יוסף נטיב: "כשסבא נפטר - פתאום כל הילדות שלי חזרה אלי בבום"

בתקופה בה המחקרים על נזקי הטכנולוגיה לא מפסיקים להתפרסם ולהפחיד, ובתוך המולת היום-יום וההשתעבדות למסכים שרובנו מצויים בהם, נעים ומשמח לפגוש אמן שמסרב לקחת חלק במשחק. "אנחנו לא חייבים לתת לעולם לנהל אותנו", אומר יוסף נטיב, אמן פעיל בסצנת המוזיקה היהודית המתחדשת בארץ. "יש הרבה הסחות דעת, ועלינו לחשוב מה כדאי לנו לשפר ולדייק בתוכנו. אנחנו נמצאים בתקופה שמאוד קשה בה להשקיט הכל סביבנו ולהיות עם עצמנו. המסכים גונבים אותנו מעצמנו ללא הפסקה, הקצב נהיה כל כך מהיר, וזה קצת הופך אותנו למכונות". 

סוד השירים הגנוזים

לנטיב יש הסבר לכך שהחליט להתנתק מהמדיה: "הבנתי שאם לא אלמד להתנתק מאותם כלים, ואם לא אפסיק עם הבריחות האלה, פשוט אשאב לשם ואאבד את עצמי. יש בתוכנו עומקים אין סופיים שרק מחכים להתגלות, אבל אנחנו כל הזמן מוסתים מהם. יש בי רצון חזק לשמור על המקום והזמן שלי, שבו אני יכול לגלות את עצמי, בתור אמן, עובד ה', איש משפחה, ובכלל, בתור יוסף. רבי נחמן מברסלב הוא מתנה גדולה שירדה לעולם, והוא אומר שאדם צריך לכבד את הזמן שלו, להשקיע אותו במה שחשוב. אסור לתת לעולם לבלבל אותנו".  

ואיך משפיעה על כך הפעילות המוזיקלית שלך?

"אני חושב שכשאדם יוצר הוא צריך להיות מחובר לעצמו, וזה מאוד חשוב עבור היצירה. להיות עם כמה שפחות הסחות חיצוניות, וגם לאפשר לעצמו לקחת את הזמן הדרוש עבור היצירה. למשל האלבום השלישי והאחרון שהוצאתי, 'יבוא היום', יצא לאחר מספר של שנים של עבודה. התהליך לקח זמן. חלק מהחומרים שהיו לי היו לא מספיק טובים בעיניי, וזו הייתה תקופה של הרבה כתיבה וניסיונות. ההשקעה השתלמה ובסופו של דבר עליתי על תדר נכון, והגיעו שירים שמאוד אהבתי כמו 'לאהוב בחינם', 'זה אתה', 'לא חסר בך כלום' ועוד. ידעתי שהם שירים שיעזרו לי לצאת החוצה, ואכן שידרו אותם ברדיו ובזכותם הזמינו אותי להופעות. 

"כשיוצרים, זה לעתים קרובות לוקח זמן. עד היום הוצאתי שלושה אלבומים, אחד מהתקופה של החילוניות שכמעט לא מכירים אותו, והוא מדהים בעיניי. הוצאתי פחות מארבעים שירים סך הכל, אבל יש לי יותר ממאתיים. יש לי חלום להוציא אלבום של השירים הגנוזים שלי, יש אנשים שהכי יתחברו דווקא לשירים האלה".

כמו לצאת מהעולם

בנוסף לכך, ולצד דבריו על שיריו הגנוזים, יש ליוסף לא מעט דברים לומר על שיריו שיצאו לאוויר העולם. "בשנתיים האחרונות הרגשתי שיש לי מחסום יצירתי", הוא מספר בגילוי לב. "כתבתי והלחנתי מעט, אבל הרגשתי שזה לא זה. הקורונה שנפלה על העולם נפלה כמובן גם עליי, ועצרה לי את היצירה. השנתיים האחרונות היו לא פשוטות עבורי. הקריירה שלי הייתה בהקפאה. מבחינה מוזיקלית בעיקר הפקתי שירים לאמנים מדהימים, אבל המוזיקה שלי ישבה בצד. לצד זאת, היה בזה גם ברכה. עשיתי יותר דברים טבעיים שעשו לי טוב. לקחתי זמן להתנתק רגע, לשים את הלחץ בצד, עזבתי מנהל מסוים שעבדתי איתו, והחלטתי שאם אין לי שירים טובים אז אני לא מוציא שירים בינתיים. כנראה שהייתי צריך להירגע, ומבחינה מסוימת קצת להיוולד מחדש.

"מעבר לכך, הקורונה גם הביאה לי הרבה טוב. הקב"ה מביא צרה לישראל כדי שיברחו אליו. הקב"ה עושה לנו סימנים כדי שנתקרב אליו. ברור לי למשל שאנחנו צריכים להתלכד סביב העניין של התפילה, של הביחד. העם שלנו זה הדבר הכי קדוש ויקר שיש. תרבות המערב מנסה ללמד אותנו ניכור, קריירה וחומר, אבל הקב"ה לא אוהב את זה. בקורונה הכרתי פתאום חברים חדשים, והלב שלי נפתח. פתאום הרגשתי שהלב שלי רוצה להתפלל על כלל ישראל, על ארץ ישראל. נפתחו לי קשרים ודברים חדשים, ואחרי שעברתי את זה אני מגיע ליצירה ממקום הרבה יותר אמיתי". 

(צילום: כפיר בולוטין)

איך בתקופה כזו שומרים על כך שהקריירה והקשר עם הקהל לא ידעכו?

"השוק מוצף באמנים וחומרים טובים, וזה באמת לא פשוט. אתה כל הזמן צריך לשמור על המקוריות שלך, מאוד מפתה לעשות דברים שדומים לחומרים של אחרים, ולפספס את האני האמיתי המקורי. במהלך הקורונה המשכתי לכתוב ולהוציא למרות שהיה לי קצת מאתגר, ואני מרגיש היום שלשירים שיצאו בתקופה הזו יש ערך גדול. אני חושב שהם מתגלים לאט לאט וככה בונים קהל, אני מאוד מאמין בהתמדה ובדרך. חשוב לי להגיע לקהל כמה שיותר גדול, אז ברור שאני מנסה לתקשר איתו ולעשות מוזיקה כמה שיותר מעודכנת, אך כמובן עם זאת לשמור על הייחודיות שלי. לא תמיד אחשוב פעמיים אם שיר שאני אוהב ורוצה להוציא הוא מספיק עדכני, מסחרי וכו, אני מרשה לעצמי לנבוע גם בשביל עצמי ולהנציח את מה שבאמת עובר עליי גם אם זה לא יהיה הצלחה מדהימה. 

"בתוך כך אוכל לספר שסבא שלי נפטר לאחרונה, וכתבתי שיר לזכרו. כשזה קרה פתאום כל הילדות שלי חזרה אלי בבום, הרגשתי שרק כשהוא נפטר גיליתי את הקשר שהיה בינינו ושאני דומה לו כל כך. שיר נוסף שהוצאתי נקרא 'קול דודי', והוא מספר על הרצון שלי לעזוב את כל התירוצים והדרכים הקלות שלעתים קרובות אני בורח אליהן, ובאמת להתקרב לה' ולעצמי ולהיות אמיתי עם עצמי. זה שיר שאני מאוד אוהב, ואני מחכה שיאספו כמה שירים טובים ואז להוציא אותם באלבום".

להשפיע על העולם כולו

דיברת על אלבום, אבל נראה שהאלבומים די עברו מן העולם. היום אמנים מוציאים בעיקר סינגלים.

"כן, זה די נכון, ויש לכך יתרונות וחסרונות. מצד אחד זה מקליל את העניין, כי אלבום זה דבר כבד וגדול, אבל מצד שני באלבום הרבה פעמים יש סיפור שלם. זה כמו להישאב לתוך פרוייקט ארוך, מסע שמתגלים בו הרבה הפתעות. לא מעט שירים אני מפיק באולפן הביתי שלי שנמצא בדירה שאני שוכר בחריש, וזה מקום שקט ליצירה שאני תמיד אוהב לחזור אליו. יש משהו רוחני בלעבוד לבד, זה כמו יציאה מהעולם לכמה שעות, אבל הלבד הזה גם יכול לסגור אותך מידי ולקבע ואכן בתקופה האחרונה אני עובד עם המפיק אבי טל ורואה בכך ברכה גדולה. הוא מאוד עוזר לי לצאת מעצמי, להשמיע את החומרים לאוזן חיצונית ולעבוד יחד, אני לומד מזה המון ונהנה מאוד לעשות איתו מוסיקה".

מעבר לעיסוק המוזיקלי, כיצד אתה רואה את התהליכים הרוחניים שעוברים עליך כבעל תשובה?

"מבחינתי התשובה היא דבר שאינו נגמר. בתחילת התשובה התלבשתי כמו חרדי, גידלתי זקן ופאות, ואז הורדתי אותם. היה לי רצון להחליף בגדים ולהתלבש יותר יפה כמו פעם. אבל יחד עם זאת, ממש לא התרחקתי מה', אלא להפך. רק התקרבתי יותר. רבי נחמן אומר שכל הזמן צריך לחפש, לעלות ממדרגה למדרגה. לחזור בתשובה ולחשוב שחזרת וזהו זה נקרא להירדם. צריך להתחדש כל הזמן ולחזור לחפש את ה' באמת, להתקלף לאט לאט, והתבודדות יכולה מאוד לעזור בזה. גם בתשובה יש הרבה קליפות. לחזור בתשובה זה לא פעם אחת, זה כל החיים. לפעמים מגלים שעשינו תשובה בפני אנשים, אבל לא לפני ה'. וצריך לזכור שגם הירידות הן לצורך עליה. בירידה אתה מקלף את הגאווה מעליך, את הקליפות, וכל זאת בשביל לקבל כלים חדשים".

עוד בעניין התשובה, אתה מאמין שהשירים שלך עוזרים לאנשים להתקרב לה'?

"להצליח לקרב מישהו לה' באמת זה קשה, אבל אני מאמין שהשירים אכן עוזרים בזה. ואני כמובן מאוד מודה על כך לה'. מי שמחליט להתקרב לה' הולך לצאת למסע קשה, אבל הקב"ה מלווה כל אחד ואחד שבא לקראתו. מי שרוצה להתקרב לה' - הכל פתוח בפניו. הוא יכול להגיע לדרגות הכי גבוהות שיש. כל אחד הוא בבחינת צדיק, ויש בו טוב מיוחד שאין בחברו, והנקודה זו צריכה להתגלות. אני מנסה לעשות עבודה על איך לראות את הטוב שיש בכל אחד, וזה מאוד משפיע עליי, על היצירה שלי, ואני מאמין שגם על העולם כולו".