הדרכה למתחזקים
הזאב הבודד: "אני רוצה להיות מנותק מכולם, איך זה קשור בכלל לתורה?"
האם אפשר להתעלם מבני אדם ולהיות רוחני בו זמנית?
- יובל גולדן
- פורסם כ"א שבט התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
לחיות כסוליסט, מנותק מהחברה, ולפזמן לאנושות את המימרה "לא מדבשך ולא מעוקצך" זו אומנם בחירתו האישית של האדם, אבל ההפסד הטמון בה לא מסתכם רק בכמה סעיפים נפשיים, אלא בכל עולמו הרוחני של האדם.
בורא עולם ברא לאדם הראשון את אשתו, חווה, ועל כך נאמר "לא טוב היות האדם לבדו". ובואו לא נצמצם את זה ליחסים של בעל ואישה, אלא נראה את זה כמשהו כללי על יחסי בינאישיים. ה' הטביע בכל אחד מאיתנו את העובדה שהבדידות עושה לנו רע. ושוב, לא מדובר רק בעניין של החיים פה בעולם הזה, אלא כל זה נוגע גם לעולם הרוחני הנצחי. הרי מה קורה בכל סוג של מערכת יחסים, ולרוב בתוך הבית? התנגשויות של רצונות, ועל כך נאמר - "עזר כנגדו". זאת אומרת, האישה היא הרבה פעמים ה'נגד' של הבעל, היא הקונטרה שלו, אבל דווקא זה יוצר התעלות פנימית של השניים. הניגוד הוא זה שדורש מהאדם לצאת מהאנוכיות שלו, מהקיבעון המחשבתי, מהרצונות והאינטרסים שלו, ובכך לגדול כבן אדם שכבר לא חי בבועה של עצמו, אלא שרואה את האחר, מוותר, סולח ומעניק. וככה ה'כנגדו' הופך בעצם ל'עזר'.
היחסים הבינאישיים מהווים קרקע פורייה להתפתחות אישית. הקריאה הפופולרית בימינו להעצמה אישית אומנם מספקת תכנים מעשירים לפנימיות האדם ומציידת אותו בכישורים וארגז כלים שיסייעו לו בחייו, אבל לא כדאי לשכוח מהי ההעצמה האישית הבסיסית והנעלת ביותר, והיא – עבודת המידות ותיקון האישיות.
דווקא החברה היא זו שבאמצעותה ניתן לעשות עבודה רוחנית זו, שכן אדם שתקוע לבדו באי בודד לעולם לא יצטרך להתגבר על כעסו על מישהו, לא יעשה חסד עם אף אחד, וגם לא יוותר לאף אחד. הוא אומנם יפתח את כישורי ההישרדות שלו, ויגלה מהי השיטה הטובה ביותר לפתיחת קוקוס, אבל הפנימיות שלו תישאר ביום צאתו מהאי בדיוק כפי שהיא הייתה ביום הגעתו.
בורא עולם הוא זה שציווה אותנו במצוות של בין אדם למקום, לצד מצוות של בין אדם לחברו. אין אף מצווה מיותרת, אלא כל אחת ואחת מהן נועדה לתיקונו של האדם. רבי עקיבא אף בחר לומר דווקא על מצוות "ואהבת לרעך כמוך" שהיא כלל גדול בתורה, מבין כל מצוות התורה. ולמה דווקא מצווה זו? הקב"ה הוא זה שברא את הבריות, ומי שאינו אוהבן ממילא לא יכול לאהוב את מי שברא אותן, בדומה שלא ניתן לסלוד מבניו של אדם מסוים ולומר בו זמנית שהוא אוהב את אביהם. אדם שאינו אוהב את בני האדם שסביבו הוא אדם הסגור בתוך עולמו הפרטי, הדואג לענייניו שלו בלבד, וממילא, ככזה הוא גם אינו מתעניין בעולם ולכן גם לא במי שברא את העולם.
רק על ידי התעניינות ואהבת האחר, ניתן לצאת מהבועה המצומצמת של ה'אני' ולצמוח למקום של אהבת השם וערכים רוחניים. וכך מצווה "ואהבת לרעך כמוך" היא בעצם הפתח לכל מצוות התורה.
האתגר השבועי
עשו השבוע מחווה של חסד למישהו בסביבתכם, כגון: סייעו מקצועית לקולגה במקום העבודה או לחבר בלימודים; הכינו עוגה לשכנים; עודדו אדם השרוי בצער; עשו משהו שישמח במיוחד בן משפחה וכדומה.