פרשת וישלח: מדוע יעקב אבינו מבקש ברכה ממי שתקף אותו?

יעקב עושה את דרכו חזרה מחרן לארץ ישראל. בכניסה לארץ ישראל, במעבר יבוק, הוא נאלץ להיאבק עם אויב אלמוני (ניתן לעיין בפירוש החיזקוני ובמפרשים נוספים לגבי מיקומו של מעבר יבוק).

כותבת התורה: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (בראשית ל"ב, כ"ה). מיהו האיש שנאבק עם יעקב? מה זהותו? "ופירשו רז"ל שהוא שרו של עשיו" (רש"י). הקרב הזה באמצע הלילה בין יעקב ל"איש" המסתורי, היה חלק מהמאבק המתמשך בין יעקב לאחיו עשיו, וכאן, בתחנה הזו, שרו הרוחני של עשיו הוא זה שנאבק מול יעקב.

מעניין, שבפרשת "וישב", בהקשר אחר, מופיע שוב אלמוני המכונה "איש": "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ" (ל"ז, ט"ו). פסוק זה מדבר על יוסף שהלך לדרוש בשלום אחיו, אולם הוא תעה בדרכו. מיהו האיש שמנסה לסייע ליוסף? "זה גבריאל, שנאמר והאיש גבריאל" (רש"י בשם התנחומא). האיש הזה הוא המלאך גבריאל. יוסף עונה ל"איש": "אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים" (בראשית ל"ז, ט"ז).

אם כן, פעמיים בתורה אנחנו מוצאים את הכינוי "איש" למישהו אלמוני, אולם ה"איש" שנאבק ביעקב הוא שרו של עשיו, ואילו האיש שמסייע ליוסף הוא המלאך גבריאל.

כיצד ניתן להבדיל האם מדובר בשרו של עשיו או במלאך גבריאל?

שמעתי בשם האדמו"ר מצאנז זצ"ל (רבי חיים הלברשטאם, בעל ה"דברי חיים") את ההסבר הבא.

בשני הסיפורים אנו מוצאים שני אנשים בודדים – אב ובן. יעקב נשאר לבד, באמצע הלילה. הוא נעדר מבית הוריו כבר שנים ארוכות בעקבות איומים על חייו והוא התמודד עם נוכל ברמה עולמית. בנו – יוסף, בחור צעיר בן שבע עשרה, גם הוא אבוד ופגיע. הוא עזב את אביו, הוא יתום מאמו, והיה בדרך לאחים שזממו להורגו. בשלב זה יוסף עדיין לא יודע מה צופן עתידו, אבל המסע הזה ייקח אותו לעבדות, לכלא ולניכור מוחלט מאחיו.

במקרה של יעקב, האיש רואה אדם בודד באמצע הלילה ומה האיש עושה? נאבק בו. בסיפור השני, האיש רואה את יוסף כשהוא תועה, אולם מה האיש עושה? מנסה לעזור לו.

כאשר אדם שנתקל באדם פגיע, מנצל את החולשה שלו כדי לתקוף אותו, האיש הזה ללא ספק הוא שרו של עשיו, אולם כאשר אדם נתקל באדם פגיע והוא מנצל את ההזדמנות כדי להושיט לו יד אוהבת ולב חם, האדם הזה הוא מלאך טוב.

כולנו נתקלים בילד, נער, מבוגר, שהוא "לבד", פגיע, בודד, תועה בדרכו, ויש בידינו בחירה מה לעשות – האם לנצל את החולשה שלו ולפגוע בו בדרכים שונות ולא מוסריות, או להיות מלאך, לחבק אותו ולשאול אותו – מה תבקש?

כשנשאל מישהו "מה תבקש", מירב הסיכויים שנשמע את התשובה: "את אחי אנכי מבקש". אני מבקש רק דבר אחד – את אחי. את האחדות. גם יעקב חיפש אחדות. בכל הזדמנות הוא השמיע זאת, גם לאנשים זרים: "וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם"? (בראשית כ"ט, ד'). "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו", "כִּי יִפְגָּשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי" (ל"ב, י"ח). כולנו יודעים שעשיו הוא אח של יעקב, אולם התורה מדגישה שיעקב מבחינתו מתייחס אליו כאל אח. שרו של עשיו לא חיפש את האחווה, אלא את המאבק.

כל אחד מאיתנו צריך לבחור איזה סוג איש הוא, שרו של עשיו או המלאך גבריאל. את מה אנחנו מחפשים? את האחווה או את המאבק?

יעקב מצליח להתגבר על שרו של עשיו והוא לא מוכן לשחרר אותו עד שיברך אותו: "וַיֹּאמֶר - לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי". מדוע יעקב מבקש ברכה ממי שתקף אותו?

יעקב מלמד אותנו את סוד החוסן היהודי. להיות יהודי זה להיות בעל יכולת ייחודית לומר לכל משבר ופציעה: "לא אתן לך ללכת עד שתברך אותי". אני יודע שעמוק בפנים המטרה של כל משבר היא לרומם אותי ולהביא אותי למקום גבוה יותר. אלוקים נמצא בכל מקום, כך שללא ספק אלוקים נמצא גם בכל אתגר ומשבר, וזה מניע אותי לצאת חזק יותר, חכם יותר, מבורך יותר.

בואו גם אנחנו נסתכל לכל מאבק בעיניים ונאמר לו: "לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי".