ד"ש מעולי הרגל לבית המקדש? חרוז זהב בן יותר מ- 1,600 שנה התגלה בירושלים

חרוז מיוחד עשוי זהב טהור בן יותר מ-1600 שנה התגלה בדרך הולכי הרגל בעיר דוד. החרוז הנדיר נחשף באקראי, במסגרת פרויקט סינון העפר בחוויה הארכיאולוגית שבגן לאומי עמק צורים.

החרוז התגלה במהלך סינון עפר שהוצא ממבנה רומי מפואר, שהתגלה בחפירות במקום. החוקרים הופתעו לגלות כי החרוז נוצר בטכניקה ייחודית שהצריכה מלאכת יד עדינה, במסגרתה הודבקו עשרות כדוריות זעירות יחדיו בצורת טבעת, כדי ליצור חרוז קטן.

הלל פיידמן בת ה-18 מבני עי"ש, שמתנדבת בפרויקט הסינון הארכאולוגי, היא זו שמצאה את החרוז העתיק. "שפכתי את הדלי למסננת והתחלתי לשטוף את החומר שהגיע מחפירות עיר דוד, ואז, אני רואה בפינה של המסננת משהו נוצץ, שונה, שאני לא רואה בדרך כלל. הארכיאולוג אישר שזהו חרוז זהב", תיארה פיידמן את הגילוי האקראי.

ד"ר אמיר גולני, מומחה לתכשיטנות עתיקה ברשות העתיקות, אמר כי במשך כל שנותיו בארכאולוגיה, הוא מצאתי זהב פעם או פעמיים בלבד. "לגלות תכשיט זהב – זה דבר מאד מאד מיוחד", אמר והעריך כי החרוז היווה, כנראה, רק חלק קטן משרשרת או מצמיד שכללו חרוזים נוספים. "מי שיכל להרשות לעצמו פריט כזה עשוי זהב – היה אדם אמיד, בעל אמצעים".

שלמה גרינברג וארי לוי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, מסרו כי "החרוז הגיע ממבנה מפואר, שאורכו לפחות 25 מטרים. המבנה נבנה בסגנון בנייה שמאפיין מבני פאר. על עושרם של יושבי המבנה מעידים ממצאים נוספים שהתגלו בתוכו, כמו כלי חרס מיובאים ורצפת פסיפס מעוטרת".

לדברי גרינברג ולוי, ייתכן שהחרוז נוצר בתקופה קדומה יותר לתקופתו של המבנה שבתוכו הוא התגלה, וכי סביר להניח שהאנשים שחיו במבנה השתמשו בחרוז.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, מסר: "אמנם מדובר בממצא קטנטן, אבל דווקא הפריטים האישיים, היום-יומיים, הם שמצליחים לגעת ולחבר אותנו יותר מכל, באופן בלתי אמצעי, לאדם מסוים. גם עם הטכנולוגיות של היום, ליצור יצירה שכזו זה דבר מורכב. התבוננות בחפץ הזה ממלאת בהערכה ליכולות הטכניות של קודמינו בעת העתיקה".

נזכיר כי הימצאותם של פריטי זהב בחפירות ארכאולוגיות הינם נדירים ביותר. החוקרים משערים כי מקורה של הטכניקה הוא, ככל הנראה, באזור מסופוטמיה, שם הייתה ידועה לפחות החל מאמצע האלף ה-3 לפני הספירה, כלומר: עוד לפני ימי הבית הראשון.