האם אומרים "ברוך שפטרני" על בת מצווה? האם מותר להשתיל כליה לעבריין? והאם בן חייב בכבוד הוריו המאמצים?

בת שהגיעה לגיל שתים עשרה, האם אביה צריך לומר "ברוך שפטרני מעונשה של זו"?

 טוב שהאב יאמר כך לא רק על בנו אלא גם על בתו (ילקוט יוסף אוצר דינים לאשה ולבת מהדורת תשס"ה עמוד קס"ט).

מה יעשה אדם שרואה שחברו עצוב בגלל חפץ שהוא רכש?

מי שקנה חפץ ולבו כבד עליו שמא החפץ אינו טוב או שקנה במחיר גבוה – חסד יעשה חברו אם יבליט בפניו את המעלות שקיימות בחפץ זה. ואף אם אין בחפץ מעלות – דרך ארץ לשבח מקחו בפניו, כדי שלא יהיה הלוקח עצוב ("הבית היהודי אהבת חסד" לרב הגאון רבי אהרן זכאי שליט"א ראש ישיבת "אור יום טוב" עמוד 280).

חתן וכלה לאחר חופתם, האם יש להם אי-אילו הגבלות של קירוב ברבים בערב החתונה?

אף על פי שאחר החופה, הכלה מותרת לחתן, יש להזהיר את החתן והכלה לשמור על קדושה וצניעות ברבים, וכל שכן להישמר מכל מיני קירוב ברבים. וגם כאשר מצטלמים יזהרו בדבר, שאין לאדם להראות חיבה לאשתו ברבים.

ומי שלא ידע דבר זה ולא נשמר בזה בעת חופתו, ישמיד התמונות שאינן צנועות, שלא יבואו אחרים להסתכל בהם.

וגם אבי הכלה אין ראוי לו לנשק הכלה ברבים – והרחק מן הכיעור והדומה לו (ילקוט יוסף אוצר דינים לאשה ולבת מהדורת תשס"ה עמוד תת"ד).

אדם החולה במחלת כליות ומטופל בדיאליזה, והוא עבריין גדול ומסוכן, האם יש להשתיל לו כליה? שכן כידוע יש מחסור גדול בכליות להשתלה, ורשימת הממתינים להשתלה גדולה מאוד!

אין להשתיל לאדם שכזה כליה, אלא אם כן ראינו מצדו התקדמות בדרכי התשובה (שיעורי תורה לרופאים לרב הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א חלק רביעי סימן רע"ה, וראה שם את פרטי המקרה).

(צילום: shutterstock)

תינוק שנימול כראוי, ואחר כמה חודשים התכסתה כל העטרה ונראה כאילו לא נימול, האם יחזרו למול אותו שוב?

משום מראית העין, אך לא יברך על המילה אלא יהרהר הברכה בלבו (שו"ת רב פעלים חלק א' חלק יורה דעה שאלה ל"ז).

האם מותר לנשק את התפילין של ראש, בין הנחת תפילין של יד לבין הנחת תפילין של ראש?

משום חשש הפסק (שו"ת אוצרות יוסף סימן ב' שבסוף הלכה ברורה חלק ב').

האם מותר להניח כלים מלוכלכים בשבת בתוך מדיח כלים, על מנת שהמדיח יופעל בשבת על ידי שעון שבת?

אסור להניח כלים בתוך מדיח כלים בשבת, באופן שהמכונה תפעל כעבור איזה זמן על ידי שעון שבת (ילקוט יוסף שבת כרך ב' סימן ש"ז עמוד רכ"א).

האם מותר לבדוק אדם חשוד אם הוא גנב או לא, כגון שיתן לו 110 מטבעות, ויאמר לו: "תן את 100 המטבעות שיש כאן לפלוני", ויראה על ידי פעולת אותו אדם חשוד (האם העביר את כל המטבעות, או ששמר חלקם לעצמו) האם הוא ישר או גנב?

אסור, משום שמא האדם החשוד יעבור ויחטא, ונמצא שהאדם שחשד בו עובר על "לפני עיוור לא תתן מכשול" (שו"ת תורה לשמה סימן ת"ז).

האם מותר ללווה כסף מחברו לומר "שלום" או "תודה" למלווה, או שיש בכך איסור ריבית?

אדם שלוה כסף מחברו, ומאז התחיל לומר לו "שלום" - הדבר אסור משום ריבית דברים. אולם מותר ללווה לומר: "תודה רבה" למלווה, אחר פרעון חובו (הליכות עולם חלק ח' עמוד י"ד).

האם אדם מאומץ חייב בכבוד הוריו המאמצים? והאם הוא יושב עליהם שבעה?

בן מאומץ אינו חייב לכבד את הוריו המאמצים כדין כיבוד אב ואם, אלא ינהג בהם מנהג כבוד משום הכרת הטוב (אך אינו חייב לשמוע להם כמו באביו ואמו).

ואם נפטר אביו-מאמצו או אמו-מאמצתו, אין הבן המאומץ יושב עליהם שבעה, אפילו אם גידלו אותו מקטנותו. אולם, יראה עצמו שהוא בצער על פטירתם, ואם אפשר לא יגלח כל שבעה.

ויש אומרים שמותר לו לנהוג עליהם אבלות, ולקבל תנחומים כל שבעה, משום הכרת הטוב למי שגידלוהו והיו לו כאב וכאם.

אולם גם לדבריהם הוא חייב בתלמוד תורה בשעה שאין מנחמים, ורק כאשר באים מנחמים הוא פטור מתלמוד תורה. וכן לעניין תפילין, לאחר שמסר את המת לידי החברא קדישא – הוא חייב להניח תפילין (ילקוט יוסף כיבוד אב ואם כרך א' עמודים תקכ"ז-תקכ"ח).

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן.