לקראת מסכת נזיר: שבע עובדות שאולי לא ידעתם על נזיר

1. נְזִירוּת זה לא לכל החיים. אפילו לא לתקופה ארוכה. רוב הנזירים היו נוזרים רק ל-30 יום. זה הכל. אז איך אחרי 30 יום השיער נחשב כ"גדל פרע"? כנראה שבזמנם היו מסתפרים מאוד קצר…

2. אבל בעצם יש סוג נזירות שהיא כן לכל החיים. נכון שילדים אוהבים להתחפש לכל מיני סופרמנים? אז מסתבר שגם מבוגרים יכולים - "נזיר שמשון" - שמשון הגיבור מספר שופטים.

אדם שקיבל על עצמו נזירות שמשון צריך לנהוג כמו נזיר, אבל קצת אחרת - אסור לו להסתפר ולשתות יין, אבל בניגוד לנזיר רגיל מותר לו להיטמא למתים (אחרת איך שמשון היה הורג את כל אותם פלישתים?). זה אמנם לא יעשה אותו גיבור כמוהו, אבל כן יעשה משהו רוחני ופנימי יותר. וכאמור, הנזירות הזו היא כן לכל החיים.

3. יש עוד שני סוגים של נזירים לכל החיים - "נזיר עולם" ו"נזיר לעולם". מה ההבדל?

נזיר לעולם הוא נזיר רגיל, שפשוט קיבל על עצמו תקופה ארוכה במיוחד - כל החיים.

"נזיר עולם" זה משהו אחר - גם הוא נזיר לכל החיים, אבל פעם בשבוע/חודש/שנה (זו מחלוקת) הוא יכול להקל קצת על שערו.

4. אין נזירות חלקית.

נזיר אסור בשלושה דברים - יין, תספורת וטומאה למתים. אם אדם אמר "אני נזיר רק מיין" - אין דבר כזה.

מה דינו במקרה כזה? לפי רבנן הוא יהיה נזיר על מלא. לפי ר' שמעון הוא לא יהיה נזיר בכלל.

5. הגמרא מספרת שהרבה פעמים אנשים התנזרו מתוך תקווה שזה יעזור למשהו טוב לקרות - אהיה נזיר אם ייוולד לי בן, אהיה נזיר אם בני יחזור מהמלחמה.

ואגב מלחמה - המשנה מספרת על הילני המלכה שקיבלה נזירות של שבע שנים אם בנה יחזור חי מהמלחמה, והוא אכן חזר. היא עשתה נזירות שבע שנים, ואז עלתה לארץ כדי להקריב את הקרבנות. שם אמרו לה שמה שעשתה בחו"ל לא נחשב (בגלל טומאת חו"ל) והיא צריכה לעשות עוד שבע שנים. היא סיימה עוד שבע, ואז ביום האחרון נטמאה ועשתה עוד שבע…

6. בסיום הנזירות הנזיר מגלח את כל שערו ומביא שלושה קרבנות - חטאת, עולה ושלמים.

עם השלמים עושים משהו מאוד יוצא דופן - לוקחים את הזרוע של הקרבן ומבשלים אותה בסיר, כשבאש מתחת לסיר, שימו לב - שמים את השערות שהנזיר גילח. למה? אולי סוג של הקרבה של השערות עצמן? וזה מוביל לסעיף הבא...

7. אם "מקריבים" את שערות הנזיר לה', זה סימן שנזירות זה דבר טוב, לא?

לא כולם חושבים שנזירות זה בהכרח חיובי. ר' אלעזר הקפר אומר שהנזיר חוטא בזה שהוא מצער את עצמו בכך שלא שותה יין. שמעון הצדיק לא אהב נזירים כי חשש שהם עושים את זה לא לגמרי לשם שמיים. רק כשפגש נזיר אחד שהרשים אותו בכוונות הטובות שלו הוא ברך אותו "בְּנִי, כָּמוֹךָ יִרְבּוּ נוֹזְרֵי נְזִירוּת בְּיִשְׂרָאֵל".

אורי בריליאנט הינו מגיש שיעור הדף יומי "סִינַי"