נתניהו: לאשר מינוי דרעי לשר, לבג"ץ אין סמכות להתערב

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (שלישי) לבג"ץ את תגובתו בנוגע לעתירות נגד מינויו של אריה דרעי לשר בממשלתו, וזאת לקראת הדיון שיתקיים מחרתיים בבית המשפט בעניין. נתניהו טען בתשובתו כי לשופטים אין סמכות להתערב בחקיקת חוקי יסוד, וכי מדובר ב"סוגיה פוליטית מובהקת" שאינה שפיטה.

"עם כל הכבוד הראוי, בית המשפט הנכבד נעדר סמכות להורות על ביטול דבר חקיקת יסוד", נכתב בתשובה שהוגשה לבג"ץ. עוד נטען, כי המשבר הפוליטי המלווה את ישראל משנת 2019 מהווה "נסיבות חסרות תקדים" המצריכות את מינויו של דרעי לחבר בממשלה: "השיקול המרכזי שצריך להנחות את ראש הממשלה הוא השבת היציבות השלטונית, ובנסיבות העניין אין כל דרך להביא ליציבות שלטונית ללא מינויו של מנהיג סיעת ש"ס כשר".

נתניהו הוסיף, כי "סיעת ש"ס היא הסיעה השנייה בגודלה בקואליציה. כ-400,000 בוחרים תמכו בסיעת ש"ס בבחירות האחרונות, מתוך תמיכה במנהיגותו של דרעי ומתוך רצון שישמש כשר. למעלה מ-2.3 מיליון בוחרים תמכו במפלגות הקואליציה, מתוך ידיעה שהן יקימו קואליציה כגוש אחד ודרעי ישמש כשר בממשלה. התעלמות מהרצון הברור של הבוחרים האמורים תהווה התנהגות בלתי סבירה בעליל. האם יעלה על הדעת שסבירות בעיני העותרים או גורמים אחרים, מכובדים ככל שיהיו, תוכל לבוא במקום מה שנראה סביר בעיני למעלה מ-2.3 מיליון בוחרים ובעיני למעלה מחצי העם?!".

בהמשך התגובה צוין כי "השר דרעי הוא השר הוותיק בממשלה, שכיהן עוד בזמן ממשלת רבין. ראש הממשלה רואה בו עוגן של ניסיון, חכמה ואחריות, וחשוב בעיניו שהוא ישמש כשר וחבר הקבינט הביטחוני בממשלתו, שם יוכל להשפיע מניסיונו וכישוריו הרבים. אם לא די באמור, הרי שאם ש"ס הייתה מסכימה להקים ממשלה עם סיעות האופוזיציה, סביר להניח שהן היו ממהרות להקים ממשלה כאשר השר דרעי היה מכהן בתפקידים לא פחות בכירים. הערכה זו משליכה אף היא על כך שמדובר בהחלטה סבירה".

מוקדם יותר הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לבג"ץ כי לא תוכל להגן על עמדתו של נתניהו בנוגע למינויו של דרעי, וכי בנסיבות העניין היא תאפשר לו לקבל ייצוג נפרד בעתירות נגד המינוי.

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפק, הגישה לבג"ץ את תגובתה בנוגע לעתירות נגד חוק דרעי, וטענה כי יש לדחות אותן: "עמדתה המסורתית של הכנסת היא שאין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד". לדבריה, "בחינה מהותית של הסוגיה מעלה שהכנסת לא עשתה 'שימוש לרעה' בסמכותה המכוננת. העובדה שמקרה פרטי היווה תמריץ לחקיקה אינה הופכת חוק כללי לחוק 'פרסונלי'. כמו כן, אין בתחולתו המיידית של תיקון חוק היסוד על ידי הכנסת שכוננה אותו כדי לשנות מסקנה זו ולהצביע על 'שימוש לרעה' בסמכות המכוננת".