פניני עברית: אח של קמין ואמא של מטרופולין יוצאים לצימר

יש מילים רבות שהתגלגלו לעברית מיוונית, והמילה הלועזית חדרה לעברית המודרנית יותר מהמילה העברית המקורית. אחת הדוגמאות לכך היא המילה "אח", בהוראה של תנור, "וְהַמֶּ֗לֶךְ יוֹשֵׁב֙ בֵּ֣ית הַחֹ֔רֶף בַּחֹ֖דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֑י וְאֶת־הָאָ֖ח לְפָנָ֥יו מְבֹעָֽרֶת" (ירמיהו ל"ו, כ"ב). לעומת המילה אח המקראית, ישנה המילה קמין, וביוונית kaminos. בתלמוד הובא שהשם "אח" ניתן על שם שהעצים נדלקים באחווה זה מזה (בבלי מסכת שבת כ ע"א).

על הפרות שנראו בחלום פרעה נאמר בכתוב: "וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ" (בראשית מ"א, ב'). גם המילה אחו מבטאת אחווה וקרבה, שהיו הפרות רועות יחדיו באחווה (מדרש אגדה). ויש שאמרו שהאחווה היתה של העשבים, "בעבור היות מיני העשבים רבים גדלים יחד" (רמב"ן). קשר מעניין בין המילה אח למילה אחו הובא בדברי המלבי"ם (ירמיהו שם) שהמנהג בימי קדם היה לייבש את האחו, ולהבעיר שם את העצים באש.

למילה אח יש הוראה נוספת של לשון צער, כמו אוי ואבוי, למשל: "הַכֵּ֨ה בְּכַפְּךָ֜ וּרְקַ֤ע בְּרַגְלְךָ֙ וֶֽאֱמָר־אָ֔ח" (יחזקאל ו', י"א). כפי הנראה הושפעה המילה מצליל האנחה שנאנח האדם מעומק לבו. כך גם דרשו חכמים בתלמוד את שמו של אחשורוש: "כל שזוכרו אמר אח לראשו" (בבלי מגילה יא ע"א), אח מלשון אויוצער.

זאת לעומת המילה האח, שמשמעה מלשון שמחה: "הֶאָ֣ח הֶאָ֑ח רָאֲתָ֥ה עֵינֵֽינוּ" (תהלים ל"ה, כ"א). וכמובן, המילה אח מבטאת קרבה של אדם לבני הוריו ולמשפחתו. יתירה מכך, המילה אח מבטאת קרבה ומכנה משותף לאדם בעל אופי דומה, כגון: "גַּ֭ם מִתְרַפֶּ֣ה בִמְלַאכְתּ֑וֹ אָ֥ח ה֝֗וּא לְבַ֣עַל מַשְׁחִֽית" (משלי י"ח, ט'), או בפנייה מנומסת לזר: "וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יַעֲקֹ֔ב אַחַ֖י מֵאַ֣יִן אַתֶּ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵחָרָ֖ן אֲנָֽחְנוּ" (בראשית כ"ט, ד', וראה קדרי). בימינו למילה אח גם הוראה של סניטר ומטפל בחולים.

ועתה קוראים יקרים, התוכלו לפענח את פשר המשפטים הבאים?

"האח האח! הבערתי אש באח שבאחו", קרא האח. אך הבחין בכך האח, ויקרא: "אח אח! היאך פרחה בינתך מקדקודך? הטרם תדע כי האחו בלהבות עלה והשדה נשרף?".

אמא של המטרופולין

מילים רבות שמקורן מיוונית חדרו ללשון העברית. אחת הדוגמאות לכך היא המילה "מטרופולין". כך למשל הובא במדרש: "משחרבה ירושלים נעשית קיסרין ומטרופולין של מלכים" (פסיקתא זוטרתא, איכה). משמעות המילה "מטרופולין", כפי שהובא בספר "הערוך", היא אֵם של עיירות. המילה מטר"י משמעה אֵם, כך גם המילה  motherבאנגלית, ופולין משמעה עיר. כלומר, עיר גדולה שסביבותיה שוכנים כפרים קטנים. גם במקרא היחס לעיר גדולה היה כאל אֵם, לעומת הכפרים שסביבות העיר שנקראו בנות, למשל: "בֵּית־שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ" (יהושע י"ז, י"א).

אם הזכרנו את האֵם, לא נקפח את מקומו של האב. ביוונית עתיקה, המילה "פטרון" משמעה אָב. כך לדוגמא בכתוב: "וַיְשִׂימֵנִֽי לְאָב לְפַרְעֹה" (בראשית מ"ה, ח'), שנאמר על יוסף במצרים, פירש רש"י: "פטרון". ממשמעות זו השתלשלה המילה father באנגלית.

לפרגן צימר

הלשון העברית ידועה כמכניסת אורחים נדיבה. מילים רבות התאזרחו בעברית מהאידיש והלדינו, מהיוונית והארמית, ועוד. לעיתים פשטו המילים את משמעותן המקורית ולבשו משמעות והוראה חדשה. דוגמא למילה זרה היא המילה לפרגן. לא מן הנמנע שקליטת מילים זרות נבעה בשל חוסר במילים הולמות בעברית. המילה לפרגן, שמקורה באידיש, משמעה לשמוח בהצלחתו של זולתו מבלי לקנא בו.

בדומה לכך המילה צימר. כאשר אדם שוכר צימר, כוונתו לשכור חדר או מספר חדרי נופש, אף שבמקור המילה צימר הושאלה מגרמנית ומשמעה הוא חדר. ומהצימר נמשיך לעבר הבקתה. התדעו לומר מה מוזר במשפט הבא?

"להשכרה בקתה ענקית ורחבת ידיים".

הובא בתלמוד (בבלי שבת עז ע"ב) שמקור המילה בקתה הוא מארמית, ומשמעה "בי עקתא", כלומר צריף צר וקטן (רש"י כתובות נד ע"א). כך שכדי למנוע עוגמת נפש מיותרת, מומלץ לברר מראש עם הבעלים של הבקתה את כוונתו, שמא הוא דובר ארמית...

כדי להתחמק מהמשמעויות הלשוניות, או כדי להימנע מלינה בצריף צר, ייתכן שהמשפחה הנופשת תבחר דווקא בטירה. אך מהי טירה? מקור המילה טירה הוא במקרא: "וְאֵ֣לֶּה שְׁמֹתָ֔ם בְּחַצְרֵיהֶ֖ם וּבְטִֽירֹתָ֑ם" (בראשית כ"ה, ט"ז), וכן: "תְּהִי־טִֽירָתָ֥ם נְשַׁמָּ֑ה בְּ֝אָהֳלֵיהֶ֗ם אַל־יְהִ֥י יֹשֵֽׁב" (תהלים ס"ט, כ"ו). הראב"ע כתב שטירה משמעה ארמון. לעומתו תרגם אונקלוס את המילה טירה במילה כרך. המילה כרך ביוונית משמעה עיר מבוצרת ומוקפת חומה (ספר הערוך).

לאור דברי אונקלוס, המילה טירה נגזרת משורש נ.ט.ר, שמשמעה שמר, כלשון הכתוב: "שָׂמֻ֙נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־ הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי" (שה"ש א', ו'). עיר מבוצרת ומוקפת חומה משתמרת ומוגנת מפני האויבים המבקשים לבוז את שללה (ראה פירוש הכתב והקבלה). יש לציין שלדברי קדרי (מילון העברית המקראית) ואבן שושן, טירה היא מחנה אוהלים. ייתכן שלמדו כן מהתקבולת בכתוב: "תְּהִי־טִֽירָתָ֥ם נְשַׁמָּ֑ה בְּ֝אָהֳלֵיהֶ֗ם אַל־יְהִ֥י יֹשֵֽׁב" (תהלים ס"ט, כ"ו).

ואתם, קוראים יקרים, מה תעדיפו: צימר, בקתה או טירה?

אילן חיים פור הוא מחבר הספרים "הפכים במקרא ובלשון חכמים" ו"אוצרות רבנו בחיי".