ליפול לתהום או להמריא לפסגות? איפה הטוב בחיים האלה?

לאחר בריאת העולם והאנושות הקב"ה אומר על הבריאה בכללותה "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" (בראשית א, לא). ה' מעיד שיצירתו היא טובה. ואם כך, כיצד ייתכן כי מספר הלוקים בדיכאון מרקיע שחקים, עד כי מחלת הדיכאון "זכתה" לתואר 'המגפה של הדור'? לפי מחקרים שנעשו בעולם המערבי נמצא כי 10% מאוכלוסיית העולם סובלים מדיכאון בשלב מסוים בחייהם. ומלבד כך, רובנו מתמודדים עם איזשהו אתגר בחיים, כמו: קשיי פרנסה, הילדים, רווקות מאוחרת, בריאות ועוד. אז איפה ה'טוב' של החיים מסתתר לו, והאם הוא בכלל קיים?

ליפול לתהום או להמריא לפסגות?

לאתגר שאנו מקבלים אל חיינו יש מטרה נצחית, והיא לרומם אותנו אל מקום רוחני גבוה יותר. מאותו ניסיון אנו אמורים לצמוח, להפוך לאישיות נעלת ומרוממת יותר. פעמים רבות הקושי הוא זה שדוחק בנו להתחזקות, תיקון עצמי והתנשאות רוחנית. זוהי עת בה נפתח צוהר אל פרקי אמונה וביטחון, זוהי התקופה בה אנו מתפללים לה' ביתר שאת, נשענים עליו ויודעים שרק בכוחו להטיב את מצבנו. רבים שהתמודדו עם קושי אדיר בחייהם העידו כי באותה תקופה חשו קירבת אלוקים גדולה כפי שלא חוו כל ימיהם טרם האתגר, ולא זכו לחוות עוד לאחר תומה של תקופת הניסיון. הם מספרים כי אומנם הם לא מייחלים לחוות שוב קושי, אך לאותה תחושת קירבת אלוקים הם חשים געגוע.

הקשיים שמלווים את חיינו אומנם לא נעימים, אך במבט עליון ונצחי הם אכן טובה. אפשר להמשיל אותם למעין משקולות רוחניות שמסייעות לנו להגיע לידי מימוש עצמי אמיתי. הם אלו אשר הופכים אותנו לגרסה טובה יותר של עצמנו, והרי זוהי כל תכלית חייו של האדם – תיקון עצמי.

עם זאת, כאשר המבט על האתגר הניצב בחיינו הינו נטול אמונה, כמו אצל רבים מבין בני אומות העולם, וכן להבדיל, אצל אחינו ואחיותינו הרחוקים, אז האתגר הופך למשבר, לנפילה אל תהום הדיכאון. מחשבה מוטעית הרואה בקושי ביש מזל, יד הגורל ואקראיות ללא יד מכוונת, מרוקנת את כל הניסיון ממהותו ומטרתו. אולם, כאשר מסתכלים על האתגר במבט חדור אמונה ויודעים כי הדבר קרה בהשגחה מדוקדקת ומתוכננת עבורנו ולטובתנו, אז האתגר מקבל משמעות, וההתמודדות נושאת את האדם אל פסגות רוחניות חדשות.

גולשים בזמן

למרות האתגרים שלעיתים מלווים את חיינו, החיים בכללותם הם הרבה יותר טובים מאשר רעים. אם כל אחד מאיתנו יעשה רשימה של כל הדברים הטובים שקיימים בחייו, למול הדברים הפחות נעימים, הוא ייווכח לראות את הפער התהומי בין השניים. התחושה הלא-אובייקטיבית שיש הרבה יותר רע נובעת מנטייה בנפש האדם להתמקד ברע. כך לדוגמא מהדורת החדשות לעולם תעסוק באסונות ובניבוי תחזיות פסימיות בנושאים פיננסיים, ביטחוניים ואחרים. וכן האדם המצוי עלול במחשבותיו לשקוע לרוב בטרדות, במקום להיזכר בעובדות המשמחות הקיימות בעולמו. ורובן המכריע של אותן טרדות עוסקות דווקא בדברים שאינם מן ההווה, כגון דאגות על העתיד, בשאלות של "מה יהיה?", או בכאב על חוויות עבר.

אך כשמסתכלים על אירועי העבר מתוך אמונה שכל מה שהיה הוא וודאי לטובה, שכן העולם אינו הפקר וכל המתרחש עמי מושגח מלמעלה, וכן קוטעים את דאגות העתיד מתוך תחושת ביטחון שה' הוא כל יכול והוא וודאי ידאג לי כאבא אוהב, אז מתחילים לחיות את ההווה.

הבעיה היא כאשר האדם מפליג בדמיונו אל עבר מחוזות הזמן וכלל אינו חי את המציאות שסביבו, כאמרה המפורסמת "אדם נמצא במקום בו מחשבותיו נמצאות". אם הוא היה מתנתק מן האתמול ומן המחר מתוך אמונה וביטחון בה', ומתבונן בחייו הנוכחיים הוא היה רואה כמה טוב קיים כרגע בחייו, כמה טובות וחסדים ה' משפיע עליו בכל רגע.

וכפי שבחייו הפרטיים של כל אחד יש לאין ערוך יותר טוב מאשר רע, כך גם בעולם כולו – רובם המכריע של בני האדם ניזונים כל צרכם ואינם רעבים ללחם, בריאים ואינם מאושפזים בבתי חולים, זוכים להקים בתים ואינם נשארים ברווקותם, זוכים לקורת גג ואינם משוטטים ברחובות.

מלבד זאת, החיים של כולנו מלאים עד אין קץ במותרות שאינן הכרחיות למחייתנו, אותם השפיע הקב"ה עלינו בחסדו, כמו ראייה צבעונית, פירות וירקות המגוונים במראם וטעמם, עולם מרהיב ביופיו, אוצרות טבע, פלא הנגינה והמוזיקה, ודברים רבים אחרים אותם העניק לנו ה' כדי שנהנה מהבריאה הטובה אותה יצר עבורנו, מתוך אהבתו אותנו.