צפו: יום בחיי היצור שמשכפל עצמו וחי לנצח

האם יש חיי נצח? שאלה זו מעסיקה רבים ונידונה בכל מיני פלטפורמות, עוד משחר ההיסטוריה. מה התשובה אם כן? ובכן, עד לפני 314 שנה, הסברה הרווחת הייתה שאין חיים נצחיים בבעלי חיים (כל שכן בבני אדם). אלא שבעיצומה של המאה ה-18 (בשנת 1701) הכריז הביולוג השוויצרי אברהם טרמבלה, כי ההנחה שהונחה עד כה - פסולה היא. 

כיצד הגיע טרמבלה למסקנות מרחיקות הלכת האלה? שאלה טובה. הכל התחיל ביום בהיר אחד, כשבתוך שלולית עכורה שנקוותה בשדה, גילה טרמבלה יצור מוארך בעל זרועות שסקרן אותו. ככל חוקר סקרן ושופע השתאות נוכח גילויים חדשים, אץ מיודענו למעבדה שלו והחל לנתח את היצור המוזר שנגלה לעיניו. 

עד כמה שזה נשמע מבחיל וחסר רחמים, בלית ברירה - החל טרמבלה לבתר את גוף היצור לאורכו, כדי ללמוד ולהעשיר את ידיעותיו בכל הקשור לאנטומיה של אותו יצור. אלא שלמרבה הפלא וכנגד כל הסיכויים, במקום להראות סימני מוות, החל כל אחד מחצאי הגופה, 'להכפיל' עצמו ולגדול ליצורים שלמים וחדשים. 

כמובן שהתפתחויות נוספות התרחשו מאוחר יותר על ידי חוקרים אחרים, ביניהם דניאל מרטינז שהחליט לקחת את המחקר לכיוון משלו ולבדוק מה קורה להידרות ששמים אותם בתנאי מחייה קשים. כך, הכניס מרטינז את ההידרות אל תוך מבחנה אטומה ללא מים, והמתין בקוצר רוח לראות מה יקרה. 

הידרה רבת זרועות (צילום: shutterstock)

כשבדק את המבחנה ימים אחדים לאחר מכן, הופתע לראות כי לא די בכך שההידרות לא מתו, אלא אף התרבו והביאו לעולם 'צאצאים' חדשים. מרטינז לא התייאש. 'זמן יש לי בשפע', חשב והחליט לחכות כמה זמן שיידרש - שבוע, חודש שנה ואם צריך שנים - כדי לחזות במותו של היצור העיקש. 

כעבור ארבע שנים, כשפתח שוב את המבחנה האטומה, לא האמין למראה עיניו: ההידרות התקיימו כרגיל, כאילו לא קרה שום דבר יוצא דופן. או אז אישש מרטינז את המסקנה של טרמבלה והכריז בפה מלא כי ההידרות הן יצורים שתהליך הבליה ו'ההזדקנות' אינו שולט בהן, וכי הן אכן חיות לנצח. 

תקריב של הידרה (צילום: shutterstock)