"זו הייתה הפעם היחידה שהרב בעדני כעס עליי"

בערב חג הסוכות האחרון הגיע הרב יהודה חזן, מקורבם של גדולי ישראל ושליח 'הידברות' אל מעונו של הרב שמעון בעדני זצ"ל כדי להביא לו ארבעה מינים מהודרים. "הרב היה אז חלש מאוד", מציין הרב חזן, "זה היה בדיוק יום לפני שאושפז בבית החולים, אך בכל זאת היה ניתן לראות את האור הגדול בעיניו, הוא בחן את הלולב והאתרוג, והודיע: 'את זה אני אנענע'. נכדו ביקש להציג אותי בפניו ואמר: 'הרב הוא מהידברות, זה ארגון של קירוב...'  ואז הרב פשוט פרץ בצחוק ואמר לו: 'הצחקת אותי, אתה תגיד לי מה זה הידברות? אני מכיר אותם היטב ויודע כמה הם מוסרים נפשם...'. את התמונה הזו שהרב צוחק אני נושא איתי עד היום, מדי פעם מציץ בה ושואב כוח. בפרט כעת, בימים של השבעה אחרי פטירתו של הרב. נותרנו כל כך בודדים, עם חלל ענק שקשה למלאות. אבל התמונה הזו מעניקה לי תזכורת לרב בעדני שהיה דמות שהובילה את הארגון במשך כל השנים והעניקה כל כך הרבה ייעוץ והכוונה. המשפטים שלו ימשיכו ללוות אותנו גם בעתיד. אלו דברים שנחקקו בנו, אי אפשר אחרת".

כמו אברך פשוט

גם הרב ירון אשכנזי, חבר ההנהלה הרוחנית בארגון הידברות וראש קו ההלכה, נזכר בגעגועים בשיחות הרבות שהיו לו עם הרב בעדני לאורך שנות פעילותו של הארגון.

"הקשר עם הרב בעדני נמשך הרבה מאוד שנים", מספר הרב אשכנזי. "זה התחיל עוד בראשית ימיו של הערוץ, כאשר הרב בעדני היה אחד משני הרבנים שכיוונו אותנו. יחד עם חכם שלום כהן זצ"ל הוא העניק את עצתו בכל שאלה שהתעוררה, כולל בדברים המהותיים ביותר. הארגון היה צועד לפי הוראותיהם לאורך כל הדרך.

"הדבר המיוחד אצל הרב בעדני היה הענווה האמיתית שלו", נזכר הרב אשכנזי בגעגועים. "הרבה אנשים דיברו על כך אחרי לכתו, אבל אני ממש ראיתי את זה מקרוב, כי לעיתים קרובות הייתי צריך להתייעץ אתו, ובכל פעם מחדש, לא נזקקתי לתאם שעה עם משמשים או גבאים, אלא פשוט להגיע לכולל. הרב, על אף היותו גדול הדור ממש, ישב ולמד בכולל כמו אברך במשך שני סדרים מלאים. תמיד ידעתי שאני יכול לבוא בשעה 13:10, אחרי הסדר של הבוקר כדי לשאול ולהתייעץ, ואם לא אספיק - אז אגיע בסיום סדר שני. בכל פעם מחדש הרב פינה מזמנו במאור פנים ייחודי, כשהוא מחזק ומשבח את הידברות ואת הרב זמיר בצורה לא רגילה. הוא היה שואל: 'מה שלום הרב זמיר? אך הוא? תמסור לו שאמרתי שימשיך הלאה וה' יחזק אותו', ועוד איחולים בסגנון".

גם הרב חזן זוכר משפטים דומים. "הרב בעדני ציין שוב ושוב שהידברות הוא ארגון העוסק בקירוב רחוקים, ולכן הוא יביא את הגאולה", הוא נזכר, "היה לרב משפט קבוע שהוא נהג לומר: 'צריכים לדעת להבין בקירוב', ותמיד בנושאי קירוב הוא המליץ ושלח אלינו. בנוסף, הוא הגיע כמה וכמה פעמים לבית הידברות באופן מיוחד כדי לחזק והודיע: 'בזכותכם עוד יגיע המשיח'. כשהזמנתי אותו לאירועים שונים הוא היה תמיד מתאמץ להגיע ולהשתתף, ממש ראה בכך שליחות. לפני כמה חודשים התקיימה חתונת בתו של מנכ"ל הידברות. זה כבר היה בתקופה בה הוא מיעט לצאת מהבית, אך כשהגעתי באותו ערב לברר אם הוא בא לחתונה הוא נעמד עם חלוק הבית שלו והודיע: 'אם זה מישהו שעוסק בזיכוי הרבים, אז אני יוצא אליו', וכך הוא יצא לחתונה, בעודו לבוש בחלוק.

"במקרה אחר הגעתי אליו לבית וצלצלתי בפעמון, אך מכיוון שלא פתחו לי התקשרתי לטלפון של הבית והרב ענה לי בכבודו ובעצמו. הצגתי את עצמי ואמרתי לו שבאתי לשוחח בעניין הידברות. הרב השיב לי: 'תיכנס'. כשנכנסתי ראיתי שהוא יושב בחדרו עם רופא שטיפל ברגלו. לכאורה סיטואציה שהכי פחות מתאימה כדי לקבל אנשים, אבל בגלל שהידברות היה כל כך חשוב בעיניו, הוא אמר לי להיכנס וכך ניהלנו את השיחה".

"עוד תביאו את הגאולה"

"הרב היה גדול הדור, אך עשה הכל בפשטות עצומה", מבהיר הרב חזן, "כך למשל היה ניתן לראות אותו מגיע מדי בוקר לכולל, ופשוט מוריד את החליפה והכובע ויושב ללמוד כמו כל אברך רגיל, לא מוכן להתבלט או להיראות יוצא דופן. באחד הימים הוא קם לקחת דבר מה ובדיוק נכנס לכולל אדם שלא הכיר אותו. הוא ניגש אליו ושאל: 'אתה אולי יודע מהו שער הדולר?' הרב בעדני נעצר, חשב לרגע, ואז אמר: 'האמת שאני לא יודע, אבל בוא אקח אותך לאברך אחר, נראה לי שהוא יוכל לעזור לך'". 

הרב אשכנזי מציין שהוא עצמו התחזק מאוד מלראות את החיבור הבלתי ניתן להפרדה שהיה בין הרב בעדני לכולל בו למד. "בתקופת הקורונה פורסם סרטון בו הוא נראה עומד מחוץ לכולל, תופס את הקירות מבחוץ ובוכה בכי תמרורים, כשהוא זועק: 'ריבונו של עולם, אתה סגרת לנו את בתי המדרש כי לא כיבדנו את בתי המדרש כמו שצריך, אנא פתח לנו את בתי המדרש, ואני מבטיח שנכבד אותם...'. זה היה מפעים. בכלל, כל מה שעניין אותו בחייו היה לעשות את רצון ה', וזה נגע לכל תחום ועניין. בכל פעם כשהגעתי לשוחח אתו והצגתי שאלה, הוא היה שואל מיד: 'מה רצון ה'?' ואם הוא הגיע למסקנה שהקב"ה דורש משהו מסוים, אז הוא היה מנחה אותו לעשות אותו, בלי להתבלבל או לטעות, כי 'אם זה מה שצריכים, אז כך עושים'.

הרב ירון אשכנזי

"לפני כמה שנים הייתה תקופה בה התחוללה מתקפה על פרויקטים מסוימים שיזם ארגון הידברות, ביניהם פרויקט 'צופיה' – מעין טלוויזיה המיועדת למתחזקים וכוללת תכנים מחזקים בלבד ברוח היהדות. נשמעה ברחוב טענה שכביכול הידברות גורמים לאנשים להכניס טלוויזיה לבית. כמובן ש'צופיה' לא נועדה בשום פנים ואופן לאנשים שמלכתחילה לא היה בביתם מכשיר טלוויזיה, אלא למתקרבים בלבד.

"הגענו עם המערכת לרב בעדני, הראינו לו אותה מקרוב והסברנו שהיא מיועדת לציבור מתחזק, ושאלנו אותו האם נכון לשווק את המוצר הזה תחת פיקוח או שיש חשש שאנשים ייגררו לקנות טלוויזיות לא טובות. אחרי שהוא הבין בדיוק במה מדובר, הוא אמר: 'בוודאי, לא רק שזה מותר, אלא זו מצווה וזיכוי הרבים'. באותם ימים הרב בעדני עמד בפרץ בכל הכוח והודיע לכל מי שהגיע אליו: 'אני אישרתי את זה, אני עומד מאחורי זה'. בהמשך גם נערך כינוס כדי לחזק את המנכ"ל והרב בעדני לקח בו חלק, והודיע למנכ"ל וכן לרב זמיר כהן: 'אתם עוד תביאו את הגאולה'".

"הרב כועס עליך"

הרב יהודה חזן זכה אישית להיות מקורב לרב בעדני עוד מאז היותו בחור. "כבחור ישיבה יש לי זיכרון בלתי נשכח ממנו", הוא מגלה. "זה היה כשהגעתי לבית לשבת חופשית, וביום ראשון בבוקר לפני שיצאתי בחזרה לישיבה הגעתי לכולל כדי שהרב יברך אותי. זכיתי לקבל ברכה, ואז הרב התעניין: 'מתי אתה נוסע לישיבה?' השבתי לו שאצא עוד מעט לדרך. כמה דקות לאחר מכן הגיע אליו אדם נוסף כדי להתברך והרב זכר שהוא גר בירושלים, הוא שאל אותו: 'אתה חוזר הביתה?' וכשהשיב לו בחיוב, הוא ביקש: 'תוכל לקחת איתך בחור ישיבה?' כשהוא רומז אליי. אני זוכר איך שזה ריגש אותי. בסך הכל בחור צעיר, ובכל זאת הרב דואג לי כל כך.

(צילום: יעקב כהן)

"במשך כל השנים זכורה לי פעם אחת שהוא כעס עליי. זה היה לפני כמה שנים, כשהגעתי לכולל בזמן שהרב בעדני היה באמצע מסירת שיעור. כשנכנסתי התנפלו עליי כולם והודיעו: 'הנה הרב, הוא הגיע' ואז לחש לי מישהו: 'הרב מאוד כועס עליך'. ממש נבהלתי, לא הבנתי למה. אחרי השיעור ניגשתי לרב והוא שאל אותי: 'מה זה השטויות שכתבתם עליי בעלון?' כשהוא מתכוון לכתבה שפורסמה אודותיו בעלון הידברות של אותה שבת. כשהשבתי לו: 'אבל זה אמיתי', הוא ממש הרגיש לא בנוח, ואז הוסיף: 'אל תכתבו עליי כלום'. הוא היה כל כך צנוע, וממש הפריע לו שכותבים עליו ומספרים עליו סיפורים.

"הצניעות והפשטות שלו גם גרמו לכך שהוא לא היה מסוגל לראות סביבו גינונים מיוחדים. אני זוכר שהגעתי אתו פעם לכותל, ויחד עם עוד כמה מלווים ניסינו לפנות דרך בתוך ההמון, כדי שהרב יוכל לעבור. הוא עצר אותנו מיד והודיע: 'אם תמשיכו, אחזור לאחור'".

"לאחר פטירתו של הרב בעדני נוצר חלל ענק", מסיים הרב אשכנזי, "במהלך השנים הבאנו לפניו הרבה מאוד שאלות מהותיות שנגעו לפעילותו של הארגון. אני מנוע מלפרט אותן, כיוון שמדובר בהכרעות פרטיות לארגון ולדרך פעולתו, ואין אלו דברים שניתן להקיש מהם לגבי נושאים אחרים, אבל מבחינתנו הוא היה עמוד האש שהלך לפני המחנה. ממש הוביל אותנו והנחה לנו את הדרך. כעת, לאחר פטירתו, אני מרגיש שאנחנו באמת יתומים, מה עוד שבשנה האחרונה איבדנו לצערנו גם את חכם שלום כהן, שהיה אף הוא ממובילי דרכנו. באופן אישי כואב לי על כך שהילדים שלנו לא יזכו להכיר את ענקי הרוח ומנהיגי הדור האלו – אותם רבנים שהתהלכו בינינו ונראו לכאורה פשוטים, אך היו ענקיי רוח".