. צריך להשפיל את האנטישמים בכל פעם מחדש. וצריך להזכיר למנהיגים שלנו שגם הם צריכים לדבר. אני לא מוכנה שיהודים יילכו לקולג' ויחששו שיתקפו אותם. אני לא מוכנה שהורים שלהם יחששו".

מי שראיין אותה היה דני דנון, שהיה שגריר באו"ם בתקופתה. "כמה הם שנאו את שנינו", היא אמרה לו בחיוך, וסיכמה את הקדנציה שלה כך: "זה לא עובד, מה שקורה באו"ם לא משמעותי. אם האו"ם רוצה להיות רלוונטי הוא חייב להתחיל לדבר על נושאים שלא נוח לדבר עליהם. הכי קל להעביר החלטות נגד ישראל. אבל הם לא ידברו על זכויות אדם בסין ולא על זכויות אדם באיראן ולא נגד מה שרוסיה מעוללת כעת לאוקראינה. הם לא מדברים על מה שבאמת חשוב היום".

הקהל מחא כפיים בהתלהבות כשדני דנון שאל אותה מה עם ריצה שלה לנשיאות. "כשהייתי ילדה קטנה בדרום קרוליינה חיפשתי נשים מנהיגות ולא ראיתי", אמרה. "כל הספרים בספרייה היו על 'הגברת הראשונה', אשתו של הנשיא. זהו". לכן היא עצמה כתבה בימים אלה ספר על מנהיגות נשית, עם פרק נרחב על גולדה מאיר, שהיא רואה בה דמות מופת. "לספר קוראים: 'אם אתה רוצה שמשהו ייעשה'. השם הזה לקוח ממשפט שנהגה לומר מרגרט תאצ'ר, עוד אישה שאני מעריצה. היא אמרה: 'אם רוצים שמשהו ייאמר – תבקשו מגבר. אם אתם רוצים שמשהו ייעשה – תבקשו מאישה".

המשפט האחרון שלה על הבמה, נשמע מבטיח: "בהמשך השנה אקבל החלטה. עד היום מעולם לא הפסדתי בבחירות, ואני לא אתחיל להפסיד עכשיו... אפעל עבור מדינתי עד נשימתי האחרונה".

2. יש לנו נטייה להפוך אירוע אחד לחזות הכול. לפני כמה ימים עדי מזרחי דקר למוות את יורי וולקוב ברחוב בחולון. זה נורא. אבל מהר מאוד אנחנו קופצים למשפט המכליל "זו מדינה שדוקרים בה אנשים ברחובות".

אז ממש בעוד משפחת וולקוב יושבת שבעה, פורסמה בפייסבוק ההודעה שכתב נדיר חובב: "מחפש רכב קטן לאשתי. עד 7,500 ₪, שיהיה במצב מצוין. אשמח שתבואו לקראתי במחיר, אני אדם נכה וכל שקל חשוב לי!". הפוסט הגיע תוך זמן קצר ליותר מ-260 אלף (!) גולשים. אינספור שיתופים ותגובות, כאילו הפיד כולו רק רוצה לעזור לנדיר. גל של חסד דיגיטלי.

"אני אקנה לך רכב בשמחה", "אם לא הסתדרת צור קשר ואשמח לעזור", "אנחנו סוכנות רכבים שרוצים לתת לך רכב", ועוד ועוד. סמי סטיירוב זכה לבסוף במצווה: "חבר יקר, תבחר רכב שמתאים לך במחיר, אני קונה לך", הוא כתב, ומייד אחריו כתב דניאל שמואלי: "יש לי מבחר רכבים, תוכל להגיע ולבחור איזה רכב שתרצה, ותשלם כמה שמתאים לך". ביום רביעי נדיר הגיע מאשדוד, סמי לקח יום חופש מהעבודה וחיכה לו ברכבת לחיפה ולקח אותו לעכו, לדניאל.

אם אנחנו "מדינה שבה רוצחים ברחובות", אפשר להכליל לכיוון השני ולומר שאנחנו מדינה שבה אלפי אנשים עוזרים לנכה שהם לא מכירים להשיג רכב.

3. על פרשת השבוע שקראנו השבת, פרשת ויצא, בשלושה פסוקים בלבד:

"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה". סולם יעקב המפורסם הפך לסמל נצחי, לקריאת כיוון לעם ישראל לאורך הדורות. להיות מחובר לקרקע, לאדמה, אבל שהראש יגיע עד השמיים. השילוב הזה בין מעשיות לבין חזון, בין פרקטיות לבין שמיימיות, מלווה אותנו עד היום.

"וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים, וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ". יש אומרים שזה הפסוק הרומנטי ביותר בתורה. לבן אומר ליעקב לעבוד שבע שנים כדי להתחתן עם רחל, ויעקב לא רק מסכים, אלא שהזמן חולף עבורו כמו כמה ימים בלבד. הפסוק הזה לא מספר רק על העוצמה של יעקב ושל רחל, אלא על עוצמתה של האהבה.

"הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' – עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה". לאה קוראת לבנה הרביעי יהודה, ומעניקה גם לנו את שמנו: יהודים. אנחנו נקראים על שם התודה, ההודיה. הרב יונתן זקס ציין שהמשפט הראשון שאומרים בבוקר מתחיל בתודה: "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת לי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך". קודם כל תודה. או בלשונו: We thank before we think.