להיות רב במדינה מוסלמית: "אנחנו חיים ביחד, כמעט בלי הפרדה, וזו בדיוק הבעיה"

כשבחודש האחרון הודיעה מדינת אזרביג'ן על כך שהיא פותחת שגרירות בישראל היו כאלו שהופתעו. ככלות הכל זו עומדת להיות השגרירות הראשונה בישראל של מדינה בה רוב התושבים הם שיעים. אבל היה גם מי שלא הופתע כלל – זהו הרב שניאור סגל המשמש במשך 13 השנים האחרונות כרב העיר באקו – עיר הבירה של אזרביג'ן. מבחינתו זה היה תהליך די טבעי, מתבקש אפילו.

"אמנם כשמדברים על מדינה איסלאמית זה מעלה תמיד אסוציאציה של התנכלויות ליהודים", הוא פותח ואומר. "האמת היא שכשהציעו לי לראשונה את השליחות בבאקו, אז כמו ישראלי ממוצע, הרגשתי מיד רתיעה גדולה, כביכול מדובר במקום מסוכן שאולי אפילו מפחיד לגור בו. אבל אמרו לי: 'סע לראות את המקום ותבין בעצמך'. 

"כשהגעתי לבאקו הבנתי מיד למה הייתה הכוונה, כי מדובר במקום בו מעולם לא שמעו על אנטישמיות. בעיניים ישראליות זה אולי נראה בלתי הגיוני, אך זוהי המציאות. יהודים חיים בבאקו כבר מאות שנים כשהיחס ביניהם לבין התושבים הערבים הוא נפלא, והכל מתנהל על מי מנוחות. אני מסתובב כאן באופן קבוע עם כובע וחליפה, בלבוש יהודי ברור, אבל לאף אחד זה לא מפריע ואף פעם לא שמעתי על כך מילה. כמובן שיש בכך יתרונות רבים, אבל כשליחים בעיר אנחנו נתקלים גם בצד הפחות חיובי של העניין – בגלל הקרבה הגדולה שיש בין התושבים היהודים לערבים, רמת ההתבוללות כאן היא מהקשות ביותר בעולם".

(צילום: shutterstock)

מחבקים כל אחד

כמה יהודים מתגוררים נכון להיום באזרביג'ן?

"לפי ההשערות שלנו באזרביג'ן כולה מתגוררים 20-25 אלף יהודים, מתוכם כ-90% בעיר באקו. אבל בפועל מגיעים לפעילות שלנו כ-3000 איש. כשאני אומר פעילות אני מתכוון כמובן לתפילות בבתי הכנסת בימי חול, בשבתות ובחגים, לסעודות משותפות שאנו עורכים בחגים ולפעילויות כשרות לכל המשפחה. יש לנו בבאקו בית ספר יהודי בו לומדים כ-230 תלמידים ובנוסף בית ספר יום ראשון, עבור תלמידים שהוריהם בוחרים שלא לשלוח אותם לחינוך היהודי, אך רוצים שהם ירכשו מושגים וילמדו על היהדות שלהם. במשך השנים יש לשמחתנו התקרבות גדולה, אך עדיין קיים חוסר ידע גדול אצל חלק מיהודי המקום, שכן מדובר ככלות הכל ביהודים שגדלו במדינה סובייטית. אמנם בתי הכנסת היו פתוחים גם בתקופת הסובייטים, אך החיים היו שונים. את הידע הזה אנו מנסים להשלים ולמלא.

"בנוסף, כפי שציינתי, ההתבוללות כאן גדולה מאוד. אמנם בקרב הקהילה ההררית המצב טוב יותר, אך בקהילה האשכנזית זוהי תופעה קשה שמלווה אותה כבר מאות שנים. אין יום שבו אנחנו לא מגלים בעיר עוד משפחה יהודית שכלל לא ידעה על יהדותה, שכן המשפחה מעורבת וכבר כמה דורות שהנשים בה התחתנו עם גויים, אך מכיוון שביהדות הולכים לפי האמא, ברגע שיש רצף של נשים יהודיות, הילדים יהודים לכל דבר. 

"הנושא מאוד כאוב, שכן רבות מהבנות היהודיות מרגישות ש'מה הבעיה שאתחתן עם מישהו שאינו יהודי? הרי אני יהודיה וממילא הילדים שלי יהיו יהודים. כל החיים חיינו יחד עם הערבים, ולמה צריכים לעשות הפרדה?' קשה מאוד להסביר את העניין, אנחנו עובדים על כך קשה, ומאמינים שזהו התפקיד שלנו, ולשמו הגענו לכאן. 

"אנחנו פועלים המון ומנסים להביא את אור היהדות לכל התושבים היהודים במקום. יש לנו ברוך ה' מקרים רבים של הצלחה, אך יש גם סיפורים שמסתיימים באופן פחות חיובי. אבל אנחנו לרגע לא מנסים לחתור דווקא לתוצאות מסוימות. התפקיד שלנו הוא לחבק את יהודי הקהילה כמה שיותר, לתת להם אידישקייט וגם להאמין שהנשמה היהודית תמיד נמצאת, גם אם האדם מתקשה להתמודד עם הניסיונות שלו והיצר מתגבר עליו. אנחנו לא מרימים אף פעם ידיים, מתפללים שנזכה לראות את הפירות, וגם אם לא נזכה, ברור לנו שלא עבדנו לחינם, כי כל דבר קטן שיהודי עשה – הניח תפילין, למד תורה או שמר שבת, לא הולך לריק אלא נשאר קיים. התורה והיהדות הם נצחיים ולא מתאדים באף  מצב". 

יחסים טובים וחמים

הרב סגל מציין בסיפוק כי בשל ריבוי היהודים באזרביג'ן מתגוררות במדינה שבע משפחות של שליחים יהודיים, מתוכן חמישה בבאקו. "בשנים האחרונות יש זוג חדש שהחל לעשות אצלנו שליחות", הוא מספר, "מדובר בבני זוג שהאישה גדלה כחלק מהקהילה בבאקו והתחתנה עם בחור מהקווקז שהתחזק מאוד, למד שחיטה ומילה, ובשנים האחרונות הפך למוהל והשוחט של הקהילה".

אפרופו שחיטה, הרב סגל מבהיר שמהבחינה זו התושבים מסודרים וניתן להשיג בשר ועופות כשרים בבאקו. "מוצרי חלב יותר בעייתיים", הוא מציין, "קשה מאוד להשיג אותם אצלנו, בדרך כלל אנו פשוט לא משתמשים בהם, ולעתים מייבאים מהארץ. דגים, ירקות ופירות יש פה בשפע רב, כך שאנחנו לא רעבים. האתגר הגדול הוא חטיפים ומתוקים שלא ניתן להשיג בכשרות מהודרת, והילדים שלנו נאלצים ללמוד לחיות בלעדיהם". 

ומה המצב הכלכלי של תושבי באקו?

"מדינת אזרביג'ן עשירה בנפט ונחשבת מבוססת, אבל רמת החיים של האוכלוסייה הפרטית נמוכה ביחס לשל ישראל והמשכורת הממוצעת אינה מגיעה למשכורת ישראלית. היהודים הם חלק מהאוכלוסייה המקומית ונעים סביב אותה סקאלה – יש מהם בעלי  מעמד כלכלי גבוה יותר ויש במעמד נמוך". 

מה לגבי חינוך, איפה הילדים הפרטיים שלכם לומדים?

"הילדים שלנו לומדים החל מכיתה ב' בבית ספר חב"ד און ליין, שזה בית ספר ללימודים מרחוק. אנחנו לא שולחים אותם לבית הספר המקומי, כי זה לא חיידר, אלא מסגרת שמתנהלת תחת משרד החינוך המקומי. כשהם מגיעים לגיל ישיבה הם הולכים ללמוד בארץ".

מגיעים אליכם לפעמים גם מטיילים?

"בהחלט כן, אנו פוגשים לא מעט  מטיילים יהודים שבאים לאזור, הם לעתים קרובות מתארחים אצלנו, קונים אוכל כשר, מתפללים, וגם נעזרים בנו הרבה מבחינה לוגיסטית. חשוב לי להדגיש שהיחסים של ישראל עם אזרביג'ן היו מאז ומעולם טובים. תיירים ישראלים התקבלו כאן תמיד בברכה, יש באזרביג'ן שגרירות ישראלית, ומבחינתנו פתיחת השגרירות בישראל הייתה מובנת ומתבקשת מאליה. 

"אגב, אחרי ההודעה על פתיחת השגרירות התכתבתי עם אחת הדמויות הבכירות באוזירביג'ן ושנינו תהינו להיכן עוד יותר יכול להגיע הקשר של ישראל עם אזירביג'ן ולא ממש ידענו לענות, כי כבר עכשיו היחסים חמים וטובים מאוד, ובכל פעם שהתעורר אצלנו צורך הייתה בממשל אוזן קשבת לכל בעיה. כמובן שכעת יש צעד נוסף קדימה, ואין ספק שיש כאן שמחה גדולה על כך שנפתחת שגרירות בישראל. זה מראה על היחס כלפי ישראל גם ברמה הדיפלומטית. יש כאן סוג של אמירה בצורה גלויה ורשמית".