תקדים בשדה התעופה בביירות? נוסעת סורבה לעלות לטיסה כי היא..."שמנה מדי"

כל מי שטס אי פעם יודע שלעתים יש לא מעט עוגמת נפש בשדות תעופה בשל אובדן מזוודות, ביטולי טיסה, איחורים בטיסה וטיסות צ'רטר זולות ובלתי נוחות (בלשון המעטה) - אך נדמה שהמקרה הזה, שאירע לבלוגרית מברזיל, 'עולה על כולם'. 

ג'וליאנה ניהמה, בלוגרית בת 38 מברזיל, נתקלה בעלבון קשה במיוחד בשדה התעופה בלבנון, בחברת תעופה 'קטאר איירליינס'. למעשה, הכל עבר 'חלק' בטיסת ההלוך, ללא שום בעיות. אלא שבחזור, התחילה סאגה בלתי נעימה בעליל, כשהדיילים וצוות הקרקע החליטו פתאום שהיא "שמנה מדי" בשביל להתאים למושב שלה. 

"השפילו אותי ליד כל הנוסעים", מספרת ניהמה בעצב על הרגע שבו סירבו צוותי המטוס להעלות אותה לטיסה. "אחד העובדים הודיע לי שלא רק שלא אקבל החזר על הכרטיס ששילמתי כבר, אני אצטרך לשדרג אותו ולקנות מושב במחלקה ראשונה, כי רק שם יש מושבים רחבים שמתאימים לגודל שלי", סיפרה בראיון ל- unilad.

היא סירבה לשדרג את הכרטיס שלה ובצדק, ופספסה את הטיסה שלה. "בלית ברירה נשארתי בלבנון, ואני מוציאה עכשיו כסף על בית מלון ומונית שממש לא הייתי צריכה", כתבה בפוסט שהעלתה לרשתות החברתיות, והפך עד מהרה לויראלי. "הרגשתי כל כך מושפלת. כל מי שעמד בתור שלנו לטיסה שמע איך הצוות מדבר עליי, והכל רק בגלל שאני שמנה. זו בושה וחרפה שחברה כמו קטאר איירליינס מאפשרת כזו אפליה. זה לא הוגן שקניתי כרטיס כמו כולם ובכל זאת קיבלתי את היחס הכי משפיל שיכול להיות, וגם לא נותנים לי לטוס. אני צריכה פיתרון מיידי".

***

מאידך נשמעים כעת קולות אחרים מצדה של חברת התעופה, שטוענת כי נהימה לא הורדה מהטיסה בגלל שהיא שמנה, אלא בגלל שהתנהגה בחוסר כבוד לצוות הקרקע, ודיברה אליהם בגסות. דובר מטעם החברה אמר בראיון לאתר לבנוני מקומי כי "חברת קטאר מתייחסת לכל הנוסעים בכבוד והגינות", ובמקרים כאלה אין 'הנחות' לנוסעים שמנים מדי. "כמו לכל חברות התעופה, גם לנו יש מדיניות והיא אומרת שכל מי שעלול לפלוש למושב של נוסע אחר או לא יכול לסגור את חגורת המושב או להוריד את משענות היד של המושב, יתבקש לרכוש כרטיס נוסף - גם כאמצעי זהירות, וגם עבור הנוחות והבטיחות של נוסעים אחרים".

בדרך לא דרך חזרה ניהמה לביתה בברזיל ופנתה לעורך דין מיד עם נחיתתה - בתביעה על עוגמת הנפש שנגרמה לה לדעתה. שופטת בבית משפט בסן פאולו אמרה כי היא צודקת בעוול שנעשה לה, וחייבה את החברה לשלם על הטיפולים הרגשיים שהיא הולכת אליהם מאז המקרה. "זה היה מאוד משפיל וטראומטי", היא אומרת ומודה לשופטת שהכריעה לטובתה. "זו נקודת ציון משמעותית במאבק נגד דעות קדומות", סיכמה.