הלימוד היומי
הלימוד היומי: היכנסו, והיום שלכם ייראה אחרת (יום שישי, כ"ט בכסלו)
גם אם אתם עסוקים ואין לכם זמן, הקדישו כמה דקות ביום ללימוד היומי. שתפו משפחה וחברים
- הידברות
- פורסם כ"ט כסלו התשפ"ג |עודכן
הציטוט היומי
"שבת היא גדולה מעולם הבא,
כי השבת היא המעיין שממנו נלקח העולם הבא".
(רבי ברוך ממז'יבוז)
2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
כבה הנר – האם ידליק שוב?
אם אחר שהדליק את הנרות, פתחו בטעות את הדלת מבלי משים לב, ונשבה הרוח וכיבתה את אחד הנרות, או אפילו כבו כל הנרות, אינו צריך לחזור ולהדליקם שוב, ואמנם, טוב להדר לחזור ולהדליקם, אך יזהר שלא ידליק מנר אחר שבחנוכיה, אלא מגפרור חדש או מנר הַשַּׁמָּשׁ.
וכל זה בתנאי שהניח את החנוכיה במקום שאין רוח, שנמצא שבשעה שהדליק את החנוכיה, היו הנרות ראויים להידלק חצי שעה, אבל אם מתחילה הניח את החנוכיה במקום שהרוח מנשבת, כגון בסמוך לחלון פתוח או בחוץ ללא כיסוי שהוא, וכבו לאחר זמן מועט, כיוון שלא היו ראויים הנרות לדלוק חצי שעה כך ברוח, הרי זה כמו שלא נתן כמות שמן מספקת, וחייב לחזור ולהדליקה שוב במקום שאין הרוח מנשבת, אך לא יברך שנית, והוא הדין אם כיבה את הנרות בכוונה בתוך חצי השעה הראשונה, שחייב לחזור ולהדליקם, אך לא יברך שנית.
האם מותר ליהנות מאור נרות החנוכה?
אסור להשתמש לאור נרות חנוכה, ואפילו שימוש עראי כגון לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור, כדי שלא יהיו המצוות בזויות עליו ושימוש עראי של מצוה מותר, ואפילו לצורך קדושה (כגון ללמוד לאורה) אסור, ולכן נוהגים להדליק נר נוסף שנקרא שָׁמַשׁ כדי שאם ישתמש לאורה, ואם אי אפשר להניח נר השמש גבוה יותר משאר הנרות, יניחנו רחוק קצת מהם, כדי שיהיה ניכר שאינו מנרות המצוה.
אחר שעבר זמן מצותה, שהוא חצי שעה משעת הדלקתה, מותר להשתמש לאורה.
חיזוק לנשמה
הרב ירון אשכנזי – תפילה ליד נרות החנוכה
פרשת מקץ – דבר תורה קצר לשולחן השבת
"למה הרעותם לי, להגיד לאיש העוד לכם אח" (מג, ו)
זו השאלה ששואל יעקב אבינו את בניו – מדוע סיפרתם לשליט המצרי שיש לכם עוד אח, שהרי בשל כך הסתבכו העניינים?
על כך נאמר במדרש רבה (צא, י): “אמר הקב”ה, אני עוסק להמליך את בנו במצרים, והוא אומר למה הרעותם לי להגיד לאיש העוד לכם אח?”.
כלומר, יעקב חושב שמדובר כאן באירוע שהוא לרעתו, אולם למעשה, זה חלק מהתוכנית האלוקית להמליך את יוסף במצרים.
בהקשר זה כותב הרמח”ל (דעת תבונות, פרק ה, ד”ה ואמנם) מובא ב”באר הפרשה” לרב בידרמן: “וזה בנה אב, שלכל עילוי שרוצה הקב”ה לאדם לאדם, או לעולם, הנה אין מזדמן לו הטוב אלא מתוך עומק עצה נסתרת, על כן יקרה לו קודם לכן צער”.
והרי זה כעניין שאמרו ז"ל (ברכות ה ע"א) 'שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא נתנן אלא על ידי ייסורים'.
כלומר, איננו יודעים חשבונות שמים, אך יש דבר אחד שאנו כן יודעים – הייסורים הם ההקדמה למשהו טוב בדרך.