הורים וילדים

אמהות +: גם ילדים נשואים יודעים לריב

הזמן עובר, הילדים גדלים, ובסופו של דבר – כמו שנגמלים ממוצץ ומחיתולים, גם אמורים ללמוד לחיות ביחד בשלום ולהיגמל ממריבות. או שלא

  • פורסם ט' שבט התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

מריבות! מצב מוכר כל כך בבית ברוך ילדים.

רותי כועסת על מוישי על שנגע לו בילקוט, יצחק כועס על כל העולם והורס לאברומי את הגשר שבנה מלגו, אברומי מחזיר ליצחק באגרופים תוך כדי צעקות רמות, שמזעיקות אותך, אמא יקרה, לחדר.

לכל אימא סיפורים משלה על איך הילדים רבים ביניהם. בכל קבוצת הנחייה שהנחייתי, הייתה לפחות אמא אחת שהעלתה את נושא המריבות.

שאר האימהות הצטרפו. קשה היה להן לקבל מצב של קטטות בבית. נחמה פורתא קבלו אותן אימהות מהידיעה שזה קורה בכל בית.

אכן, בית בו חיים יחד משפחה עם ילדים, לכל ילד אופי משלו: אחד מסודר והשני מפוזר, אחד זריז והשליש יסודי.

בית כזה עובר זמנים של מתח, עד שלומדים להשלים עם השונות של כל אחד.

הזמן עובר, הילדים גדלים, ובסופו של דבר – כמו שנגמלים ממוצץ ומחיתולים, גם אמורים ללמוד לחיות ביחד בשלום ולהיגמל ממריבות.

כי כך חשבת. שמריבות זה רק עניין לילדים קטנים.

יגדלו הנערים וישררו ביניהם אחווה ושלום, כמשאת נפשה של כל אמא.

והנה ילדיך גדלו, התחתנו, והפעם תור רותי ומוישי להתארח אצלכם בשבת.

רק נכנסת שבת המלכה, ונשמעים קולות רמים של וויכוח ומריבה.

"הילד שלך מרביץ כל הזמן!", זו כלתך.

"נראה לך שהילד שלך הוא טלית שכולה תכלת?", מחזירה לה השנייה.

ופתאום האווירה משתנה. עננים מכסים את השמים.

האם זה קורה רק בין הנכדים? האם לא קורה מצב בו יש מתח, תחרות וכעס בין ילדיך הנשואים?

קחי לדוגמא מסיבה משפחתית שמתגבשת.

שרי כלתך מחלקת תפקידים. רותי לא מתחברת לתפריט. רחלי ממש מתנגדת לתוכנית החוויתית שאסתי מכינה. אברומי ואשתו לא רוצים להשתתף במסיבה, כי לא התחשבו בתאריך נוח עבורם.

הדי הויכוח מגיעים לאוזנך, את שומעת ועכשיו מתלבטת.

מה התפקיד שלך שם? במקום הזה של מתח, וקטטה? את מי את תצדיקי ואת מי את תאשימי?

ומה יהיו התוצאות של המשפט שאת תשפטי?

להצדיק את האחד יכעיס את השני ויגרום לו להתבצר בעמדתו. ובנוסף, יתווסף לכעס שכבר ששורר בין ילדיך כעס גם עליך. על זה שאת מפלה בין ילדיך ומצדדת למען האחד ועושה אתו יד אחד כנגד השני.

הנכון הוא לא לשים את עצמנו כשופטים בכלל.

המריבה נוגעת ולא נוגעת לנו בכלל. איך?

נוגעת, כי זה כואב לנו. לא נוגעת, כי התערבות שלנו רק תגרום נזק נוסף.

אז ניקח צעד אחורה, ולא נתערב.

נשדר להם שאנו מאמינים בהם וביכולת שלהם להגיע להבנות משותפות ולהסכמים המקובלים על כל הצדדים.

עוד על מריבות, בכתבה הבאה בעז"ה.

שרה לנגזם היא מנחת קבוצות הורים, יועצת רגשית בשיטת מוח אחד ומנחת קבוצות הנחייה ל"אמא לילדים נשואים".

תגיות:הורים וילדיםילדים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה