זעקה סלקטיבית: מופע הצביעות של ארגוני הנשים

הפעם היחידה בחיי שזכיתי לבלות במימי ברכת מעיין השלושה (הסחנה) הייתה לפני כשלושים שנה. זה קרה בשעת לילה מאוחרת, כי זו הייתה האפשרות היחידה שניתנה למי שרצה לשכור את המקום לטובת רחצה נפרדת, כמו הישיבה בה למדתי.

על פי מגזין "טיים", גן השלושה הוא אחד מעשרים הגנים היפים בעולם. בהחלט מסקרן ומעורר רצון לבקר בו, אך כל מה שאני יכול לעשות כיום הוא לצפות בתמונות המרהיבות של הגן – וזהו. כי עבורי, כאזרח ישראלי שומר תורה ומצוות, אין אפשרות ליהנות מביקור פיזי באתר, בשל העובדה שבבריכות שבמקום מתקיימת באופן קבוע רחצה מעורבת.

את העוולה הזאת מבקש חבר הכנסת משה גפני לתקן. על פי הצעת חוק שהגיש, יוסדרו שעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים במעיינות ובשמורות טבע של רשות הטבע והגנים, כאשר לפחות 15 אחוזים משעות הרחצה של האתרים הללו יהיו בהפרדה.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי בישראל יש לפחות 20 אחוזים מהאוכלוסייה מכל הדתות, שמטעמי דת נמנעים מרחצה במקומות שאין בהם שעות רחצה נפרדות. בשל כך, נמנע מאוכלוסייה זו לבקר ולרחוץ באתרים, ואוכלוסיות אלו מופלות. עוד נכתב שההפליה מתעצמת, שכן מדובר באתרים ששייכים למדינה, שבפועל לא מאפשרים לאוכלוסיות לבקר ולהשתמש בהם.

הצעת החוק ההגיונית והמתבקשת הזאת התקבלה, כצפוי, בחוסר אהדה מופגן בקרב החוגים המחשיבים עצמם לליברליים. לפניכם לקט מהתגובות הלא מפתיעות:

אורי קידר, מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית", מסר בתגובה ליוזמה: "אם הקיצונים בממשלת נתניהו חושבים שהציבור יזרום עם ניסיונותיהם להחזיר את ישראל לימי הביניים – הם טועים. לא נאפשר את הטירוף הזה והפיכתה של מדינת ישראל למדינת הלכה, ושמורות הטבע לא יהיו בחסות הכפייה הדתית". 

יו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, אמרה: "לא נסכים שתיקחו אותנו אחורה, לא באוטובוס, ולא בכל מקום אחר. עוד צעד במהפכה ההלכתית, שחבריו המטורפים של נתניהו מקדמים בחסותו".

במפלגת ישראל ביתנו הגיבו: "גפני וחבריו מנסים להקים לנו כאן מדינת הלכה. אין לכם מונופול על היהדות. נמשיך להיאבק בכפייה הדתית".

מנכ"לית שדולת הנשים, הדס דניאלי ילין, אמרה כי "הצעת החוק של גפני צריכה להיות קריאת השכמה לכולנו! אלו לא נבואות זעם, אלו תוכניות שהולכות ומתממשות לנגד עינינו. הזכויות שלנו כנשים בסכנה. הפרדה מגדרית מטרתה אחת: להעלים את הנשים מהמרחב הציבורי".

דברים כדורבנות.

רק שבדיקה היסטורית קלה מגלה, שהתנהלות דומה במגזר אחר משום מה זכתה ליחס סלחני למדי מאותם ארגונים ממש.

לפני כשלוש שנים נפתחה בריכת שחייה עירונית ברהט, שמדינת ישראל השקיעה בה עשרות מיליוני שקלים. הנהלת הבריכה הודיעה כי הרחצה תהיה בהפרדה מגדרית מלאה. לא שעות נפרדות לגברים ולנשים, אלא ימים נפרדים. יו"ר מפלגת עוצמה יהודית, עו"ד איתמר בן גביר, פנה אל דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, ודרש הסבר כיצד היא מאפשרת את פתיחת הבריכה בהפרדה – אם הפרדה במימון ציבורי אינה חוקית, טען, היא אינה חוקית לכולם במידה שווה. בתגובה שלחה זילבר מכתב לעיריית רהט בו נכתב: "הפרדה בין גברים לבין נשים במרחב הציבורי הינה פרקטיקה בעייתית הפוגעת בשוויון... אנו סבורים כי יהיה זה נכון כי תשקלו לאפשר 'שעות משפחה' בבריכה הציבורית ברהט, במסגרתן חלק מהזמן תהיה הבריכה פתוחה לשחיית גברים ונשים כאחד. זאת כאמור לצד קיומן של שעות נפרדות לנשים וגברים".

ראש עיריית רהט, פאיז אבו סהיבאן, הבהיר בתגובה, באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי "אין שום סיכוי בעולם שתהיה בריכה מעורבת. אין דבר כזה". ואכן, בדיקה מהירה באתר של הקאנטרי בו ממוקמת הבריכה מגלה כי ההפרדה המגדרית נשמרת שם מאז ועד היום ללא כל הפרעה.

העיתונאי קלמן ליבסקינד סיפר בזמנו כי פנה אל מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים דאז, ושאל אותה מה עשתה השדולה שלה בעניין ההפרדה ברהט, ומדוע במקרה זה לא נקטו באמצעים כמו שעשו נגד ההופעה של האומן החרדי מוטי שטיינמץ בעפולה. גרא מרגליות טענה שהם שלחו מכתב, אך לא עשו דבר נוסף; "זה עניין של סדרי עדיפויות", הסבירה.

מקרה נוסף התרחש לפני שלוש שנים, כאשר עיריית תל אביב הודיעה על הקמת מכון כושר נפרד ביפו, מהסיבה ש"מוסלמיות סירבו להגיע במעורב". היועץ המשפטי של העירייה, עורך הדין עוזי סלמן, הסביר כי ההחלטה התקבלה לאחר שנשים דתיות מהאזור אמרו שלא יבואו לחדר הכושר אם לא יפעל בהפרדה, וכדי "להנגיש את המקום לכל האוכלוסיות שמגיעות לשם". גם במקרה זה ארגוני הנשים לא השמיעו את קולן.

כן, מתברר כי המאבק על "שוויון בין המינים" מתנהל באופן לא שווה ביחס למגזרים שונים. כאשר מדובר ביהודים שומרי מצוות הזעקות עולות עד לב שמיים, אך כאשר מדובר במוסלמים משתררת שתיקה כנועה. ללמדך כי המאבק לא נועד באמת למען הנשים, אלא אך ורק כדי לפגוע בשומרי המצוות.