בתום דיון סוער: חוק בן גביר אושר בקריאה ראשונה

מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה שהוגשה על ידי השר המיועד לביטחון לאומי, חבר הכנסת איתמר בן גביר. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 53 מתנגדים, והיא תוחזר לוועדה המיוחדת להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

הצעת החוק מציעה להסדיר את יחסי המרות והכפיפות בין מפכ"ל המשטרה ובין הממשלה והשר, בדומה לאופן שבו מוסדרים אלה שבין הרמטכ"ל וצה"ל ובין הממשלה ושר הביטחון. על פי ההצעה, סעיף 8א לפקודה יתוקן וייקבע כי המפכ"ל יהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר, אך בצד זאת יודגש כי לצד כפיפותו, המפכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון במשטרת ישראל, כשם שנקבע לגבי הרמטכ"ל בחוק-יסוד הצבא.

בליבת הצעת החוק, מוצע לעגן את סמכותו של השר לביטחון הפנים להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, ברוח מסקנות הוועדות הציבוריות בנושא. מדיניות זו תתייחס בין היתר לסדרי עדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה.

לצד סמכותו הכללית של השר לביטחון הפנים להתוות את מדיניות המשטרה, מוצע לקבוע התייחסות מיוחדת לנושא חקירות המשטרה, עקב רגישותו. מוצע כי בתחום החקירות יהיה השר רשאי להתוות מדיניות כללית, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפכ"ל והמופקדים במשטרה על נושא החקירות. סעיף זה נועד לאפשר לשר להנחות את המשטרה לתת קדימות לטיפול בעבירות מסוימות, כגון עבירות שהן בגדר "מכת מדינה", בהתאם למדיניותו.

בצד זאת, מוצע להבהיר כי מדיניות השר לא תוכל לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, וכן לא תוכל לגרוע מהחובה המוטלת על המשטרה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה.

בפתח הדיון הציג בן גביר את הצעת החוק ואמר כי מדובר ב"הצעה היסטורית שבאה לתקן פקודה מנדטורית מ-1926, ואחרי שהתיקון הגדול והמהותי של הפקודה הייתה ב-1970. ההצעה שלנו באה להציב את ישראל לצד מדינות דמוקרטיות רבות בעולם כולו. בכל הדמוקרטיות בעולם השר הממונה על המשטרה, הוא זה שקובע את המדיניות. השר מתווה את הדרך, השר הוא זה שלוקח אחריות, ומי שבא לקחת אחריות צריך גם לקבל את הסמכות".

בן גביר תקף בנאומו את מבקריו משמאל: "התיקון שאנחנו מביאים וברכה לדמוקרטיה, אבל אתכם הדמוקרטיה לא מעניינת כי אף פעם לא הייתם דמוקרטים. אתם אנשים חשוכים לא ליברליים, שלא מסוגלים לקבל דעות שונות, לא מתכתבים עם שיטת המשטר הדמוקרטית".

"הייתי בהלם שהיועצת המשפטית התנגדה לזה שאנחנו נכתוב שהמפכ"ל כפוף לממשלה", הוסיף בן גביר. "למי המפכ"ל כפוף – ליועצת המשפטית? לפרקליטות? רק במדינות משטרה המפכ"ל עובד ברשות עצמו או שהוא לא כפוף. למה אתם כל כך מתנגדים? אתם יודעים שבעזרת השם הממשלה הבאה תהיה ממשלת ימין מלא מלא. אתם יודעים היטב שאנחנו באים להביא מדיניות אחרת. אם זה לא היה איתמר בן גביר אלא עומר בר לב שהיה מביא את ההצעה הזו, הייתם מוחאים לו כפיים".

חבר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) הגיב: "במקום להביא את ההצעה בדרך המלך, במקום להקים ממשלה ולאחר מכן להביא את החוקים האלה. מן הראוי שגם החוק הזה היה מגיע אחרי שהשר היה מתמנה, לומד את עבודתו. העיסוק הזה הוא איננו ראוי. זהו בליץ בלתי הגיוני, בלתי סביר. ארבעה חוקים מהותיים, שינוי משטרי, חלקם עוסקים בשינוי חוקי יסוד. אבל הכל נובע מפחד".

יו"ר המחנה הממלכתי, שר הביטחון בני גנץ, תקף: "השר המיועד לביטחון לאומי עוד לא הושבע, ובחדר כבר עולה ריח הפגר. הוא עוד לא דרך בשערי המשרד – וכבר נשמעים איומי הדחה על המפכ"ל. אנחנו רואים מופעי הדלפות, תדרוכים והשמצות שמסכנים את הדבר הבסיסי ביותר שמספק ביטחון ויכולת לארגונים גדולים לתפקד והוא אמון. כשיש אמון לא צריך חקיקות בזק, אפשר לבצע תהליכים קשים ומהלכים משמעותיים, וכשאין אמון יש בלאגן מבצעי. כשאין אמון בתוך המערכת אין גם לציבור אמון".

"לפגיעה הבסיסית הזו במשטרה, לניסיון להלך אימים על המפכ"ל ולהחדיר את הפוליטיקה למשטרה, להטלת הדופי במקצועיות המשטרה – יהיה מחיר כבד", הצהיר גנץ. "אני קורא לראש הממשלה המיועד, ולשרים המיועדים – אם אתם רוצים באמת להצליח במשימה החשובה מאוד של חיזוק ביטחון הפנים, אל תחבלו באמון הציבור במי שאמורים לספק את הסחורה. המלחמה של המשטרה צריכה להיות ברחובות ובארגוני הפשיעה – ולא בפוליטיקה. אל תעשו את המשטרה פוליטית, חלשה ומסוכסכת".