הלימוד היומי: היכנסו, והיום שלכם ייראה אחרת (יום שישי, ט"ו בכסלו)

פרשת וישלח – דבר תורה קצר לשולחן השבת

ויאבק איש עמו עד עלות השחר (לב, כה)

מי הוא אותו “איש”? כותב רש”י על פי חז”ל – “זהו שרו של עשו”.

גם בפרשת וישב מספרת התורה סיפור שמעורב בו “איש” – “וימצאהו איש, והנה תועה בשדה, וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש” (פרק לז, טו – האיש פוגש את יוסף משוטט בשדה לחפש את אחיו, והוא פונה אליו להציע את עזרתו). והנה, שם, ב”איש” זה של פרשת וישב, פירש רש”י שאותו “איש” הוא המלאך גבריאל. נמצא שה”איש” נדרש בסיפור אחד כשרו של עשיו, ובסיפור אחר כמלאך גבריאל.

מסופר על הגאון רבי חיים מצאנז, בעל ה”דברי חיים”:

פעם ביקש ה”דברי חיים” מתלמיד חכם אחד לעזור לו לאסוף כסף עבור עני. אותו תלמיד חכם, סירב בטענה שהוא עסוק בתלמוד תורה ובשאר עניינים ואין לו זמן לעזור.

אמר לו על כך הגר”ח מצאנז, בזכותך התיישבה לי קושיה: בפרשת וישלח נאמר “ויאבק איש עמו” ומפרש רש”י שהוא שרו של עשיו, ואילו בפרשת וישב, על “וימצאהו איש והנה תועה בשדה וכו'”, מפרש רש”י שהוא המלאך גבריאל; ולכאורה, מניין לרש”י הבדל זה, שה”איש” בפרשת וישלח הוא שרו של עשיו וה”איש” בפרשת וישב הוא המלאך גבריאל?

אלא ה”איש” בפרשת וישב פוגש אדם אחר הזקוק לעזרה, ומיד מפנה מזמנו, מתעניין במצוקתו ומציע לו את עזרתו – “איש” כזה, זהו המלאך גבריאל; לעומת זאת, ה”איש” בפרשת וישלח, כשיעקב זקוק לברכה, הוא מתחמק בטענה שהוא צריך לומר שירה לפני הקב”ה (כמבואר ברש”י שם, ש”שלחני כי עלה השחר” פירושו שצריך אני לומר שירה), ומי שמתחמק מלסייע לזולת בטענה שהוא עסוק במצוה ובאמירת שירה לקב”ה, “איש” כזה הוא שרו של עשיו…