האם פסיכולוג חילוני שיטפל בבחור חרדי, יוכל להבין אותו באמת?

מיד אחרי הבחירות האחרונות קיבלה הפסיכולוגית ברכי שגב הודעה מפתיעה מטעם נציגים חרדים בכנסת, כשביקשו ממנה ומפסיכולוגים חרדים נוספים לייעץ בנושאי בריאות הנפש.

"האמת היא שהופתעתי", היא מציינת, "אמנם בשש השנים האחרונות אני פועלת המון כדי לייצג את הפסיכולוגים החרדים ולאחרונה גם הקמתי את עמותת 'חרדים בלב ונפש' שעוסקת בנושא ואנו פועלים מול רבנים ודמויות מקצועיות נוספות, אבל עצם ההבנה שנציגים חרדים בכנסת מבינים שקיים מקום לפסיכולוגים חרדים, ושצריכים לשמוע את קולם ולהתייחס אליהם, היה מבחינתי אקט בלתי צפוי, והוא מאוד ריגש אותי", היא מציינת בכנות.

פסיכולוגים לפי ההלכה

את ברכי היה ניתן לכאורה להציג בתואר פסיכולוגית בהתמחות קלינית, אך האמת היא שהיא פועלת הרבה מעבר לכך. על פעילותה זו היא גם זכתה לאחרונה במדליית "גיבורת השנה" מטעם מפעל הפיס וקשת על יזמותה החברתית.

את דרכה היא התחילה בסמינר הישן בירושלים, אחרי שגדלה במשפחה חרדית סטנדרטית בשכונת סנהדריה המורחבת. עם סיום לימודי התיכון ואחרי לימודי הוראת אנגלית בכיתות י"ג-י"ד, כשהיא נדרשה לבחור התמחות, היא חשבה עם הוריה על לימודי פסיכולוגיה, ומכיוון שלא היו מקומות לימוד מתאימים במגזר החרדי התייעצו הוריה עם אחד מגדולי הדור שעודד את הלימוד מחוץ לסמינר – במכללה החרדית, ואף אמר להם: "עוד יצטרכו הרבה פסיכולוגים בדור הבא". "כך קיבלתי את ברכת הדרך, ויצאתי לדרך הארוכה של לימודי הפסיכולוגיה", היא מספרת.

כשברכי מדברת על דרך ארוכה היא מתכוונת לשש שנים של לימודים מקיפים ביותר, ולאחריהן כארבע שנות התמחות בפועל, שבמהלכן היא נתקלה בתופעה מעניינת. "בכל מקום שהגעתי אליו, אם זה חתונות או אירועים או סתם מפגש עם שכנות וחברות, נגשו אליי אנשים וניסו לברר אם אני מכירה פסיכולוג מתאים לצרכים שונים. פעם זה היה עבור אשת אברך שנמצאת בדיכאון אחרי לידה, ופעם עבור נערה מתבגרת או בחור ישיבה, פעם זה היה למישהי עם התקפי חרדה, ועוד סיפורים שונים. פתאום התחלתי להבין את הצורך העצום שקיים במגזר החרדי דווקא למטפלים שיגיעו מתוך המגזר, לא רק למצבים קיצוניים של בריאות נפש, אלא גם לבעיות קטנות יותר.

"כאן אני חייבת לציין שעם כל פנייה כזו שמחתי, אך גם חששתי. שמעתי שוב ושוב על כאלו שפנו למטפל או ליועץ שלא עבר שום הכשרה, כדי לקבל ייעוץ שנוגע לדיני נפשות ממש, ונחרדתי. זה עלול להיות מסוכן כל כך, כי כשפועלים בצורה לא מקצועית, עלולים להחריף את מצבו של המטופל. אפילו בקרב אלו שרכשו השכלה מתאימה והוכשרו, יש צורך בענווה מקצועית, כי גם אם למדת לטפל בתחום כלשהו, זה עדיין לא אומר שאתה יכול להועיל בכל דבר. חייבים להבין זאת".

אחרי תקופה ארוכה בה סייעה ברכי לאנשים למצוא פסיכולוגים ופסיכיאטריים רגישים וקשובים לאורח החיים החרדי, והפכה לצומת סואן לפניות, היא החליטה להקים קבוצת ווטסאפ של קולגות שיוכלו ביתר קלות לעשות את ההפניות האלו. כך הוקמה קבוצת 'פסיכולוגים מדברים בחרדית' ששימשה אותה גם לצורך תיווך בין מטפלים למטופלים וגם להתייעצויות בין הפסיכולוגים החרדים בנושאים מקצועיים. מהר מאוד הלכה הקבוצה וגדלה, וכיום שותפים בה יותר מ-240 פסיכולוגים חרדים, שהפכו לנציגים שמשרתים את נושא בריאות הנפש בציבור החרדי. "מרגש אותי בכל פעם לראות עד כמה שהמודעות לנושא עולה וצומחת, אין כמעט גוף או מוסד שאנו משוחחים אתו ולא מודע לחשיבות הגדולה של נושא הטיפול הנפשי", מדגישה ברכי. "כך למשל במשרד הבריאות התייעצו אתנו רבות, וכן בפיקוד העורף התייעצו אתנו בתקופות הקורונה השונות, יש גם גופים מקצועיים רשויות גדולות שפונים ומבקשים הדרכה וייעוץ כיצד לפעול במגזר החרדי. חשוב לי להדגיש שבכל פעם שצצות שאלות אנו מקפידים להתייעץ עם רבנים, ודעת ההלכה היא הראשונה שמובילה אותנו. מרגש לראות עד כמה שהרבנים קשובים ומייעצים בתבונה בנושאים סבוכים. האכפתיות שלהם מדהימה אותי בכל פעם מחדש".

זה המקום לציין כי את קהילת הפסיכולוגים החרדים מנהלים יחד עם ברכי קולגות נוספים - שלמה נדלר, פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, נועם גרין, פסיכולוגית בהתמחות נוירושיקומית ויוחנן כהן, פסיכולוג בהתמחות קלינית. כולם יחד מניעים תהליכים משמעותיים בנושא בריאות הנפש בחברה החרדית.

(צילום: shutterstock)

פסיכולוגיה (לא) בגרוש

240 פסיכולוגים חרדיים זה מרשים, אך האם באמת זה באמת מספק את הצורך בציבור החרדי?

"בוודאי שלא", בטוחה ברכי, "בפרט שהביקוש במגזר החרדי לפסיכולוגים גדל מאוד בשנים האחרונות, כאשר יש לכך מספר סיבות. קודם כל הקורונה הקפיצה את המצוקה הנפשית בעשרות אחוזים, היא הביאה אנשים לקצה והוציאה מאיזון נפשי. בנוסף, בשנים האחרונות נוצרה פתיחות גדולה יותר לשיחות בנושאים שונים שבעבר טואטאו מתחת לשטיח, כך למשל יכולות להגיע אליי נשים בנות 50 שעברו פגיעה כילדות, וכיום בעקבות הדיבורים הפתוחים על הנושא, החוויות מציפות אותן. כמו כן, יש גם את התופעה שאני מכנה 'אובר-טיפוליזציה' – התחושה שכל דבר מצריך טיפול עומק, ומיד כשילד או מבוגר חש קושי מסוים, מחפשים עבורו מטפל, מבלי לקחת בחשבון שיש דברים שהם נורמליים, הם מהווים חלק מהחיים שלנו וצפויים לעבור מעצמם, או שעלינו כבני אדם ללמוד להתמודד עימם טיפול הוא לא קסם, אלא תהליך. ניגשים אליו רק כשיש צורך וכשחשים מוכנות לעבור את התהליך הזה עם הרבה עבודה פנימית ומאומצת".

ולמה חשוב כל כך להיות מטופלים דווקא אצל מטפל חרדי?

"כשמדובר בטיפול פסיכולוגי הוא נוגע במעמקי הנפש, ומכיוון שהמרחב הנפשי שלנו מורכב מהרבה מאוד ערכים, הרגלים ונורמות שאנו גדלים עליהם, חשוב מאוד שמי ש'נוגע' בנפש שלך, יגיע מתוך הווי חיים דומה לשלך ויבין אותך. כולנו מבינים שאם מטפל חילוני יפגוש בחור ישיבה, הוא יסתכל על הרבה דברים בחייו כבלתי נורמטיביים, לא כי הם באמת כאלו, אלא כי הוא לא מכיר אותם, ואגב, כך גם להיפך. יש חשיבות גדולה שלמטפל יהיה רקע כמה שיותר קרוב לעולמו של המטופל".

אבל גם בציבור החרדי יש קהילות שונות וסגנונות אחרים. אם ננסה להתאים לכל אחד מטפל מרקע דומה, לא יהיה לדבר סוף...

"נכון, ברור לנו שמטפל אף פעם לא יוכל להבין באמת מה שעובר על המטופל שלו בצורה מדויקת, אך יחד עם זאת, הרקע המשותף בוודאי מעניק את ההזדמנות הראשונית ליצירת קשר יעיל ומיטיב, וכיום כבר יודעים ש-70% מההצלחה הטיפולית נוצרים ביצירת הקשר בתהליך הטיפולי. כפי שציינתי – כבר היום אנו מציעים יותר מ-240 פסיכולוגים בוגרי ישיבות וסמינרים שהלכו בהוראת רבותיהם ללמוד את המקצוע במטרה להיות במקום החשוב הזה כדי להושיט יד ולעזור, אך כמובן שאנו שואפים שיהיו הרבה יותר".

אולי אם יקצרו את תהליך הלימוד הממושך, יהיו יותר חרדים שיעסקו במקצוע?

"בהחלט יש דיבור על כך, ולאחרונה שיתפו אותי בכך שמנסים להכשיר בנות סמינר לטיפול נפשי על ידי מסלול מקוצר. אני באמת רוצה שיהיו יותר מטפלות מקצועיות חרדיות, אך לדעתי אסור לנו לאפשר זאת. בחורה שטרם גיבשה את הזהות האישית שלה, או עברה תהליך טיפול אישי מעמיק, לא יכולה להפוך למטפלת מקצועית. זה גם עלול לסכן אותנו כציבור – אנשים עלולים לקבל טיפול לא מקצועי, וייתכן שילדים יפספסו אבחנות ויתקבלו מסקנות שגויות, וכך הטיפול שיקבלו יהיה בלתי נכון עבורם. כמה תסכול עלול להצטבר, וכמה מצוקות יחריפו. בריאות הנפש במגזר החרדי תיצור נסיגה קשה. זה מסוכן וזה לא הפתרון. בעולם הרפואה יש מחסור גדול ברופאים, ובכל זאת אף אחד לא חושב לקצר את הלימודים לפחות משש שנים, אז למה שזה יהיה נכון בתחום בריאות הנפש?

(צילום: shutterstock)

"התשובה לדעתנו היא אחרת – לא לקצר את תהליכי הלימוד, אלא לעזור במלגות קיום לנשות אברכים שמתאימות למקצוע ויכולות לעבור את התהליך הנדרש ללא קיצורי דרך. בהתחשב בכך שיש תקציבים לפיתוח בריאות הנפש וללימודים, יהיה נכון לקחת את הכסף ולהעניק לכל אישה מלגת קיום של כמה אלפי שקלים בחודש, כך היא תוכל לאפשר לעצמה לסיים את הלימודים בשקט ולהצטרף למטפלים החרדיים. את אותו פתרון אני מציעה שיעשו כמובן גם בקרב גברים חרדים".

ואם כבר דיברנו על הנושא הכספי, למה הטיפולים הפסיכולוגיים יקרים כל כך?

"עמותת 'חרדים בלב ונפש' שהקמתי לאחרונה נועדה בין היתר לטפל בנושא העלויות הגבוהות של הטיפולים הפסיכולוגיים, לסבסד אותם ולהפוך אותם לאפשריים יותר לציבור. כבר כיום יש אפשרות לקבל טיפולים דרך הרפואה הציבורית במחירים שאינם כה גבוהים, אך חשוב לנו לאפשר גם את הטיפולים הפרטיים במחירים מוזלים, בפרט בציבור החרדי בו קיים עדיין חשש מרפואה ציבורית, ומחפשים לא פעם את המטפל הפרטי. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הפסיכולוגים לומדים שנים ארוכות, בהן שכרם נמוך בבתי החולים, בקופות החולים ובשירותים הציבוריים. ניתן להבין שככל שהם הופכים למלומדים ומנוסים יותר, כך התעריף אצלם יהיה גבוה יותר".

ברכי מציינת שאת העמותה היא הקימה יחד עם הרב ישי שליף, פסיכולוג חינוכי מומחה, ראש השירות הפסיכולוגי חינוכי במודיעין עילית, שנחשב לפסיכולוג החרדי הראשון בארץ. "יש לנו עוד הרבה מאוד עבודה במסגרת העמותה", היא בטוחה, "אבל הפנים שלנו קדימה, ואנחנו בטוחים שכולנו נראה כבר בתקופה הקרובה התקדמות בכל הנוגע לבריאות הנפש – הן מצד המטפלים והן מצד המטופלים. זו עבודת קודש מבחינתנו ואנו רואים בה הרבה סייעתא דשמיא".