בוקר טוב: כאשר היועצת המשפטית לממשלה בוחרת מתי להתעורר

תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה הוא לייעץ לממשלה ולשמש בתור זרוע משפטית עבור הרשות המבצעת. תפקיד זה מתוחם אך ורק למסגרת הממשלתית, בעוד הכנסת נחשבת למערכת נפרדת הזוכה לייעוץ משפטי עצמאי. היא לא כפופה לממשלה, ובוודאי שלא ליועצת המשפטית לממשלה.

בימים האחרונים הגיעו הדלפות מלשכתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בעניין תיקון לחוק שיאפשר ליו"ר ש"ס אריה דרעי להתמנות לשר, לפיהן "היועצת המשפטית לממשלה תקבע שישנם קשיים משפטיים בתיקון לחוק, אולם לא תגיד שמדובר בתיקון לא חוקתי". אבל רגע, ממתי הצעת חוק פרטית, שאיננה מגיעה משולחנה של הממשלה, היא עניינה של היועצת המשפטית לממשלה? מניין בכלל שואבת היועמ"שית את סמכותה להביע דעה משפטית בנושא?

התיקון לחוק הנדרש עבור יו"ר ש"ס הוא לא משהו חדש. זה כבר הפך למקובל שעורכים תיקוני חקיקה שונים על מנת לאפשר הקמת ממשלות. הדוגמה הבולטת מהשנים האחרונות היא תיקון "ממשלת החילופים", ששינה את סדרי השלטון בישראל על מנת להביא להקמת ממשלת נתניהו-גנץ. כך שבחירתה של בהרב-מיארה להביע את עמדתה השלילית דווקא כעת, עם עליית הימין לשלטון, לאחר שתיקה רועמת של כשנה וחצי תחת ממשלת לפיד-בנט – חשודה. זאת, כאמור, בנוסף לכך שכיועצת משפטית לממשלה, הצעות חוק פרטיות שמונחות על שולחנה של הכנסת אינם מעניינה.

המנהג התמוה והמטריד של התערבות הייעוץ המשפטי לממשלה בחקיקה פרטית של הכנסת לא התחיל היום. מי שהעניקו ליועצים המשפטיים לממשלה מעמד-על בכל מה שנוגע לרשויות המדינה בכלל הם נשיאי בית המשפט העליון שכיהנו בעצמם כיועצים משפטיים לממשלה – בראשם מאיר שמגר ואהרן ברק. הם העצימו את כוחו של היועמ"ש עד לרמה כזו שכביכול כל נושא הוא עניינו. אם לא די בזה, בשנים האחרונות בית המשפט העליון סיפק ליועמ"ש תוספת כוח והעניק לו מעמד רשמי בדיון בעתירות נגד תוקפם של חוקים, גם כשאלו החלו את דרכם כהצעות חוק פרטיות.

התערבותה הבוטה של היועמ"שית מעוררת כעס בקרב חברי הקואליציה העתידית גם בנוגע לתיקון פקודת המשטרה, שזוכה לכינוי "חוק בן גביר". לפי התיקון המוצע, המפכ"ל יהיה כפוף לשר הממונה עליו כפי שהרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון. לטענת היועמ"שית, אין מקום להקבלה כזאת מכיוון שבעוד הצבא סר למרותה של הממשלה באופן מלא ודרך הפעולה שלו היא הפעלת כוח, המשטרה צריכה לפעול מול האזרחים ולא מול אויב.

ח"כ איתמר בן גביר, המיועד לתפקיד השר לביטחון לאומי, לא נשאר חייב. כדי להגחיך את הסמכות שנטלה בהרב-מיארה לעצמה, הוא פרסם בחשבון הטוויטר שלו תיעוד של מפירי סדר משתוללים בעקבות ניצחון של קבוצת כדורגל, ופנה אליה ישירות בבקשה שתשתמש בסמכותה על מנת "לקבוע מדיניות שברגע שיש אירוע כזה, מכניסים 30 ניידות יס"מ-מג"ב ובילוש לטפל בפורעים".

יו"ר הציונות הדתית ושר האוצר המיועד, ח"כ בצלאל סמוטריץ', הגיב נחרצות להתנגדותה של היועמ"שית לתיקון לחוק, לפיו השר לביטחון לאומי יוכל לקבוע מדיניות במסגרת תפקידו: "הדרישה של חברי איתמר בן גביר, השר לביטחון הלאומי המיועד, להכפיף את המשטרה לשר היא הכי צודקת בעולם". סמוטריץ' הוסיף כי "מה שלא תקין זו לא הדרישה הטריוויאלית שלו, אלא העובדה שעד היום זה לא עבד ככה".

נראה, אם כן, כי התערבותה הערה של היועמ"שית בעניינים לא-לה תדרוש מנבחרי הציבור להחזיר אותה למקומה הנכון: להזכיר לה מה תפקידה ומה חורג מתחום תפקידה, במה היא אמורה לעסוק ובנוגע לאלו סוגיות איש לא שאל לדעתה ואין צורך שתביע אותה.