האם נישואין קיימים כדי לשנות את בן הזוג?

במציאות, אדם מצפה מאשתו שתחתום איתו על חוזה שותפות לאורך שנים ארוכות. כך גם האישה מצפה מבעלה. הדבר עומד בניגוד גמור לחתימה על חוזה עם שותף עסקי. שותף עסקי הוא כזה שאנחנו אמורים לפגוש אותו מספר שעות מוגדר ביום. הוא אינו עוקב אחרינו, ולא שואל: ”למה איחרת שוב? למה הצלחות נשארו על השולחן אחרי האוכל?  ולמה אני צריכה לקום כל לילה לתינוק? מה, הילד הזה הוא רק שלי?!".

נשאלת השאלה: איך מצפים מאתנו להאמין ביכולת שלנו כזוג להחזיק מעמד עשרות שנים בשותפות המוזרה-מופלאה הזו? האם ניתן ללמוד כיצד לשמר או להתחבר, על מנת ששותפות זו תימשך לאורך שנים טובות?

ניקח לדוגמה שני אחים שגדלים באותו בית, עם אותם הורים, הולכים לאותה מסגרת לימודים, בית ספר, ישיבה, אוכלים אותם המאכלים, מתפללים באותו הנוסח, מעורים באותם חיי קהילה – ובכל זאת, הם גדלים עם אופי שונה, אוהבים דברים אחרים, לעיתים לא מסתדרים, וישנם אף מקרים שבהם שני אחים אינם מדברים ביניהם. אם כן, כיצד נצפה ששני בני זוג, שבאים מאטמוספירות שונות ומבתים בעלי מנטליות שונה בקוטביותה, ימצאו אוזן קשבת האחד בשנייה, והאהבה והאחווה ישרו בביתם?

 

על יצחק ורבקה, שבאו מבתים מנוגדים, ובכל זאת היו זוג מוצלח

נישואין אינם קיימים כדי לשנות את בני הזוג או כדי לחנך אותם, אלא הם קיימים כדי לחבר בין בני הזוג וליצור חברות ביניהם. מצינו שגם ניגודי אופי לא יפריעו, אם בני הזוג ישכילו להתעלות מעל הקשיים. ראיה לכך באה משחר ההיסטוריה של עמנו: יצחק אבינו ורבקה אמנו באו מבתים שונים במהותם. יצחק אבינו בא מביתו של אברהם, איש החסד – בית של תורה, בית של יראת שמיים. רבקה, לעומתו, באה מבית של עבודה זרה, ומסביבה שונה. רבקה היתה צעירה מיצחק, והם היו שונים באופיים: רבקה הייתה פעילה, היא היתה דמות יוזמת ומתוחכמת מאוד.

יצחק, לעומתה, היה מובל באופיו, פסיבי, שרוי בתוך עצמו ועוסק בתורה כעולה תמימה. כאן אנו חשים את הבדלי השקפותיהם, כשאחת הדוגמאות לכך היא חינוכו של עשיו, בנם. כל זאת התרחש למרות השוני המהותי ביניהם, אך עובדה זו כלל לא הפריעה להם להקים בית נאמן ולאהוב. להבדלי אופי עצומים אלו, שהיו בין יצחק לרבקה, קורא המהר”ל: “הם היו הפכים זה לזו...” (דרך חיים למהר”ל א' עמ’ כ"ט).
 

החתן שרצה להיות פרופסור בלימודי אשתו

הגמרא במסכת קידושין (כט ע"ב) דנה בשאלה האם אדם ילמד תורה קודם, או ישא אישה? חתן אחד אמר שלהתחתן עם התורה, זהו ביטוי שגרתי וידוע, אבל הוא הולך ללמוד את אשתו. הוא מעוניין לעשות תואר BA באשתו, MA באשתו, הוא יתקדם לתואר ד"ר באשתו עד שיקבל את התואר "פרופסור לענייני אשתו". כמה צדק החתן הצעיר.

לעיתים, כשאני משוחח עם זוג במהלך הנחייה, האישה אומרת: “ברור שאני מכירה את בעלי. אני יודעת בדיוק מה הוא אוהב ללבוש, מה הוא אוהב לאכול ומה הוא יגיד בעוד רגע". באותו אופן הבעל אומר לי: "אני מכיר אותה בעל פה. היא לא מצליחה להפתיע אותי". אך מה קורה כשבני הזוג נשאלים: "האם את מכירה את בעלך מבפנים?", "האם את חשה את הכאב שלו?", "האם ניסית להבין את קשייו מנקודת המבט שלו?", "האם אתה, הבעל, הצלחת להזדהות עם הקשיים של אשתך?", "האם אתה אומר לה את זה?", "האם אתה מבין את מה שעבר עליה במשך כל היום?". האם בכלל ניתן להגיע לכך שבני זוג יכירו ויחושו איש את אשתו?

 

איך ניתן להזדהות עם הכאב הפנימי של בן הזוג?

ניתן גם ניתן - על ידי דיבור. הדיבור יוצר את החיבור בין בני אדם בכלל, ובין איש לאשתו בפרט, לכן חז”ל הזהירו בפרקי אבות: "אל תרבה שיחה עם האישה. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו. הדיבור יוצר חיבור, בפרט בין אנשים ונשים, ולכן כה החמירו בכך. אם כן, מדוע כתוב “אל תרבה שיחה עם האישה"? מסביר החזון אי"ש - חוץ מן השנה הראשונה. “ושימח את אשתו אשר לקח חובה, כיצד משמחה? עליו  להשתדל להראות אהבה וקירוב בריבוי שיחה ובריצוי, ומה שאמרו חז”ל... אל תרבה וכו’ לא מדובר על השנה הראשונה, שבשנה זו צריך להרבות בריצוי, בחיבה ובשיחה”. לאחר מכן ניתן להכיר ולהבין גם בלי אותה “דברת” ארוכה, שחוזרים בה על אותן המילים, על אותן הקלישאות, על אותם הנאומים ולעיתים קרובות על אותם הוויכוחים.

כוח הדיבור הוא כוח גדול: לבנות או להרוס. מוות וחיים ביד הלשון. ע”י לשון הרע ניתן להרוס מדינות. שורש המחלוקות וההרס הוא על ידי דיבורים. לעומת זאת, ניתן לתקן ולחבר את כל העולם על ידי דיבור, אבל קודם כל יתחבר בבית ועם אשתו על ידי דיבור.
 

כשאין סבלנות לשמוע את האישה בבית

בני זוג הם קודם כל חברים. “כי היא חברתך ואשת בריתך (מלאכי ב’, י"ד). אתה הגבר, “קנה לך חברה”, ואת גברתי, “קני לך חבר”. כיצד קונים? בין היתר על ידי דיבור, על ידי שיחה על ידי סבלנות ועל ידי מילים. בעולם של תקשורת ושל מדע, כולם מתקשרים עם כולם. עולם המדיה נפתח בפני כל העולם, וכולם משדרים לקוסמוס מסרים, ומצפים שמאן דהוא באיזו גלקסיה יענה או יקשיב – ובבית אין לו סבלנות לשמוע את שאלתה של אשתו: “מה דעתך על הכוסות שקניתי? מוצאות חן בעיניך?”. בעל יקר! לפני שאתה מפיק ”פרויקטים” בעולם הגדול, תקשיב ברוב קשב, עם הנהון בראשך, לשמע שאלת רעייתך “מה דעתך על השמלה שלי? מוצאת חן בעיניך?”. וכשאשתך אומרת לך: ”כואב לי הראש", או "אני עייפה”, אנא, אל תשלח אותה לקחת כדור או ללכת לנוח. תן קרדיט לאינטליגנציה שלה, שהיא יודעת שכשכואב הראש, לוקחים כדור, וכשעייפים הולכים לנוח. אשתך מצפה שתזדהה עם הכאב שלה ועם הקושי שלה. אל נא תשדר לה בשפת הגוף: "נו, סיימי כבר". אנא, הזדהה איתה  !

זו השיחה, זה הדיבור, וזו אומנות הדיבור, גם אם מדובר בחוות דעתך המקצועית על הכוסות שהיא קנתה. נסה להבין ולראות מה ומי עומד מאחורי השאלה, ובעזרת ה' - מובטחים לנו חיבור, חברות, זוגיות ושותפות מופלאה.

 

ביחד עם הידברות: הכשרת יועצי ויועצות נישואין שירבו שלום בבתי ישראל

אני שמח ומברך על הזכות לעזור לכל בית בישראל להיות בית שמח ומואר. השליחות שלי היא להכשיר אנשי ונשות מקצוע בתחום ייעוץ הנישואין, כדי שייסעו להרבות שלום בכל בית בישראל. בשעה טובה מתקיים כעת שיתוף פעולה עם הידברות, ונפתחים קורסים מיוחדים, מרתקים ומעניינים להכשרת יועצי ויועצות נישואין. שיתוף הפעולה עם הידברות הוא בשורה מיוחדת במינה. ארגון הידברות, כארגון היהודי הגדול ביותר בעולם, והרב זמיר כהן שליט"א העומד בראשו, מביאים מזור - תרופה גדולה לעולם. זה בא לידי ביטוי דרך ההסתכלות הפשוטה על הטבע, על ההיסטוריה, על תכונות בני אדם, על דיבור בגובה העיניים ועל האהבה שהרב זמיר שליט"א נותן בהרצאותיו המאלפות, שניתנות כמעט כל ערב בכל פינה בארץ. זה לא היה קורה בלי הלב החם הזה ובלי תחושת השליחות שהרב זמיר שליט"א מוריד ומנחה את כל מאות העובדים של הארגון.

זו זכות גדולה עבורי לשתף פעולה עם ארגון הידברות. אני מרגיש שגם מכון ארנברג וגם ארגון הידברות נושאים אותו הדגל, של אותה השליחות - להוסיף עוד צבע ועוד טוב לעולם!

הרב ד"ר יעקב ארנברג הוא ראש מכון ארנברג - המכון ללימודי ייעוץ נישואין ומקצועות המשפחה.

יש לכם את זה בנשמה: השליחות לעזור לאנשים. הירשמו לקורסי ההכשרה המקצועית בתחום הייעוץ וההדרכה לבית היהודי בהנחיית הרב ד"ר יעקב ארנברג, ורכשו מקצוע מבוקש ורווחי עם הסמכה מבית הידברות כולל תעודה מוכרת של מכון ארנברג. בואו ליום הפתוח. התקשרו 073-222-1300 או לחצו כאן