האם אתה חי בשביל לאכול? על התמכרות לאכילה

התמכרות לאכילה היא נושא נפוץ מאוד בעידן השפע שלנו. עם זאת, חשוב להבין שלא כולם מכורים לאוכל. מהתבוננות ארוכה באנשים ניתן לראות כי לרוב הם מתחלקים לשתי קבוצות, ועוד מינקות ניתן לראות את ההבדלים בין שתי הקבוצות האלה: אלה שבאים מצד החסד, אוהבים שפע של אוכל ותלויים בו ממש ביומיום שלהם, ואלה שבאים מצד הגבורה והגבולות, ויודעים לעשות מעצור לעצמם ולא כל כך חיים בשביל לאכול, אלא אוכלים בשביל לחיות. איתם קל יותר לעבוד ולעשות עמם שינוי באכילה למען בריאות טובה יותר.

ידוע כי האוכל ממלא חיסרון נפשי באופן מידי, ע"י מילויו בתחושת עונג. החיסרון הנפשי מצוי ברובנו בגין תחושת חוסר משמעות בחיים, או שעמום שלא יודעים כיצד להפיגו, כי לא לימדו אותנו להכיר את העושר הפנימי בתוכנו, להעריך את עצמנו, להתחבר לבורא עולם השוכן פנימה או לעסוק בפעולות התנדבות חברתיות שממלאות מאוד. ואם העונג לא מגיע מבפנים, שום דבר לא ימלא אותנו, נרגיש ריקנות ובדידות – ואז יש רדיפה אינסופית אחר התאווה של המזון, או תאוות אחרות שמספקות עונג מידי. לכן חשוב להיכנס פנימה.

ההתמכרות לעונג היא כוח אדיר שמצוי בתוכנו, כי אדם תמיד מחפש עונג בעולם הזה, ובורח מכאב או מאמץ. כך ה' יתברך ברא אותנו. אז מה עושים? הנחמה היא כי האמונה, שהיא כוח חזק יותר בנפש מכוח התענוג, יכולה להוציא אותנו ממעגל הקסמים של ההתמכרות. תאמינו כי אתם יכולים לצאת מהמעגל הזה.

לא מספיק לרצות להפסיק את תאוות האכילה. כוח הרצון לא יכול להתמודד עם ההתמכרות, וזאת משום שכוח התענוג חזק יותר מכוח הרצון. לכן צריך להעצים את כוח התענוג בחיינו, וכך ננצח במלחמה הזו. להלן מספר עצות:

1. חשוב להבין בשכל שהריקנות תחזור גם אחרי הפיצה או הגלידה.

2. כדאי לנהל יומן אכילה, בו כותבים את הסיבה לכל מאכל שנכנס לגוף. זה יעניק לכם התבוננות לנפשכם פנימה (כדאי עם יועץ או מאמן לתזונה).

3. והחשוב ביותר, שתהיה לכם סיבה משמעותית או ערכית לקום בבוקר. מה שיכול לעורר את זה הוא הקשר עם בורא עולם, הידיעה כי הוא ממש מחכה ומצפה לתפילות שלנו, לברכות ולכל מצווה. כמו כן חיזוק קשרים קיימים במשפחה או בחברה, ולעבוד או להתנדב במקום שייתן לכם סיפוק.

להזמנת חוגי בית בהשתתפות הנטורופתית רות ליאת פלץ (ללא עלות), חייגי 073-2221290