זה בנפשנו: להוציא את הלומי הקרב מהאפילה לאור החיים

הררי מילים נשפכים בשנים האחרונות על הצורך לסייע להלומי הקרב ולסובלים מפוסט טראומה. 

ניסיון ההצתה של איציק סעידיאן זעזע את עם ישראל כולו והעלה את הנושא לסדר היום - וטוב שכך. לצד המודעות הגדולה בציבור הרחב, נפתח גם צוהר להלומי הקרב לצאת אל האור. הם כבר לא מתביישים ומבקשים להכיר בהם. הם מבקשים הכרה לא רק מגורמי המערכת הבירוקרטית האטומה לעיתים, אלא גם מהחברה הישראלית כולה. לפתע כל אחד מאיתנו מגלה שחבר או שכן בקהילה, שנראה לגמרי כמו כל אחד אחר, נושא על נפשו פוסט טראומה. כן, זה אותו אדם שלידינו הוא מואר ומחייך אבל בבית פנימה הוא כבוי ומלא בסבל.

אבל לצד השיח החשוב והדאגה הגוברת להלומי הקרב ולזכויותיהם, אנחנו שוכחים את המעגל הקרוב שלצידם. את האישה או את הבעל (כן יש גם הלומות קרב...), הילדים, ההורים והאחים. את אותם אנשים שלא דמיינו שהאדם הכי קרוב אליהם ישאיר אותם להתמודד עם מציאות מורכבת כל כך. התפרצויות זעם, חוסר יכולת לשותפות בסיסית בחינוך הילדים ובמטלות משק הבית המשותף ועוד.

לצערנו, לעיתים זה נגמר בשורה תחתונה בלתי נמנעת של פירוק הבית. ומי נמצא שם למען אותן משפחות? למען אותם ילדים שגדלים במציאות נפשית בלתי אפשרית רק כי האבא או האמא סוחבים שריטה עמוקה מהשירות הצבאי שלהם?

את הבום העצוב של איציק סעידיאן, שכולנו קיבלנו היישר ללב, אנחנו חשים בעוצמות גם בארגון הידברות. בשנה האחרונה נרשמת עלייה משמעותית בפניות שאנחנו מקבלים לסיוע נפשי וחברתי של הלומי הקרב ובני משפחותיהם. כשאנחנו מנסים להבין האם הסיוע העיקרי שאליו הם נזקקים הוא תמיכה מול הבירוקרטיה הצבאית, קיבלנו תשובה מפתיעה – כן, אבל זה לא העיקר. מה שחשוב לנו באמת זו התמיכה הקהילתית! 

אחת מהנשים חידדה לנו את הצורך בצורה הטובה ביותר: "להיות אשת הלום קרב זה לעשות הכל לבד. מחלה שקופה. לקהילה יש כוח רב מאוד, ואם הקהילה תעטוף זה יכול להציל נפשות ממש. הגוף שלו פיזית כאן, אבל את הנשמה שלו הוא השאיר בעזה".

החלטנו להרים את הכפפה. כחלק מהפעילות שלנו בשנים האחרונות בקירוב לבבות בתוך עם ישראל, בפעילויות חסד שונות בתוך הקהילה, כבר מספר חודשים שמחלקת "בנפשנו" בהידברות מובילה את נושא המעטפת הקהילתית להלומי הקרב ובני משפחותיהם. יחד עם מתנדבים שעוברים הכשרה ומהווים 'חובשים נפשיים', אנו מעניקים חיבוק חברתי להלומי הקרב הבודדים, מפנקים אותם בשבתות נופש ובסדנאות לבני המשפחה שמאפשרות להם לקבל כלים על מנת להתמודד עם מורכבות השגרה והחיים בפוסט טראומה. כמובן, אנחנו לא זונחים את הסיוע הבסיסי מול הבירוקרטיה הצבאית, ואם צריך גם סיוע כספי להלומי הקרב ובני משפחותיהם שלעיתים מגיעים למציאות כלכלית קשה בשל אי היציאה לעבודה. 

התגובות מחממות לנו את הלב, ואנחנו נעשה הכל כדי להמשיך ולסייע להם. בימי החנוכה האחרונים, חג האור, אנחנו מבקשים מכם לעזור לנו לעזור להם – להלומי הקרב ובני משפחותיהם – לצאת מהאפילה לאור החיים. זה בנפשנו.

דוד תופיק הוא מנכ"ל הידברות

מתגייסים למענם - לחצו כאן.