מיומנה של טלפנית: כשניסיון האמונה מגיע עד הבית

לפני הרבה שנים, המושג "כפירה" במחנה היראים היה מושג רחוק. לא דבר שנתקלים בו על כל צעד ושעל. במהלך השנים האחרונות, זה נמצא כמעט בכול שיח (לא בקבוצות חרדיות. לפחות לא בגלוי).

תזכורת כואבת לכמה שהמצב חמור, היה בשיחתי עם נעמה, אחת מתומכות הידברות. באותה שיחה סיפרה על עצמה שהתקרבה מאוד, והיום הקימה משפחה חרדית לכל דבר. הבעיה מתחילה כשהיא נפגשת עם משפחתה המורחבת, קרי, אחיה ואחיותיה, שכולם חילוניים ממש. אבל גם עם זה היא הייתה מסתדרת, אלא שהכפירה שנשמעת מפיהם היא מחרידה ומאיצה את דפיקות הלב שלה. הירידות הבלתי נסבלות על אישי התנ"ך וגדולי האומה מזעזעים אותה. הנורא מכול, הוא שהם מסבירים את עצמם במתק שפתיים וברמה אקדמאית. מהסיבה הזו היא כמעט שאינה בקשר איתם , אף על פי שהיא אוהבת את אחיה מאוד. גם האהבה שלהם כלפיה גדולה, והתמיכה שהם מרעיפים עליה לעיתים קרובות, כמו מתנות וכספים (הם מבוססים היטב), מקשה עליה להתנגד לקשר מינימלי שנעשה במפגש משפחתי מורחב. היא מוסיפה ומספרת שבני משפחתה המורחבת הם במהותם אנשים נפלאים, שהנתינה היא חלק בלתי נפרד מאישיותם, ואולי מסיבה זו קשה לה שבעתיים עם דעותיהם.

אחרי מפגש כזה, שנעשה לשמחתה לעיתים נדירות, וכמובן ללא הילדים, היא אינה מיושבת לשעות רבות, והדברים הקשים שריחפו שם ממשיכים להטריד את מנוחתה. היא איתנה באמונתה, אבל חיידקי כפירה בלתי מורגשים מעירים אותה בלילות. כשהיא מגיעה בתפילת שמונה עשרה ל"שמע קולנו...", היא מוצאת את עצמה דוחקת את בקשותיה על הילדים ועל בעלה לזמן אחר, ומתחננת על נפשה שישמור לה האלוקים על האמונה יותר מכול, כי אם תיוותר ללא משענת זו – היא אבודה.

לאחר הדברים ששמעתי ממנה, השבתי לה שעליה להתחזק באמונה דווקא בגלל הסיבה הזו. חז"ל דברו על כך עוד בתקופות קודמות, שהניסיון של הדור האחרון יהיה ניסיון האמונה. "ואת", אמרתי לה, "המחשת לי כמה שאנו בעומק ובשיא הניסיון שקורה לנגד עינינו". ועוד הוסיפו חז"ל שהוא יהיה כל כך קשה, יותר מכול ניסיון אחר, עד כדי כך שהבורא ינער חזק את חבל ההצלה שנקרא אמונה, כל שרבים יפלו - אבל מי שיחזיק חזק, הוא ינצל. "את מאלה שמחזיקים חזק בחבל האמונה, במסירות נפש. כדי להמשיך להיות חזקים בימינו חייבים להיות מקושרים יום יום לשיעורי תורה, לפחות בהאזנה רצופה. בפעם הבאה שתשמעי סביבך את ההסברים על העולם הקדמון ועל התורה שבעל פה, שהמציאו אותו הרבנים כדי לשרור על הציבור ח"ו, תדעי שהקב"ה מטלטל את חבל האמונה שלך כדי לנסות אותך, עד כמה את נחושה ומחוברת. מעבר לכך, תדעי שאין להם זכות יוצרים. היו כבר לפניהם כאלה ואחרים שברגע אחד הופרכו דעותיהם המוטעות. אבל נקודה אחת תיאמר לזכותם - שהם כופרים מבורות ולא מלמדנות יתר.

"ועוד דבר – תכניסי לתוך תפילותיך, שיזכו שה' יאיר להם את הדרך".

היא הודתה לי, וסיפרה שהיא נלחמת נגד הכפירה בדרכה שלה, לכן לקחה את השיר הכפרני שנקרא "שיר לשלום", והחזירה אותו בתשובה.

הנה הוא לפניכם בחלקו:

תנו לשמש לעלות

לבוקר להאיר

שאו כפיכם למרום

תפילה וגם בשיר

מי אשר כבה נרו

ולעפר נטמן

יום יבוא וכול יכול

הוא יחזירו לכאן.

פזמון:

לכן לפני כל שיר לשלום

נא הרבו תפילה

וישועה לא תהיה חלום

ולא עוד אשליה.

אמן, כן יהי רצון...