האם אתם נמצאים על הרכבת, או נגדה?

אנו בתקופה שנראית מהותית יותר ויותר בעם ישראל. כשמסתכלים על התהליך שעובר על עם ישראל במאות השנים האחרונות, משהו קורה כאן.

שימו לב, ראו את התהליך: במשך כאלף שבע מאות שנה, מאז חורבן בית שני, עם ישראל התנהל בקו אחיד יחסית. היה אתגר הקראים, שאיימו על היהדות כמעט מבפנים, הוצאו החוצה, ורכבת היהדות, שהחלה במתן תורה, המשיכה לנוע ביתר שאת, כאשר ה"קראות" כאידאולוגיה נמוגה בעשנה. היו אתגרים נוספים לאחר מכן, בדמות התנועות סביב שבתאי צבי, אך הן היו מאיימות וחזקות פחות.

ואז זה החל...

תנועת ה"השכלה" (- אינני חושב ששם זה נכון, כי אין זו השכלה. עם זאת, זה השם המוכר, אז אני זורם).

התנועה הושפעה מרעיונות החופש שהחלו באירופה, וחלחלו ביתר שאת עם הופעת האמנציפציה – שיווין זכויות שניתן גם ליהודים – דבר שמשתקף בבירור גם בכתבי רש"ר הירש, בן התקופה. אז החלה תנועה סוחפת שהובילה, לבסוף, בין השאר, לתוצאות הרות אסון של פילוג בעם ישראל, ירידה מ"רכבת הדורות" שיצאה ממתן תורה, יצירת כתות שונות כמו רפורמים וקונסרבטיבים, ובמקביל, הופעת מה שהיום קוראים לו "חילוניות". אינני מדבר על מסורתיים, היות שברמת הזהות, מכל הנ"ל, הם מזדהים – אידיאולוגית – עם היהדות שב"רכבת" מאז מתן תורה, הם אינם זרם אחר. גם אינני מדבר על רבים אחרים שהינם ללא זהות כזו או אחרת מבחינה דתית. החילוניות המובהקת, כאידיאולוגיה שנלחמת ביהדות, מיוצגת על ידי מיעוט קטן בעם ישראל.

עתה, משהוקמה מדינת ישראל, ניתן היה לצפות שתהיה תסיסה בין היהדות האמיתית לבין הפורשים מהרכבת. ואכן, זה קרה. אלא שבתחילה, כאשר העם כאן נלחם על הישרדותו, זה היה בולט פחות מהיום. ככל שעוברים הימים, המחלוקת מחריפה.

אנו נמצאים בנקודת זמן שבה המחלוקת בעם ישראל פורצת ביתר שאת. יותר ויותר יהודים מתקרבים לתורה, ומעוניינים להצטרף לרכבת היהדות. אף מבין אלו שהיו כבר ברכבת היהדות, יש תנועה לכיוון הקרונות הפנימיים יתר – יותר מחויבות לתורה. זה מהווה איום אידאולוגי על החלק שפרש מהרכבת, שאף הם, ככל אלה שפרשו ממנה במהלך ההיסטוריה, גם האידאולוגיה שלהם תימוג בעשנה. הם חוששים שהאידיאולוגיה שלהם תידחק, תיעלם.

נושא הדגל של החילוניות - ה"פלורליזם הלא מבחין" - לא מבחין בין פתיחות לריסוק, ריסוק ערכי המוסר - הקצין את עמדותיו, היות שדת הפלורליזם הפכה להיות משמעות חייו, בהעדר ערכי מוסר. ואין אדם מוותר על משמעות חייו בקלות, כי ללא משמעות, למה לו חיים?

בתווך, בין שני המחנות, ניצבים יהודים רבים, שאינם מזוהים כאנשים עם "כרטיסי נסיעה ברכבת", אך גם לא כמשתייכים לדת הפלורליזם. הם עומדים מהצד, וצופים. רבים מהם בוחנים את קרונות רכבת היהדות, ואף מצטרפים לנסיעה המרתקת, נסיעה שהינה משמעות חיים אדירה!

ראשיהם, על כן, החלו בשנים האחרונות להחריף את פעולותיהם. הם פועלים להשפיע על העם באמצעות תקשורת ממוסדת וממומנת, בתי המשפט, מערכת החינוך ועוד, מערכות אדירות ומשומנות. הם פועלים להנחיל לכמה שיותר אנשים את ערכי ה"אין ערכים". אין גבולות, בעצם, אין מוסר, חוץ ממה שנראה להם כרגע מוסרי, שבמקרה משרת כרגע את מאווייהם... הם פועלים גם להניח מכשולים על פסי הרכבת.

חשוב שנהיה מודעים למה שבאמת קורה כאן. חשוב לא להתבלבל.

אנו בתקופה בה מתחדדים ההבדלים. יש את אלה הנפרדים מה' ותורתו, ויש את אלה שהם שייכים לה' ולתורתו.

תקופה זו עומדת מול כל אחד ואחד מאתנו ומציבה שאלה נוקבת: למי אתה? לדת הפלורליזם, או לה' ולתורתו?

וזה טוב.