בוקר טוב שמוביל ליום טוב: למה חשוב לאכול פת שחרית?

אכילת פת שחרית היא הנהגה ראויה המובאת בספר שולחן ערוך (סימן קנ"ז). חז"ל ממליצים על אכילה של "פת שחרית" המוגדרת כ"פת במלח וקיתון (כד קטן) של מים". כדאי לדעת שהרמב"ם מוסיף שהלחם צריך להיות מקמח מלא, ונוסיף, כי בדורנו חשוב להימנע מאכילת דגן החיטה וגם החיטה המלאה, בגלל שהנדסו אותה (שינו את תכונותיה) במאה האחרונה, על מנת להגיע לחיטה עמידה לתנאים סביבתיים, ובעיקר כדי להגדיל את התפוקה של התוצרת לשטח גידול. החיטה הפכה לנוקשה יותר, ומלאה בגלוטן שמזיק לאנשים רבים בבריאות. לכן רצוי לצרוך דגנים שלא עברו הנדסה גנטית, כמו דגן השיפון או הכוסמין וכו'. ולכל אלה שלא אוהבים לאכול לחם בבוקר, הבשורה היא שגם פת כיסנין (עוגייה מקמח מלא, כמובן) הממולאת במיני מתיקה, עונה להגדרה של פת שחרית.

חז"ל ממליצים לאכול פת שחרית 4 עד 6 שעות מזמן עלות השחר. לאחר מכן היא מאבדת מהתועלת. ולתלמיד חכם שעסוק בלימוד – יכול לאכול עד 6 שעות זמניות (53 דק') משעת הקימה. וכל הנאמר הוא אם לא טעם דבר בבוקר. אך אם טעם דבר מה בבוקר אין צריך להקפיד על זמן זה.

נאמר שהפת הורגת "כינה שבבני מעיים" - הכוונה לתולעים במעיים.

"מחכימה פתי" – נותנת חוכמה לאנשים שנוטים להתפתות בקלות.

"דעתו מיושבת עליו וזוכה בדין" – אם יש לו דין ודברים עם אחר, יתעלה על חברו להשיב.

לפי האר"י הקדוש, אכילה של פת חיטים נקייה (מקמח מלא) בשחרית, טבולה בשמן זית, משפרת את הזיכרון.

לפי חז"ל, בכוחה של פת שחרית למנוע מחלות בדרכי המרה, הופעת ריח רע מהגוף וחולשת הגוף, מאחר שהפת שוברת את צום הלילה בו היה שרוי הגוף. כתוב בגמרא (בבא מציעא סימן ק"ז): "שמונים ושלושה חולאים תלויים במרה, ואת כולם פת שחרית במלח ושתיית מים מבטלים". (הכוונה למגוון מחלות הקשורות בדרכי המרה).

ולסיום: "... לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה’ יחיה האדם” (דברים ח', ג') - כל חיותו של האדם תלויה אך ורק בכוח הרוחני שנתן הקב"ה במאכל! 

להזמנת חוגי בית בהשתתפות הנטורופתית רות ליאת פלץ (ללא עלות), חייגי 073-2221290