המכתב שלא יישלח לעולם
עובר קטן שלי, רציתי לספר לך
לא רציתי להתאכזב. לא הסכמתי לקרוא לך עובי, זה הפחיד אותי. רציתי אותך כל כך, והשם עובי הזכיר לי רק דברים עצובים. המכתב שלעולם לא יישלח
- המכתב שלא יישלח לעולם
- פורסם י"ב כסלו התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
עובר קטן שלי,
ראיתי אותך אתמול, היה לך דופק וממש זזת, ופתאום הבנתי שאתה ממש אמיתי, שבעז"ה אתה תהיה בן אדם.
אני רוצה לספר לך משהו, עובר קטן שלי. אתה לא ההיריון הראשון שלי. היה עוד אחד לפניך, יש כאלה שאפילו לא יגידו שזה היה, כי זה התחיל ונגמר כל כך מהר, אפילו לא התחיל להיות צורה של תינוק, אבל בשבילי זה היה. בשבילי אתה לא העובר הראשון, אתה בעז"ה תיהיה הילד/ה הראשון/ה, אבל עובר אחד כבר היה לפניך.
אבא ואני היינו זוג צעיר, לא ממש ידענו דברים על הריון. מההתחלה זה היה ברור לאנשים שהוא יפול, אבל אנחנו לא ידענו כלום, לא הבנו שום סימן, היינו בטוחים שהכל תקין גם כשלא ראינו דופק.
מצד אחד היינו דאוגים, לא ממש הרגשנו מוכנים עדין, ומד שני היינו מאושרים, בכל אופן, איך אפשר שלא. קראנו לו עוּבִּי, וכל הזמן דיברנו עליו ואליו. נקשרתי אליו, באמת שאהבתי אותו. גם אם אנשים יגידו שזה מוזר - זה אמיתי.
ואז זה קרה, ביום אחד. פחדתי ובכיתי, עדיין קיווינו קצת. הלכנו לרופאה והיא גילתה לנו את האמת, שזהו - זה נגמר.
חזרנו הביתה, בכיתי מלא. החלטתי ללכת לעבודה - לנסות לשכוח, אבל זה לא ממש עזר, חזרתי הביתה, לקחתי חופש של שבוע.
ואז היתה תקופה קשה - תקופה שאני מנסה לשכוח, לפעמים מצליחה ולפעמים פחות.
היו בה קרניים של אור, והיו רגעים של תקוה לשינוי, אבל בין כל זה היה גם הרבה צער ודמעות.
ביום של ההפלה הזמינו אותי לראיון עבודה. בהמשך התקבלתי. החלטנו לקבל את ההצעה ולעבור גם דירה.
אהבתי את השינויים האלה, חיכיתי להם, ורגע לפני המעבר גילינו אותך. שמחנו כל כך, כבר הרגשנו מוכנים.
מהרגע שגילנו אותך, דברים התחילו להסתדר בחיים, החלפתי עבודה ועברנו דירה, שני השינויים האלה היו טובים כל כך בשבילי. פתאום באמת נהיה לי טוב, פתאום כשחייכתי, זה לא היה זיוף, שמחתי באמת.
הנמכתי ציפיות, ניסיתי לא להיקשר. בקושי דיברתי עליך, ובטח שלא אליך. ניסיתי להמשיך את החיים, לא רציתי להתאכזב. לא הסכמתי לקרוא לך עובי, זה הפחיד אותי. רציתי אותך כל כך, והשם עובי הזכיר לי רק דברים עצובים.
אתמול, כשראיתי אותך, הבנתי שהמצב באמת שונה. שהפעם זה נראה אמיתי, שאין סיבה לדאגה. אני אוהבת את השם עובי, ואני רוצה לתת לך אותו. בעז"ה אחרי שאלד אותך, ותהיה לבן אדם אמיתי, תקבל שם מיוחד משלך. יעבור זמן, ובעז"ה יהיה לי עוד עובר, והשם הזה, עובי, יעבור אליו, כי זה שם גלובלי, הוא לא צריך להזכיר עובר מסוים.
אני מחכה כל כך לדעת אם אתה בן או בת, ואני מחכה כל כך ללדת אותך ולראות אותך, לראות את הפנים היפות שלך. אני רוצה לראות איזה בן אדם תהיה, איזה אופי מושלם יהיה לך. הלוואי שתהיה כמו אבא שלך, כי הוא הכי מושלם בעולם.
בקיצור, עובי שלי, אני מחכה לך מאד, ואוהבת המון המון המון.
ילד טוב שלי, האושר בחיים שלי, תודה שבאת לעולם.
רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.