יום הולדת, ברכה מיוחדת שלא שמעתן, ומה שלמדתי מליאור שי ז"ל

לא מזמן חגגתי יום הולדת. כידוע, זהו זמן של חשבון נפש, מעמד רוחני של התבוננות על השנה החולפת, מה עשינו כראוי וכמה עוד יש לנו לשפר ולהשתפר - הן בפן הרגשי, המחשבתי, הרוחני, המעשי ועוד, והן במעגלים הרבים שלנו, עם עצמנו, במשפחתנו ובסביבתנו. 

הרצתי במוחי המון תמונות מהשנה החולפת – מהראיונות הרבים, מהטיפולים שהגיעו אלי לקליניקה, מהתמונות המשפחתיות, מההרצאות הרבות שמסרתי ועוד. 

עלו ברוך השם הרבה רגעים טובים, והרבה רגעים שהרגשתי שטעון בהם שיפור. וברוך השם שכך. חשבון הנפש מעמיד אותנו במקום של התקדמות, בתנועה, ברצון להידבק בה' ממקום פנימי יותר, מזוכך ואמיתי, עם הפנים קדימה, לדעת מה לשפר ובמה להשתפר, לחזק קשרים משפחתיים, להשקיע בעיקר, לבחור נכון ובטוב, לבדוק מה יכול לעזור לנו לנהל את הזמן יותר נכון ולא להיסחף אחרי הסחות דעת למיניהן ועוד.

אשתף אתכן בפרט קטן וחשוב, שלעניות דעתי כל אחת יכולה לקחת איתה לחייה. באחד הראיונות שראיינתי, פגשתי אישה עצמתית במיוחד, אישה שכל מה שאכתוב עליה לא יספיק לתאר את מי שהיא באמת – ליאת שי, אלמנה ואמא ל-10 ילדים. כשבועיים לאחר הלידה העשירית שלה, בעלה, ליאור שי, נפטר מהמחלה הארורה, והיא, ביד רמה, מנהלת את ביתה ואת כל משפחתה.

עד לרגעיו האחרונים הוא נשאר בבית, כיוון שכך הוא בחר, והיא רצתה שהוא יהיה מאושר עד יומו האחרון. הוא היה איש משכמו ומעלה, שעבר הרבה בחיים. התייתם בגיל 3 מהוריו, בחר לשרת בסיירת דובדבן, נפגע כהלום קרב - וכל זה לא מנע ממנו לפעול ולקרב יהודים רבים ליהדות בדרכו המופלאה. הוא תופף במעגלי תופים, ובעצם הביא את מעגלי התיפופים לארץ וכך חיבר בין יהודים רבים מזרמים שונים.

תחשבו שאם הוא היה כזה מיוחד, כפי שגם בעלי, שהכיר אותו מקרוב, העיד עליו - כמה היא היתה גדולה במעלתה, ברגישותה ובחוכמתה הרבה. הרי כידוע, מאחורי כל אדם גדול עומדת אישה גדולה. ועוד איזו אישה, מופלאה ומעוררת השראה.

היו הרבה לי ראיונות חזקים, אך הריאיון איתה היה עבורי עז ועצמתי. ליאת סיפרה לי שבעלה היה ידוע בחוג מכריו בתור אדם שתמיד עוזר, שמח ונותן לאחרים. בבר המצווה של בנו, הוא בירך אותו ליד כולם: "אני מאחל לך שתהיה "מישהו".

בהתחלה, הברכה הזו לא היתה מובנת לאיש, גם לא לבנו. איזו מן ברכה מוזרה זו, שתהיה מישהו? איזה מישהו? למה הכוונה? אך בעלה הסביר מיד: "אתה יודע, בחיים תמיד צריכים מתנדבים לכל מיני דברים. שמישהו יזרוק את הפח, שמישהו ישטוף כלים, שמישהו יקנה, שמישהו יביא, שמישהו יקשיב... אז אני מברך אותך שתמיד תהיה המישהו הזה, שקם ועושה".

ברכה פשוטה כל כך, ויחד עם זה מלאה בעומק עילאי. שלא נחייה את החיים בפאסיביות, אלא שנפעל ונהיה "מענטש", נהייה אנושיים לסביבה. נקום ונעשה כשצריך לעשות, ולא נחכה שמישהו אחר יעשה בשבילנו.

ואם נאמר שביום הולדת מזלו של אדם גובר, בכוח מזלי אברך את כל הנשים היקרות, שנדע להיות "מישהי".