מה יקרה לנו אם לא נשתף כל פרט בחיינו, ונשקיע בחיים עצמם?

בכל יום אנו מזכירים בסיום התפילה את שש הזכירות, שאחת מהן היא מחיית זרעו של עמלק – למחות את שמו.

מה, הוא לא נכחד? 

אז זהו, שבכל דור ודור ישנו עמלק רוחני שמקרר אותנו בעבודת השם. ובכל דור ודור אנו צריכות לזהות אותו ולפעול בהתאם.

עמלק מתגלגל בתחפושות רבות, שונות ומשונות, שהרי אם יבוא אלינו עם מסכה מבהילה - הלא מיד נרחיק אותו מעלינו. 

הוא מפעיל אסטרטגיה ומפתח כשרון משחק. כך הוא מנסה למכור לנו את השקר שלו בשמות תמימים, מיוחדים, בעלי רייטינג גבוה - כמו "שרינג", מילה עם צליל תרבותי ומסחרי כל כך. או בתרגום שלה, "לשתף". 

מה הבעיה לשתף? 

לא תמיד יש בעיה, זה יכול אפילו להיות נחמד ומועיל. השאלה מה, את מי, ולמה אנחנו משתפות. מה אנחנו משיגות בשיתוף? האם נקבל יותר לייקים? נרגיש יותר בעלות ערך ומשמעותיות? 

אבל אם רק נעצור ונחשוב לרגע - איפה הפרטיות? איפה הבעל שלנו בסיפור? האם זה מתאים לו? ואפילו אם הוא "זורם" ואפילו מעודד, האם זה נכון שכל החברות יראו כמה תמונות של רגעי האושר שלנו עם הבעל? הרי בינינו, מעלים את רגעי האושר, ולא כל תמונה הופכת למציאות... והן לאו דווקא יודעות שרוב הזמן החיים זאת עבודה, ולא תמיד נוצצת כבתמונה... הן שוכחות שיש פוטושופ בתמונות, אבל לא בחיים עצמם.

השאלה היא איפה אנחנו בחיים? אולי במקום לשפץ את התמונה שנעלה - נשפץ ונעבוד על החיים הפרטיים שלנו? בואו נחשוב מה נכון לפעול ולעשות שם, בקודש הקדשים הפרטי שלנו, ונשקיע בעיקר בלהרגיש יותר טוב בקשר, ולדעת שאנחנו באמת במקום הנכון. בשיפוץ הפנים ולא החוץ.

מה תחושי כשתתמקדי בפנימיות, בעיקר, במהות? תראי שממילא הרצון לשיתוף הקבוצתי יפחת, ואילו השיתוף הפנימי, האישי - יעמיק. שכן, השיתוף חסר הגבולות הוא רק תוצאה של משהו פנימי לא מסופק בתוכנו. 

כשהכל בפנים טוב ורגוע, שלם ומסופק - לא מרגישים צורך כה נואש להראות, לשתף, שיראו.

אני לא נגד שיתוף באופן גורף, רק צריך לחשוב לפני. 

אם יש לנו מידע חשוב שיכול לעזור לחברות - נשתף. רק בואי נשים לב שזה לא על חשבון אדם שיקר לנו. שזה לא על חשבון השקעה בזוגיות. שזה במינון ובאיזון הנכון. שלא התמכרנו לדעת הציבור הווירטואלית, ואנו כמהות לראות את התגובות לכל תמונה או פוסט שהעלינו.

בואי נזכור - שמירת צנעת הפרט היא סוד הברכה של עמנו.

פחות נשתף, יותר נתחבר לבעל. פחות נחצין, יותר נפנים ונשמור על הפרטיות. 

בכל פעם שאת מצליחה לעצור ולא לשתף כדעת העולם, ה' רואה ורושם למעלה את ההתאמצות שלך, את הרצון שלך לשנות, להיטיב לבעלך ולמשפחתך, ה' מעריך ומראה לך - "כי טוב".