5 כללים למתלבטים: איך אדע אם יש לילד שלי דיסלקציה?

אם לא הייתי חווה דיסלקציה בבית אצל אחד הילדים, כנראה הייתי יודעת מעט מאוד, אם בכלל, על הנושא. אמנם גדלתי בשנות ה-90, תקופה בה המילה "דיסלקט" כבר לא היתה קללה אלא בעיה מוכרת, אבל האם מישהו סביבי ידע באמת מה זו דיסלקציה? אני בספק. אחרי שראיתי את הכתבה המצוינת של אפרת ברזל בנושא (רוצו לראות), אני יכולה לאשר חלק גדול מהדברים שנאמרו שם. דיסלקציה יכולה להתבטא בכמה אופנים,חלקם שונים מאוד זה מזה ומילד לילד, וכדאי מאוד לאבחן אותה בזמן כדי למנוע סבל מתמשך. הנה חמשת הכללים האישיים שלי להורים מתלבטים:

1. תקשיבו ללב:

אף אחד לא יכול להחליט בשבילכם או לדעת עבורכם מה קורה עם הילד שלכם. תקראו את המשפט הזה שוב ושוב. לצערי חווינו את האטימות וחוסר הידע של המערכת הלימודית על כל גווניה. החשד עלה אצלי כבר בכיתה ג'. אמנם הציונים היו מעולים, הלמידה על פניו היתה סדירה, אבל משהו הרגיש לי לא טוב. כל פניה שלי לצוות החינוכי נענתה באותה תשובה: "הכל בסדר, עם ציונים טובים כאלה איך יכול להיות שיש בעיה?".

לצערי העדפתי להקשיב לצוות החינוכי במקום ללב שלי. אל תעשו את הטעות הזאת. אם אתם מרגישים שמשהו בקריאה לא תקין או לא זורם אצל הילד – קחו אותו לאבחון. אל תחכו למימון אבחון מבית הספר או קופת חולים. קחו אותו לאבחון בהקדם. כל דקה חשובה על מנת למנוע סבל.

(צילום: shutterstock)

2. אבל הוא יודע לקרוא!

אז מה? חלק גדול מהדיסלקטים מצליח לרכוש את מיומנות הקריאה, בדרך כלל הודות לניקוד בשפה העברית. אצלינו הקושי התעורר בכיתה ג', אז הניקוד ירד מהפרק. כפי שכתבתי, דיסלקציה יכולה להתבטא בכמה וכמה אופנים. יש ילדים שחווים דיסלקציה דווקא בלימוד שפה שנייה, יש כאלו שלא מצליחים כלל לרכוש את מיומנות הקריאה, יש כאלו (כמו במקרה שלנו) שיודעים לקרוא אבל סולדים מכך בגלל הקושי העצום. זה לא משהו שאתם יכולים לאבחן בלי איש מקצוע.

3. קח ספר, תקרא קצת

על פניו, זאת נראית התרופה הטובה ביותר, נכון? קשה לך לקרוא? תתאמן על זה. האמת היא שגם המאבחנת והמטפלת שלנו המליצה על קריאה לשיפור המיומנות, אך הדגישה: בשום פנים ואופן אין להכריח.בטח שלא להכריח לקרוא מול כולם.

לפני האבחון לא הבנתי את הקושי, לא הבנתי למה הילד לא רוצה לקרוא פרקי אבות בסעודה יחד עם כולם. ביקשתי, הפצרתי ואפילו התעצבנתי כשהיו טעויות בקריאה. לילד דיסלקט האותיות מתחלפות מול העיניים, והקריאה היא עונש של ממש.

מכירים את הילד שאוהב לקרוא ויש לו ערמת ספרים ליד המיטה, זה שעבורו ביקור בספריה זו מתנה? אצל דיסלקט ברבים מן המקרים החוויה היא הפוכה. כדי לחדד את המסר הנה ציטוט מדויק: "אני שונא אותיות, שונא כל מה שקשור לקריאה. אותיות זה הסיוט שלי".

(צילום: shutterstock)

4. זו לא לקות למידה – זה מוח שמחווט אחרת

לילד דיסלקט יש המון המון מתנות אחרות שהשם נותן לו כפיצוי על הקושי. אני מונה כאן חלק קטן מהמתנות האפשריות: יצירתיות מטורפת, יכול ציור והעתקה מדהימות, יכולת טכנית מעולה לפתרון בעיות, רגישות מדהימה לזולת ועוד ועוד.

חלק גדול מהמנהיגים והאנשים שעשו שינוי בעולם היו דיסלקטים. יתכן שאתם מגדלים את המנהיג הבא, את גדול הדור הבא, ומה שמונע ממנו לפרוץ ולפרוח זה חוסר הבנה או חוסר אבחון. לא חבל?

(צילום: shutterstock)

5. אל תצפו שהמערכת תבין

זה סעיף כואב אך חשוב. לצערי, כיום במדינת ישראל מעטים הם המורים שיודעים להתמודד עם דיסלקציה. כן, הם שמעו על הפרעות קשב, אבל דיסלקציה? "איך זה יכול להיות? הרי הוא חכם מאוד". כבר מצאתי את עצמי מסבירה לצוות ההוראה שדיסלקט הוא לא טיפש. ילד דיסלקט יכול להוציא 100 במבחנים, ילד דיסלקט יכול להיות משתתף פעיל במהלך השיעור, וכמו במקרה שלנו: ילד דיסלקט יכול להסתיר את ה"בעיה" שלו בדרכים מתוחכמות מאוד. דיסלקט יכול בעצם הכל, אם לא יותר, אבל קשה לו. קשה לו מאוד. לא כי הוא לא חכם, אלא כי המוח שלו רואה את הטקסט בצורה שונה מאוד מילד רגיל.

דוגמא קלאסית (ואולי הכי מוכרת) היא שיכול אותיות. האות הזו מתחלפת בזו, האותיות מרצדות ורוקדות על הדף. המאבחנת הסבירה לי זאת בפשטות: נניח שאדם "רגיל" זקוק ל-5 דקות על מנת לקרוא טקסט קצר. דיסלקט יזדקק ככל הנראה ל-8 דקות. 8 דקות של מאמץ עצום.

יתכן שהוא גם יצליח להגיע לאותם הישגים של הילד "הרגיל" לאחר קריאת הטקסט, אבל רק תחשבו על הסבל שהוא חווה בדרך, על המאמץ להיות כמו כולם כשבפנים הוא מרגיש: "למה לכולם זה הולך כל כך בקלות, ולי זה כל כך קשה? מה לא בסדר איתי?".

תחושות קשות אלו יכולות לגרום לבעיות רגשיות, לתחושת נחיתות, לפגיעה בערך העצמי ועוד. זאת הסיבה שהאבחון חשוב, ויפה שעה אחת קודם. אל תחכו. אם הלב שלכם לא רגוע ואתם מרגישים ש"משהו לא בסדר עם הקריאה", אל תקשיבו לכל מי שאומר אחרת – הלב של אבא ואמא יודע הכי טוב. מניסיון.

(צילום: shutterstock)

פתוח: אפרת ברזל בשיחה אישית על התמודדות עם דיסלקציה