חדשות בריאות
דו"ח חמור במיוחד של המועצה לשלום הילד: עלייה בדיכאון, בחרדה ובאובדנות
"עתיד ילדינו רע מאוד", אומרים במועצה לשלום הילד, ומציגים דו"ח חמור המצביע על עלייה מדאיגה בדיכאון, חרדה, שיעורי אובדנות ועבריינות כלפי ילדים
- נעמה גרין
- פורסם ט' שבט התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
המועצה לשלום הילד תציג היום (שלישי) לנשיא המדינה דו"ח המסכם את שנת 2021. מן הדו"ח עולה תמונה קשה, חמורה ויוצאת דופן.
מהנתונים נראה כי בין השנים 2021-2019 חלה עלייה של כ-19% בביקורי ילדים במחלקות הפסיכיאטריות לרפואה דחופה. לפי נתוני קופת החולים מכבי שמוצגים בדוח, בשנת 2021 חלה עלייה של כ-39% בשיעור בני הנוער (17-12) שאובחנו עם דיכאון; עלייה של כ-33% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם חרדה; עלייה של כ-20% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם לחץ והפרעות רגשיות; וזינוק של כ-56% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם הפרעות אכילה – לעומת השיעורים המקבילים בשנת 2019.
גם בשיעור האובדנות אצל ילדים ובני נוער חלה עלייה חמורה. בין השנים 2021-2019 עלה מספר ניסיונות ההתאבדות של ילדים ובני נוער שהתקבלו בחדרי המיון בכ-13% (מ-925 ל-1,042).
גם לאלימות נחשפו הילדים ובני הנוער הרבה יותר בשנות הקורונה. בין השנים 2021-2019 חלה עלייה של כ-79% במספר הילדים והנוער החשופים לאלימות בין הוריהם, המטופלים במסגרת מרכזים למניעת אלימות במשפחה. במקביל נרשם זינוק של כ-55% במספר הפניות למוקד 118 לגבי חשד לאלימות כלפי ילדים ונוער (מ-1,075 פניות ב-2019 ל-1,670 בשנת 2021).
בתחום בריאות הנפש עולים נתונים קשים מהדו"ח, כאשר המועצה לשלום הילד מדווחת על עלייה של 19% בביקורי ילדים במחלקות הפסיכיאטריות לרפואה דחופה, עלייה של 39% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם דיכאון, עלייה של 33% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם חרדה, 20% עלייה בשיעור בני הנוער שאובחנו עם לחץ והפרעות רגשיות, ועלייה של 56% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם הפרעות אכילה, זאת לעומת השיעורים המקבילים בשנת 2019.
בקרב בנות נוער יש עלייה של 29% בשיעור אבחנות הפרעות הלחץ והפרעות רגשיות, לעומת עלייה של 7% בקרב הבנים, ועלייה של 65% בשיעור אבחנות הפרעות האכילה, כאשר גם בקרב בנים נרשמה עלייה מתונה יותר, של 18%.
מנכ"לית המועצה לשלום הילד עו"ד ורד וינדמן הסבירה את הקשר בין הנתונים הקשים לשנות הקורונה: "המשבר העצום בבריאות הנפש קשור בראש ובראשונה למשבר הקורונה ולסגירת מערכת החינוך, שהובילו לכך שלשכבות גיל שלמות לא הייתה הזדמנות ממשית לרכוש מיומנויות חברתיות, ומי שלא הייתה לו מספיק אחיזה חברתית ומשפחתית איתנה הרגיש שהוא הולך לאיבוד.
לדברי עו"ד וינדמן, גם לעולם הדיגיטלי יש חלק בהעמקת המשבר: "העובדה שהרשת עוסקת באופן אינטנסיבי ביותר בדימוי גוף, ובנוסף מציגה לעתים קרובות מציאות מזויפת של יופי ואושר תמידיים, משפיעה, ובעיקר על בנות שחייהן נראים להן חיוורים ובודדים לעומת התמונה המצטיירת ברשת לגבי 'החיים של אחרים'.
וינדמן הדגישה: "מגיפת הקורונה אולי דעכה אבל השלכותיה על הילדים והנוער בישראל, עדיין כאן ובמלוא העוצמה. יש כל כך הרבה מה לעשות וצו השעה הוא להחליט שעושים ולא מקבלים בשוויון נפש את המצב הזה. הנתונים צריכים להדהד באוזניהם של רוה"מ, השרים, חברי הכנסת ומקבלי ההחלטות כולם, כשעון מעורר שלא ניתן לכבותו. כי מה שלא יזכה לתיקון ולטיפול היום, יחרוץ את דין המחר, והמחר של הילדים בישראל משתקף היטב בנתונים, והוא רע. רע מאוד".