הדתייה שילדה שתי שלישיות וההצלה בנפאל: שני סיפורי ניסים מיוחדים לחנוכה

המטיילת הישראלית שניצלה מהתהפכות אוטובוס בנפאל

כשהדסה כוכבי יצאה לטיול בנפאל - היא לא דמיינה לעצמה שהטיול הזה הולך לשנות את חייה מהקצה אל הקצה. במשך עשרה ימים היא טיילה באחד המקומות היפים ביותר במדינה, לאנטאנג, שהוא אזור של אגמים קפואים והרים פסטורליים. בדרך חזרה מהטרק, היא שמה פעמיה חזרה לקטמנדו. "לצערי לא מצאנו ג'יפ, ונסענו באוטובוס. זו נסיעה ארוכה ומאוד מטלטלת, ובאמצע הדרך - האוטובוס איבד את הבלמים".

זו הייתה תאונה קשה, שגבתה את חייהם של כמה אנשים שהיו עמה באוטובוס. 

"האוטובוס היה מלא באנשים", משחזרת כוכבי. "אנשים ישבו אפילו על הגג, ובשלב מסוים היה כבר ריח חזק של חיכוך בלמים. האוטובוס התהפך, למזלי לצד ולא לתהום, ואני איבדתי את ההכרה".

חבר שטייל עמה נפצע קל, וצעק לכוחות ההצלה שהגיעו למקום שיפנו אותה לבית החולים. "הוא מספר שהוא ראה אותי שוכבת בצד כשאני מחוסרת הכרה, והקרקפת שלי נתלשה. הגיעה משאית קטנה, ופינו אותי".

בבית החולים אובחנה הדסה עם שבר בעמוד השדרה ובצוואר. היה אסור לה לזוז, אבל כששמעה פתאום בבית החולים קול של אישה דוברת עברית ליד מיטתה - היא לא התאפקה, והרימה את ידה. אז הסתבר שזו הייתה חני ליפשיץ, שליחת חב"ד בקטמנדו שבנפאל. 

היא עברה תהליך שיקומי לא פשוט, אבל כיום הדסה "שוחה, רצה, מטיילת הרבה, עושה ספורט וכל בוקר מברכת על הנס שקרה לי", היא אומרת. "יש ניסים, ואם נתנו לי הזדמנות נוספת, אני צריכה לקחת אותה בגדול", היא מסכמת. 

האישה הדתייה שילדה שלוש שלישיות בחייה:

אישה בשם דורית שרמן ילדה לפני כ-19 שנה את השלישייה הראשונה בחייה. 

בראיון באתר 'סרוגים', היא מספרת את סיפורה המיוחד, ופותחת ואומרת כי הרופאים כלל לא נתנו לה ולבעלה סיכויים. נקודת הפתיחה שלנו הייתה מינוס אפס, לא נתנו לנו סיכוי לילדים", היא אומרת. "וברוך השם היום אנחנו הורים לשישה ילדים בריאים ושלמים. עברנו מסע לא פשוט".

כזוג צעיר, שהתחתן בגיל צעיר (דורית הייתה בת 20 בלבד) - הם לא חלמו שתהיה להם בעיה להביא ילדים. "כמו כולם, היו לנו את כל התקוות להיות הורים. וככה עובר חודש, עוד חודש, ואנחנו רואים שזה לא קורה בדרך הטבעית והרגילה. ואז החלטנו לפנות לרופא ולאתר את מוקד הבעיה. 

"באחת הפעמים, כשהגענו לבדיקה מאוד מאוד משמעותית, נועם בעלי ואני ישבנו מול הרופא. הרופא כבר עיין בכל המסמכים ובתיק הרפואי, והמסר שלו היה חד וחלק: 'אין סיכוי, לא יהיו לכם ילדים'. אני הייתי בת 21, נועם בן 26. וזו הייתה נקודת הפתיחה שלנו. וזה היה מאוד קשה, כי החלום שלי זה להיות אמא. מה יותר טבעי ופשוט מזה? היו הרבה רגעים של נפילה, של ייאוש, של בכי ושל הרבה קנאה".

תחילה הם גרו ביישוב קטן שבו כולם הכירו את כולם, אבל אז הגיעה המחשבה לעבור למקום קצת יותר 'מאוורר', שייתן תחושה קצת אחרת. "במקביל למעבר הדירה, החלטנו גם לפנות לנושא של אימוץ", מספרת דורית. "כל הזמן היו תפילות לילדים משלנו, אך עברנו גם את כל המבדקים של אימוץ הילדים. הרגשנו שאנחנו נזכה להיות הורים לילדים, ונתנו לקב"ה לעשות את שלו".

טיפולי פוריות היו בכל אותו הזמן, גם בזמן תהליך האימוץ. בכל טיפול הייתה התרסקות ואכזבה מחדש, אך בד בבד היו הרבה תפילות. לפני הטיפול השישי של IVF, שבוע לפני ראש השנה, בעלה נועם נסע לר' אלימלך מליז'נסק - והוא ביקש על קברו ממש שלישייה. "לא באתי עד לכאן בשביל ילד אחד או שניים", היו מילותיו. 

בשלב זה הם מחליטים לעבור לבית חולים אחר, לאחר שהרופא אומר להם שנשאר להם עוד טיפול IVF אחרון לעשות. 

וברוך ה' - הפעם זה מצליח. 

"באולטראסאונד הראשון אנחנו רואים שנקלטו שלושה עוברים ברחם", מספרת דורית בהתרגשות. "מבחינתנו  זו הייתה התרגשות עצומה. הרופאים המליצו לנו על דילול עוברים, ושלחו את כל ה'קולות המנמיכים' לשכנע אותנו, וזו באמת הייתה דילמה לא פשוטה הסיכוי מול הסיכון".

בשלב הזה הם פונים להתייעצות עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל. "הוא בירך ופסק שהכל תלוי ברצון האמא, ואני מאוד הייתי נחושה כי עברנו שש שנים בלי ילדים. התחלתי שמירת הריון במצב שכיבה. זו הייתה תקופה לא פשוטה - מצד אחד כל הזמן שמענו את הרופאים: 'אתם לא נורמליים, למה אתם צריכים את זה'?, הפחידו אותנו בכל ההפחדות הקיימות. בחסדי ה' ילדתי בתחילת חודש תשיעי, שבוע 36, ב"ה שלישייה בריאה ושלימה".

אחרי השפע הזה - הם רצו עוד: כשהילדים גדלו קצת, הם החליטו ללכת על טיפול IVF נוסף, ונקלטו בהפריה הראשונה - גם הפעם עם... שלישייה. "כשהשלישייה הגדולה היו בכיתה א', השלישייה הקטנה נולדה". מה הסיכויים שזה יקרה? לדברי דורית, הילדים שלהם שהביאו אל חייהם ברכה ושפע מסוג אחר, הם ילדים של דמעות ותפילות בלתי נפסקות במשך שש שנים, וזו התוצאה.