מעניין
מרגש את הרשת: "כשדלת הבית של סבא וסבתא נסגרת לנצח, והבית נמכר"
"כשהבית של סבתא נסגר, אני חושב שזה אחד הרגעים בחיינו שהכי מזכיר לנו את ילדותנו. כשדלת הבית של סבא וסבתא נסגרת לנצח, והבית נמכר"
- שירה דאבוש (כהן)
- כ"ב טבת התשפ"ג
שלום פרץ הוא אושיית רשת מוכרת, שמעלה מדי פעם בפעם פוסטים מרגשים במיוחד. את הפוסט הזה שלו, שמדבר על הרגע שבו בית סבתא נסגר, לא יכולנו שלא לפרסם:
"כשהבית של סבתא נסגר, אני חושב שזה אחד הרגעים בחיינו שהכי מזכיר לנו את ילדותנו. כשדלת הבית של סבא וסבתא נסגרת לנצח, והבית נמכר", הוא פותח וכותב, לצד תמונה של בית ישן ומסורג.
בבית הזה, הבית של פעם, "כל המשפחה נפגשת באירועים וחגים מיוחדים. אנחנו מעלים עליהם זכרונות, ומספרים סיפורים מצחיקים על סבא. מתגעגעים לאוכל של סבתא, לריחות במטבח ולמאכלים בטעם שרק סבתא ידעה להכין.
"כל שנה ושנה היינו חושבים 'מה אם זו הפעם האחרונה...'. קשה לקבל שיש לזה מועד אחרון, שיום אחד הכל יהיה מכוסה באבק, וצחוק יהיה זיכרון ארוך של זמנים שהיו טובים יותר, פשוטים יותר. לא כמו היום שכל אחד פותח מצלמה ומצלם, כי באותם זמנים לא צילמנו. נהננו מאותם רגעים, ו'חווינו אותם'.
"הזיכרונות מהבית של סבא וסבתא הם יקרים מפז. דיברנו אחד עם השני ללא מסכים ודעתנו לא הוסחה על ידם. זה היה באמת זמן איכות עם כל המשפחה. הבית של סבא וסבתא תמיד היה מלא בכיסאות. למה? כי אי אפשר לדעת מי יגיע כל רגע".
פרץ ממשיך וכותב כי להבדיל מאז, כיום אין דבר כזה לבוא מבלי להודיע. אבל בבית של סבא וסבתא, הדלת הייתה פתוחה תמיד, גם לזרים. "לסגור את הבית של סבא וסבתא זה להיפרד מזכרונות מתוקים, בהם סבא וסבתא היו נותנים לך כסף בסתר מההורים. 'אל תגיד לאף אחד שנתתי לך', אמרה לי האישה היקרה שקראתי לה ננה".
וכאן הוא פונה לכל מי שקורא את הפוסט, ומבקש:
"אם הדלת של סבא וסבתא שלכם עדין לא נסגרה, ויש לכם הזדמנות לדפוק על דלת הבית הזה - תנצלו כל רגע! וכל פעם מחדש תתנו להם נשיקה וחיבוק גדול וחזק. ואם אתם הפכתם להיות סבים וסבתות - אל תשכחו את הוריכם, במיוחד אלו שאינם. תזכרו את הערכים שעליהם הם גידלו אתכם.
"המתנה הכי יפה שאתם יכולים לתת למשפחה, זה להפגיש את המשפחה המורחבת ביחד לארוחת חג. בלי מסכים. תיהנו מהרגע, זמן איכות עם היקרים לכם מכל - כי אין דבר יותר חשוב ממשפחה. אם תעצמו עיניים ותתרכזו, תוכלו אולי לשמוע הד של חיוך של סבא וסבתא והגעגוע יתפוס אתכם.
"ואז תתהו: 'למה הכל עבר כל כך מהר?' ודלת הבית של סבא וסבתא נסגרת לנצח. זכרונות מזמנים שלא יחזרו", הוא מסכם.