"מי יחיה את ילדי ישראל של היום?" דבר תורה מרגש לפרשת שמות

כ-400 שנה של שואה באימפריית הטומאה והרשע של העולם העתיק עברו על עם ישראל. בפרשת שמות, מצרים של אז, היא המְצרים, הצרות של עם ישראל: עבדות, רעב, מכות, השפלות ו…רצח שיטתי של תינוקות יהודים רכים ותמימים, שכל חטאם היה - להיוולד. זה היה מן דילול אוכלוסייה שכזה כדי לשנות את המאזן הדמוגרפי. 1-0 מצרים-ישראל. האמנם?

שתי נשים עבריות עומדות באומץ שמעל לטבע מול ההיטלר של ימי קדם: מלך מצרים, פחד אימים, פרעה הרשע, שגזר את גזרת הפתרון הסופי: חייבים לרצוח את התינוקות. זה חוק מדינה, וחייבים למלא פקודות. לא?

ממש לא.

שתי נשים עבריות עומדות מול המפקד העליון של ציר הרשע העולמי, ומסרבות פקודה. מאיפה האומץ? מאיפה הכוחות? קלינה שוורץ, מנהלת מחלקת אמ"א, משיבה מתוך הפירושים לפרשה.

"וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת ה'"

"ותראינה, פירושו, לא רק שהמיילדות העבריות ראו את ה' לנגד עיניהן, אלא היתה להן יראת ה', כמו שנאמר: אם אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי, (בראשית כ', י"א). במקרה של שפרה ופועה זה קרה להיפך ולטובה: הן ראו יראה. בעצם, כשאדם הוא ירא ה' אמיתי, הוא רוצה לעשות את רצונו בשלמות הטוב והנכון. זה לא נקרא להיות 'פנאטי'. הקב"ה, חלילה, אינו 'קיצוני' ולא 'מגזים'. הוא גם לא 'בור', 'חשוך' ו'מיושן'. הוא תמיד מקור החכמה, אור האינסוף, ותמיד קיים, שנאמר, אֵין כָּל חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (קהלת א', ט'), וההיסטוריה חוזרת בגלגולים שונים. פעם מִצְרַיִם היתה המְצָרִים, הצרות של עם ישראל והיום המִצְרַיִם, המְצָרִים, הצרות של עם ישראל - הם הפחד, הבהלה, הלחץ החברתי, הדמיון וכל ההצטדקויות והשכנועים, שמתירים להוריד תינוקות רכים אל פחי האשפה של מכוני ההפלות. זו השואה השקטה. דילול האוכלוסין הזה מתחיל במשפטים, שאימהות שומעות מצוותים רפואיים, מקרובי משפחה, מבן הזוג, וממכונת התעמולה של התקשורת:

"אני לא מסוגלת יותר" (יש לך כוחות שלא ידעת על קיומם. ה' איתך, ומכאן כל האמצעים איתך)

"הוא יגדל בלי אבא" (הפחד משקר לך בכל מיני מחשבות מדאיגות ומלחיצות. הדבר שאנו מפחדים ממנו, לרוב לא באמת קורה, ועם מה שקורה, אנחנו בסוף תמיד שמחים ומרוצים)

"אבל זה חשד למום. הוא יצא נכה" (מניסיוננו ומבחינה סטטיסטית, רוב החששות התבדו, נולד תינוק בריא או תינוק שניתן לרפא אותו, והכי חשוב, זו הבחירה המשמחת בחיים. עם כל תינוק שבא לעולם – לא נמצאה האמא שהתחרטה על הנולד)

"גם ככה המצב הכלכלי שלי לא טוב" (היום אין, ומחר, אם יימצא לך, האם תוכלי להחזיר את החיים? אם נוריד חיים, האם ימצא לנו העושר והאושר? על בית קברות לא בונים חיים)

"זכות האישה על גופה" (העובר הוא חלק מגופה וחלק מחיותה של האישה, ומה עם זכות העובר על גופו? מי יגן עליו מאמו או מאביו?! על ביצת תרנגול נזהרים, ועל עובר בשר ודם - ודאי וודאי).

"וַתִּירֶאןָ"

"מה ראו המיילדות בזכות היראה? איזהו חכם - הרואה את הנולד. המיילדות ראו רק את ה', ומכאן מגיעה החכמה בבחירה נכונה לחיים. זה מה שעניין אותן. הן לא שמעו רעשי רקע, ולא צלילים צורמים. לא את דעתה של השכנה, ולא את הפחד של בן הזוג. יש דעה אחת, והיא דעת ה' – וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים, לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. זה שחור על גבי לבן: עכשיו צריך לקיים את "לא תרצח". ובחרת בחיים מתקיים עכשיו. הציווי חל על כל העולם כולו: אם אנחנו רואים מישהי, שחלילה לוחצים אותה מכל סיבה לעשות הפלה – אסור לעמוד מנגד ולמלמל: 'ה' יעזור'. חייבים אנו לעזור ולהציל כל מי שחייו בסכנה".

לרגל פרשת שמות, מחלקת אמ"א חוגגת מיני סייט חדש. בואו לבקר ולשמוח איתנו על הצלת מעל 10,000 תינוקות. תינוקות רבים נוספים מועמדים להפלה. אל תעמדו מנגד. לחצו כאן לעזרה ושותפות או התקשרו 073-222-1333  052-955-1591

"כשאדם רואה מצב של אישה שעומדת לפני הפלה, לפני הפסקת חיים – הוא חייב לפעול, ואין לתת למחשבות המגבילות כניסה אל המוח: מה יהיה? איך יהיה? להתערב? לא להתערב? אל תעשו חשבונות שמיים, זה 'לא תרצח'. נקודה. מה יהיה אחר כך – יש להשאיר זאת לריבונו של עולם. ה' זימן לך מציאות, שבה אתה חייב להציל חיים. חייבים להחיות את התינוקות – 'ותחיין את התינוקות'.

"אמא יקרה - מה יהיה מחר? גם מחר יהיו לך הכלים לגדל את תינוקך. אל תדאגי. השאירי זאת לריבונו של עולם. אל תפסיקי חיים". כולנו נשמח להיות שותפים, ועל כך אשרינו ואשרי חלקנו, יש קונה עולמו בשעה אחת.

"וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם

"לפני שנבין את המשמעות העמוקה של הפסוק הזה בהקשר של הצלת חיים, ניגש תחילה למילה דיבר. עשרת הדברות נמסרו בדיבור, והמיוחד בהם שכל הדברות הכתובים מורגשים בכל החושים: אנחנו לומדים אותם, חיים אותם, רואים, שומעים, ומרגישים אותם. גם פרעה השתמש בכל האמצעים כדי להפעיל לחץ על המיילדות. הוא לא רק דיבר: הוא איים, הפעיל, לחץ, חייב אותן, הפחיד אותן, ביקש מהן, ניסה לשחד אותן – בכל אמצעי, בכל חוש ובכל דרך. זה מלך מִצְרַיִם, מלך המְצָרִים. כלל המצרים יכולים להיות כל קושי, בכל דרך ובכל אמצעי:

"התינוק חולה" (ה' הוא כל יכול. הוא רופא כל בשר, ומפליא לעשות. אם נגזר על התינוק חולי, בל נגזור עליו מיתה. הממליצים להורגו בטענה שלא יחיה - מעדיפים להורגו עוד קודם לפטירתו הטבעית. הייתכן הדבר? מפתחות החיים נמצאים רק בידי הבורא)

"אני לא אעמוד בזה" (מחשבה יוצרת מציאות. אל תגבילי את עצמך. ניתן לך עזרה, ותראי שתגלי בך כוחות מיוחדים למבחן החיים הזה, ומכאן תושפעי בכלים וכוחות נוספים)

"המצב הנפשי שלי לא טוב" (נכון, קשה לך, אבל דעי לך שנשים שהפילו את ילדיהן שקעו בדיכאונות קשים יותר לאחר מכן. המשיכי חיים, ומכאן בע"ה מצבך ישתפר. אנחנו כאן איתך)

"לאיזה עולם אני מביאה אותו?" (לעולם שכולו טוב, גם כשיש התמודדויות, נדע תמיד לצמח נכון. ה' שומר ומגן עליו תמיד).

וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים

"מה פירוש תחיינה? התינוקות כבר מתו, והמיילדות החיו אותם? הקימו אותם לתחיה? מי שבמסירות נפש מבטל רצונות אחרים, מקבל את כל הסייעתא דשמיא. היתה גזרת מוות על התינוקות העבריים האלו. הם היו צריכים למות. הרצון של המיילדות ללכת נגד הזרם, לקיים את מצוות ה' בצוותא ולהשתתף, הרצון הזה מצרף את הקב"ה, עושה סייעתא דשמיא שלמה, ונחשב עליהן שהם החיו את הילדים, על אף שנחשבו למתים.

"גם כשאומרים לנו: 'הילד לא ישרוד, הילד לא יחיה' – נכון, יש כאן קושי, שנראה לנו במציאות כלא פתיר, לכאורה. צריך להבין: ככל שהמצב קשה יותר, יש לך סייעתא דשמיא, וכל מה שפחדת, יהפוך לשמחה, ולא יקרה, דווקא בגלל שהיה קשה כל כך. נכון, עכשיו את מרגישה, שאת לא מסוגלת, אבל בחרת בחיים, האמנת שאת מסוגלת, קיבלת סייעתא דשמיא בזכות האמונה, והפכת למסוגלת. אחת האימהות שקיבלה עזרה במחלקת אמ"א, חשבה שהיא לא מסוגלת: היא סבלה מניוון שרירים, לא עבדה, היתה חסרת כל כמעט, ובן הזוג נטש. היה לה קשה מאוד, אבל היא בחרה בחיים, ועלתה על דרך המלך: מחלת ניוון השרירים נעלמה, היא התחתנה עם כליל המעלות, יש לה עבודה מסודרת, ולפתע היא גילתה שבעלה עקר! בזכות כך שהיא הביאה את הילד מבן הזוג הקודם - יש לה ילד. היא החייתה את עצמה בכל האמצעים!

עוד בנושא:

"ברוך ה’ שלא הפלתי את הילד שלי. אחרת – לא היו לי היום ילדים בכלל"

"תנו עוז לאלוקים על ישראל גאוותו. ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום.

כשהאדם מתעלה על קשיים, ויש בו עוז ותעצומות כרצון ה' - מכאן ה' גאה בו, משיב לו כוח וטוב, ומברך אותו לשלום מול כל המלחמות בדרך. שנזכה כולנו לבחור תמיד בחיים".

לרגל פרשת שמות, מחלקת אמ"א חוגגת מיני סייט חדש. בואו לבקר ולשמוח איתנו על הצלת מעל 10,000 תינוקות. תינוקות רבים נוספים מועמדים להפלה. אל תעמדו מנגד. לחצו כאן לעזרה ושותפות או התקשרו 073-222-1333  052-955-1591