הציבור לא טיפש: צניחה חדה ברמת האמון בתקשורת

המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם בתחילת השבוע את "מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022", ממנו עולות רמות האמון הנמוכות של הציבור בארבעה מוסדות מרכזיים במדינה: בית המשפט העליון זוכה ל-42% אמון, התקשורת ל-23%, הכנסת ל-18% והמפלגות ל-9% בלבד. מדובר ברמות האמון הנמוכות ביותר שנרשמו אי פעם, לעומת הממוצעים הרב-שנתיים של 20 השנים האחרונות, על פיהם מוסדות אלו זכו לנתונים הבאים: בית המשפט העליון 57%, התקשורת 37.8%, הכנסת 35.5% והמפלגות 22.3%.

כשבאים לפרש את הנתונים הדרמטיים הללו, צריך לזכור שבשנה האחרונה כיהנה בישראל ממשלה שהוקמה תוך הפרה בוטה של הבטחת בחירות והולכת שולל של מצביעי מפלגת ימינה. עבור מצביעי מחנה הימין ככלל וחלק מהמצביעים למפלגות שהרכיבו את הקואליציה, מדובר אומנם בממשלה לגיטימית על פי החוק היבש, אך בתחושה האישית של האזרחים, האמון בממשלה שהוקמה ברמייה ובמפלגות שהשתתפו בה נפגע קשה.

גם הנתון ביחס לרמת האמון בבית המשפט העליון, שעומד כיום לפני רפורמה מקיפה להגבלת כוחו, אינו מפתיע במיוחד. הבחירה של מפלגות בגוש הימין להציב את נושא הרפורמה במערכת המשפט במרכז קמפיין הבחירות שלהן לא הייתה מקרית, מכיוון שהן זיהו את תחושת המיאוס של הציבור כלפי ההתנהלות הכוחנית של בית משפט העליון בביטול חוקים ובתקיעת מקלות בפעילותם של נבחרי הציבור. כך שמידת חוסר האמון של הציבור במערכת המשפט הייתה גלויה וידועה למדי.

אולם הנתון היותר מפתיע הוא זה הנוגע לתקשורת. נכון שבשנים האחרונות רמת האמון בתקשורת הייתה נמוכה בלאו הכי ועמדה על 34% בלבד, אולם צניחה חדה נוספת של כשליש באמון הציבור כבר דורשת הסבר.

לפי חנן עמיאור, מחבר הספר "הסדנה להנדסת תודעה", המשבר הפוליטי ומשפט נתניהו גרמו בשנים האחרונות למספר כה גדול של ישראלים לאבד את אמונם בתקשורת. הציבור ראה איך התקשורת תפקדה בסוגיות מרכזיות אלו, איך יצרה את המשבר ותחזקה אותו במקום לסקר אותו, איך אתרגה את ממשלת ה"שינוי", ובעיקר, איך חטאה בסיקור מגמתי של משפט נתניהו, כפי שמוכיחות ההתרחשויות בבית המשפט, מהן עולה שהצד הנאבק על שמו הטוב הוא לא הנאשם אלא דווקא התביעה.

עמיאור טוען כי בנתון נמוך זה יש גם צד מעודד: "מסתבר שהתקשורת משלמת מיד, ביוקר ובמזומן, על מעילתה באמון הציבור ובשליחותה כמוסד ממלכתי המחויב לתווך לציבור את המידע בצורה הוגנת".

אם איבוד אמון הציבור בבית המשפט העליון דורש את התערבות המדינה ועריכת רפורמות, כך גם יש לבצע רפורמות בתקשורת שישיבו לה את אמון הציבור. במדינה מתוקנת יש לתקשורת תפקיד חשוב לא רק בסיקור אירועים והתרחשויות ובהפצת מידע חיוני ובעל ערך לאזרחים בתחומים שונים. היא גם משמשת כ"כיכר העיר" להצגת דעות מגוונות שמשפיעות על תחומי חיים שונים. לכן חובה לשקם את התקשורת הישראלית ולהפוך אותה לאובייקטיבית, מגוונת ואמינה.

שר התקשורת החדש, שלמה קרעי, הצהיר על כוונתו לפעול ברוח זו ולהביא לפתיחת שוק התקשורת לתחרות הוגנת ולהכנסתם של שחקנים חדשים שיביאו לגיוון התכנים והדעות. יש לקוות שהשר אכן יממש את תוכניותיו ויביא סוף-סוף ליצירת תקשורת אמינה בישראל.