סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר: ממפלס הכינרת ועד המוביל הארצי ההפוך. כדאי שגם אנחנו נתעניין
בכירים במקורות שמעורבים בפרויקט, ועובדים בימים אלה עם ברק בעיניים, מספרים שבעולם כבר מתעניינים בשיטה הישראלית החדשה. אולי כדאי שגם אנחנו נתעניין קצת. וגם: הפסוקים מהפרשה שנעשו מפורסמים
- סיון רהב מאיר
- פורסם ט"ו טבת התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
אני זוכרת שפעם, בזמן הדיונים על מתווה הגז, עלה שר האנרגיה יובל שטייניץ לשידור ואמר שאנחנו מתעסקים בקרבות פוליטיים קטנים ולא בבשורה הגדולה שהוא מביא. זו באמת הזדמנות להודות לו שוב על ההישג ההיסטורי הזה, שרבים לא הבינו בזמן אמת ורבים ניסו לתקוע ולעכב.
נדמה לי שזה מה שקורה לנו בימים אלה עם התפלת הכנרת. מנחם הורוביץ, כתב הצפון הוותיק לשעבר, כתב השבוע: "אני יודע שזה לא מעניין כמו מה שאמר מספר 4 בעוצמה יהודית למספר 3 ביש עתיד, אבל בכל זאת היסטוריה קטנה: ישראל התחילה להזרים מי ים מותפלים לכינרת. מכירים את פרויקט המוביל הארצי שהיה אחד הסמלים הגדולים של המפעל הציוני? אז זה דבר עוד יותר מדהים, רק עם פחות עבודת כפיים".
הורוביץ לא מגזים. זוכרים קמפיינים שביקשו מאיתנו לחסוך כל טיפה, או לא להשקות גינות בקיץ? זוכרים את הסדקים של "ישראל מתייבשת"? זוכרים דיבורים על ייבוא מים מטורקיה? אפשר, כנראה, לשכוח מהם. לפני כמה ימים החלו חברת המים הלאומית "מקורות" ורשות המים להזרים לכנרת מים מותפלים. הם זורמים דרך נחל צלמון, שהיה יבש בשנים האחרונות ועכשיו מוצף שוב, ונכנסים לכנרת באזור גינוסר. הפרויקט עלה כמיליארד שקלים, יצא לפועל לפני כחמש שנים (רק לחשוב כמה שרים התחלפו מאז), ונחשב לסטארט-אפ ישראלי.
עידן גרינבאום, יו"ר איגוד ערים כנרת וראש המועצה האזורית עמק הירדן, מרגיש גם הוא את משק כנפי ההיסטוריה: "זה אכן אירוע משנה מציאות, אירוע ברמה העולמית. הכנרת לא תגיע יותר לקווים השחורים שבהם הייתה, גם בשנות בצורת קשה. המים המותפלים ישמרו את המפלס גבוה באופן קבוע. אין בעולם ניסיון כזה, של הזרמת מים מותפלים לאגם של מים מתוקים. ולא פחות חשוב, נחל אכזב, שלא זורמים בו מים, הופך כעת לנחל שכן זורמים בו מים".
הפרויקט מכונה "המוביל הארצי ההפוך" והקרדיט העיקרי מגיע לגיורא שחם, לשעבר מנכ"ל רשות המים, שהגיע לתפקיד אחרי ארבע שנות בצורת רצופות והבין שצריך לשנות כיוון. אגב, הפרויקט אמור גם לשפר את איכות המים של הכנרת ולהוריד את המליחות של מי האגם.
מנחם הורוביץ מצטער רק על דבר אחד: "אני זה שהמצאתי את המושג 'מפלס הכנרת' בחדשות לפני כארבעים שנה. בכל בוקר הייתי מכניס את העם לחרדות, האם המפלס עלה או ירד? האם יפתחו את סכר דגניה? אני לא יודע מה נעשה עכשיו בלי הדיווחים הדרמטיים על מפלס הכנרת...".
בכירים במקורות שמעורבים בפרויקט, ועובדים בימים אלה עם ברק בעיניים, מספרים שבעולם כבר מתעניינים בשיטה הישראלית החדשה. אולי כדאי שגם אנחנו נתעניין קצת.
מזל טוב, בשבת סיימנו לקרוא את ספר בראשית. החומש הראשון בתורה מסתיים בפרידה של יעקב מבניו ומנכדיו, ובברכות נפלאות שהם שומעים מפיו. חלק מהפסוקים האלה הפכו למפורסמים מאוד לאורך השנים:
- הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. יעקב מברך את נכדיו, אפרים ומנשה, הנערים שגדלים במצרים כבנים של יוסף. הברכה היא שבכל מקום אליו יגיעו ייקרא בהם השם שלו ושל אברהם ויצחק. שבכל הגלויות, ממצרים דרך לונדון ועד מנהטן, וגם בירושלים ובתל אביב, הם יזכרו את מורשתו ויתנהגו כצאצאים של יעקב אבינו.
- בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן. הביטוי "בלי עין הרע" מתחיל כאן. פרשנינו מספרים שעין הרע לא שלטה ביוסף הצדיק. מדוע? כי לו עצמו הייתה עין טובה. הוא ראה הכול באופן חיובי, מיטיב, מחבר. גם כשהאחים שלו זרקו אותו לבור, גם כשהושלך לכלא, הוא ניסה לראות את הטוב. והוא הצליח, בלי עין הרע.
- כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם. כמה חשובות המילים "איש כברכתו". כל אחד והברכה האישית שלו, והשליחות המיוחדת שלו בעולם. 12 שבטים מאוחדים אבל שונים. זו צוואתו של יעקב.
הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".