איך הופכים אדם משמח לעצוב, ומעצוב לשמח?

פעם קרא דוד המלך לצורף הזהב, וציווה עליו ליצור לו תכשיט מיוחד. תכשיט שכאשר יביט בו בשעה שהוא עצוב - יהפוך להיות שמח, וכשיביט בו בשעה שהוא שמח - תמעט השמחה.

הזדעזע הצורף מבקשת המלך, כיוון שלא ידע מה לעשות! וכי איזה תכשיט יוכל להפוך אדם מעצוב לשמח ומשמח לעצוב?

יצא הצורף מארמון המלך בפנים עצובות, ישב באמצע הדרך והחל לבכות. לפתע ניגש אליו ילד יפה תואר מאוד מאוד ושאל אותו: למה אתה עצוב? הצורף לא התייחס לילד היפה, וכי איך יכול ילד קטן לעזור לו?

אבל הילד היה עקשן, הוא הפציר ושכנע את הצורף לספר לו.

סיפר הצורף לילד היפה שהמלך ביקש ממנו ליצור לו תכשיט מיוחד שבכוחו להפוך אדם מעצוב לשמח ומשמח לעצוב...

אל תדאג! אמר הילד יפה התואר, תכין טבעת ותחרוט עליה את המילים: "גם זה יעבור".

אורו פניו של הצורף. הוא רץ לחדר עבודתו, הכין טבעת שחרוטות עליה המילים גם זה יעבור, והביא אותה אל המלך. תמה המלך מאוד על חוכמתו של הצורף ושאל: מאיפה הרעיון? למי הקרדיט?

הודה הצורף וסיפר למלך על הילד היפה שפגש. חקר המלך וגילה שהילד היפה היה בנו – שלמה המלך החכם באדם.

ואכן, כשצר היה לדוד המלך וראה את הטבעת – וסר עצבונו... (מתוך "חצי הכוס המלאה" – ספר מומלץ).

מדהים. ועכשיו, תנשמי! הכל יעבור. זה מה שאת צריכה לזכור, ואם את כבר ילדה גדולה ועברו עליך כמה וכמה שנים, את יודעת שהכל באמת עובר בסוף. נכון? גם מהבור הכי שחור יוצאים בסופו של דבר.

תראי מה קורה בפרשה שלנו: "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו" (נ', ט"ו).

מה נזכרו לפחד עכשיו? שואל המדרש. אלא בשעה שחזרו מקבורת יעקב אביהם, עברו בדרך ליד הבור שהשליכו בו את יוסף... הם ראו את יוסף ניגש ועומד לידו, והם פחדו! יוסף עומד ליד הבור! עכשיו הוא יזכור מה עשינו לו, איך פגענו בו...

אבל לא!

עמד יוסף ליד הבור ובירך: ברוך שעשה לי נס במקום הזה!

את מבינה? הוא כמעט מת שם, אבל הוא לא עומד שם כועס ודורש נקמה... הוא רואה נס! הוא מודה להשם. חייו חולפים כמו בסרט – בור, ישמעאלים, פוטיפר, אשתו, שוב בור שחור... והכל עבר! הוא מלך בזכות כל מה שעבר! כל תחנה בחייו הייתה נס - ברוך שעשה לי נס.

אז אל תתלונני, ותזכרי – גם אם עכשיו זה בור – גם זה יעבור.