פוחדת להיכשל - ובאמת נכשלת... למה?

בכל פעם שאני פוחדת להיכשל במשהו – אני מוצאת את עצמי באמת נכשלת בו... למה זה קורה?

כשאדם מניח שיש סיכוי גבוה שלא יצליח, הוא יכול לפעול בדרך שתגביר את הסיכוי שלו להיכשל בפועל. למשל, סטודנט עם פחד מכישלון עלול להימנע מלמידה למבחן, כיוון שבזמן הלימודים הוא מוצף במחשבות על כישלון שמעלות אצלו תחושות של פחד, חוסר אונים וחוסר ערך. כמו כן, הוא יכול להגיד לעצמו משפטים נוסח "למה לי ללמוד, בכל מקרה לא אצליח", ולפעול בהתאם, מה שיגביר כמובן את הסיכויים שייכשל. במידה וייכשל, הוא יראה זאת כראיה נוספת לכך שאינו יכול להצליח, וימשיך לנהוג באופן זה בפעם הבאה.

גם אם ההתנהגות אינה מושפעת מפחד מכישלון, והאדם לא נמנע מפעולות שונות, הלך המחשבה יכול להשפיע על האופן בו יתפקד וירגיש במצב. למשל, אדם שפוחד להיכשל בריאיון עבודה יגיע לראיון אך יתחיל להרגיש חרדה עוד לפניו בשל מחשבות מאיימות כגון זיכרונות מראיונות שלא הצליח בהם, ציפיות שליליות מהריאיון (למשל ציפייה שהמראיין יהיה קשוח ולא נעים וינסה להכשיל אותו) ומחשבות מאיימות על כך שיישאר מובטל תקופה ארוכה. עד שיגיע לראיון הוא ירגיש מבוהל, הביטחון שלו בעצמו וביכולותיו ייפגע, וסביר להניח שהוא יסבול מסימפטומים פיזיים שונים של חרדה כגון הזעה או דפיקות לב מואצות. העומס המחשבתי והסימפטומים הפיזיים יהוו עבורו עדות נוספת לכך שהוא עומד להיכשל, והוא יחשוב מחשבות נוסח "אני לא מצליח להתרכז מרוב פחד, אין סיכוי שאצליח לענות כמו שצריך", "רואים כמה אני לחוץ, אין סיכוי שמישהו יקבל אותי". המחשבות יובילו לכך שכשיגיע לראיון הוא יפקפק בדבריו, יצנזר את עצמו, ינסה להבין מה המראיין רוצה או מה הוא חושב עליו במקום לדבר כפי שהיה מדבר באופן רגיל.

היכולת של המוח שלנו היא מוגבלת, ועומס המחשבות מוביל לכך שלא נשארים יותר מדי משאבים להתרכז במה שחשוב. התשובות של האדם החרד למראיין יכולות להיות לוקות בחסר, והוא אף עלול להיתקף בלק אאוט ולא להצליח לענות. התנהלות זו אינה מוגבלת, כמובן, לראיונות עבודה, ואנשים עם פחד מכישלון יכולים להתמודד עם קשיים אלו במגוון מצבים כולל מבחנים, עמידה בפני קהל, פגישות שידוכים, ביצוע משימה מורכבת בעבודה ועוד.

(אורלי סמירה, יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית CBT)

* * *

אני מורה בבית הספר, ומתקשה בהשלטת סדר ובהטלת מרות. כל מערך השיעור שלי נפגם משום שהתלמידות פועלות כאוות נפשן. אני לא טיפוס כוחני, וחזק ואני מרגישה שאני לא מצליחה להביא לידי ביטוי את יכולת ההוראה שלי. מדוע זה כך?

כדי להבין מדוע את מתקשה בהטלת מרות, יש להבין: מה אומר המושג הזה מבחינתך?

אם הטלת מרות נתפסת בעיניך כמושג שלילי, שמצריך שימוש בכוח, אם הטלת מרות מבחינתך היא לא לאפשר לתלמיד לעשות מה שהוא רוצה ולנהוג בו ביד קשה ושולטת - הרי שהיא הנותנת.

גם את, באופן תת הכרתי, סולדת מגורם כלשהוא שיטיל מרותו עליך. הטלת מרות מבחינתך מעוררת בך התנגדות פנימית, משום שאת לא מעוניינת שמישהו ימנע ממך לעשות ככל העולה על רוחך.

בגלל התובנה הזו, שאינך מודעת אליה, את גם לא מסוגלת להטיל מרות על האחר, והתנגדותם של תלמידותייך היא בעצם שיקוף התנגדותך הפנימית.

לכן חשוב להפנים כי הטלת מרות איננה מושג שלילי גרידא, ואין מטרתה דווקא למנוע מהאחר לפעול נגד רצונו. הטלת מרות היא שימוש במעמד הסמכותי שניתן לך, כדי לבצע את תפקידך בצורה מועילה.

האמיני שתלמידותייך אכן רוצות לקבל ממך את שיש לך להעניק להן, ומה שיש לך להעניק להן אינו בהכרח סותר את רצונן. את התובנה הזו עליך להפנים גם כלפי עצמך, הווה אומר שגם עליך לדעת לקבל מהאחר, ולאפשר לו להטיל סמכותו עליך. אין זה חורץ את דינך כחלשה אל מול גורם חזק, או כמי שנפגם החופש שלו לעשות כרצונו.

כשאת תשני בתוכך את הגדרת המושג, ותיטיבי לקבל מהאחר - תפחת בך התנגדותך הפנימית, ותוכלי לראות את ההשתקפות של שינוי תפיסתך גם בקרב תלמידותייך. (ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך)