האדריכל שסיקר אלפי בתי כנסת: "אנשים לא מודעים לסיפורים שמאחורי המבנים"

בכמה בתי כנסת ביקרתם בחייכם? מן הסתם קשה לכם לספור, אך גם אם תצרפו יחד את כל בתי הכנסת שביקרתם בהם, ואפילו אלו שחלפתם לידם וראיתם רק בהיסח הדעת, קשה שתגיעו למספר בתי הכנסת שבהם ביקר האדריכל מיכאל יעקובסון, שעוסק בתכנון עירוני ובאדריכלות.

יעקובסון הוא בוגר לימודי אדריכלות בבצלאל בירושלים ואת התואר השני הוא השלים בגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2014 הוא זכה בפרס רכטר מטעם משרד התרבות, וב-2021 נבחר ליקיר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע.

ביום-יום הוא עובד במשרד אדריכלים, אך בנוסף לעבודתו השגרתית הוא מוצא את הזמן להשקיע בכתיבת מאמרים העוסקים בנושאי אדריכלות על כל גווניה, ובאופן מיוחד מתמקדים בסקירת בתי כנסת בישראל.

עיצוב למען התלמידים

מה יש לכתוב על בתי כנסת? מסתבר שהרבה מאוד. "קחו לדוגמה את המבנה של ישיבת קול תורה, בשכונת בית וגן בירושלים", מציין יעקובסון, "מדובר במבנה שנראה כמו קופסה, כאשר במרכז יש אולם גדול המהווה מוקד מרכזי עם ארון קודש. לכאורה אין בו אלמנט אדריכלי ייחודי. התלמידים לא עוסקים מן הסתם באדריכלות שעוטפת אותם, אלא הם שקועים בלימוד, אך מי שיתעמק ויתבונן בבניין יוכל לראות הרבה אלמנטים מעניינים וייחודיים. תקרת בניין בית המדרש היא מעין פרשנות לכיפה המסורתית שסימלה לאורך שנים רבים ממבני הדת, אך יחד עם זאת השתדל האדריכל להעניק לבניין גם מראה מודרני, ולכן הוא ייצר לבניין כיפה שטוחה כשבחלקים שבהם מתחבר הגג לכיפה נוצרים חרכים המאפשרים לאור הטבעי להיכנס לאולם. כמה חוכמה יש כאן, שכן הדבר חוסך בחשמל וכן מחדיר אור טבעי לטובת הבחורים שיושבים כל היום באולם סגור עם אור מלאכותי".

קול תורה (צילום: מיכאל יעקובסון)

יעקובסון מציין שכאשר מתוודעים לזהותו של האדריכל מבינים שאין זה פלא. "מדובר באדריכל יוסף שנברגר שהיה יהודי מוכשר מאוד ותכנן גם את רחבת הכותל המערבי אחרי מלחמת ששת הימים וכן התמחה בתכנון מקוואות, בתי כנסת וישיבות".

בית כנסת מיוחד נוסף שיעקובסון מספר עליו הוא בית הכנסת של האוניברסיטה העברית בקמפוס גבעת רם בירושלים. "בשנת 1965 הוחלט להעניק את פרס רכטר לאדריכלים היינץ ראו ודוד רזניק שהיו אחראים על תכנון בית הכנסת האוניברסיטאי הזה", הוא מציין, "זו הייתה רק אחת מיצירותיו הראשונות של האדריכל רזניק שלימים הפך לאחד האדריכלים הבכירים בארץ וזכה בפרס ישראל".

(צילום: מיכאל יעקובסון)

באופן אישי יעקובסון מציין כי הוא אוהב להתבונן דווקא במבני בתי כנסת שנמצאים לעתים בשוליים, או כאלו שלא מודעים לקיומם ואינם מוערכים. "דווקא עליהם חשוב לי לספר, להאיר את מה שלא ידוע ולחדש עליהם פרטים. חשוב לי שאנשים יקראו את המאמרים ויעריכו את הסביבה שבה הם חיים, יבינו שבבסיסו של כל בניין יש סיפור, וגם במקומות שנראים לנו מיושנים וסתמיים, ניתן למצוא בהם אור וערכים".

בית כנסת של סיפור

"גם מאחורי מבנה בית כנסת הרמב"ן בעיר העתיקה בירושלים מסתתר סיפור מרתק", מוסיף יעקובסון. "כשמבקרים בו כיום ניתן לראות שקיים בו כולל בו לומדים עשרות אברכים מידי יום, המגיעים מכל רחבי העיר. אבל למעשה זהו מבנה משוחזר שככל הנראה היה במקור בית הכנסת של הרמב"ן שבשנת 1267 היגר לירושלים. בית הכנסת המקורי נהרס במשך השנים, ואחרי מלחמת ששת הימים, בשנת 1967, קיבל האדריכל דן טנאי את המשימה לעצב את המקום מחדש לטובת הקהילה המקומית שחזרה להתפתח ברובע היהודי.

בי''כ הרמב''ן (צילום: מיכאל יעקובסון)

"לבית הכנסת יש כמה דברים שמייחדים אותו משאר בתי הכנסת המוכרים לנו, כמו זוג גומחות בקצה האולם, שפונות לכיוון מזרח, וככל הנראה שמשו בעבר כשני ארונות קודש. הסיבה שנזקקו לשני ארונות היא בשל הגזרה של השלטון המוסלמי שחייב לאחסן בבתי הכנסת גם ספרי קוראן. מכיוון שהיהודים סירבו להכניס את ספרי הקוראן לארונות הקודש, הם הקימו שתי גומחות – באחת הניחו את הספרים הקדושים, ובשנייה את הקוראן. מעניין גם לראות באולם בית הכנסת ארבעה עמודים שונים זה לזה, ולכל אחד כותרת בסגנון ועיצוב שונה. הם נלקחו ממבנים עתיקים ושונים באזור".

(צילום: מיכאל יעקובסון)

(צילום: מיכאל יעקובסון)

ויש לו גם סיפור על מבנה הנחשב לחדיש, ממש מהעשור האחרון – המבנה של ישיבת איתמר: "במשך קרוב ל-20 שנים שכנה הישיבה הגבוהה באיתמר במבנים שאינם קבועים", הוא מציין, "לפני בערך 15 שנים החליטו בהנהלת הישיבה כי ברצונם להקים מבנה קבוע, והם פנו לאדריכל שמואל עופר שבנו למד באותן שנים בישיבה. לאדריכל היה אתגר גדול, שכן המגרש שהוקצה לצורך הקמת המבנה התאפיין בשיפוע חד. עופר החליט לנצל זאת דווקא לצרכים עיצוביים, והציע לתכנן מבנה מדורג. בינתיים הפרויקט לא קודם מסיבות שונות, והישיבה המשיכה לשהות במבני ארעי.

בי''כ באיתמר (צילום: מיכאל יעקובסון)

(צילום: מיכאל יעקובסון)

"אלא שאז התרחשו כמה פיגועים קשים באיתמר – באחד מהם נרצחו חמישה מבני משפחת פוגל הי"ד. הרב אהוד פוגל הי"ד לימד באותם ימים בישיבה, וצוות הישיבה חש שהקמת מבנה קבוע לישיבה יהיה מענה הולם לרצח המתועב. בעקבות כך הורו לקדם את התכניות, וכבר 30 ימים אחרי הרצח נערך טקס הנחת אבן הפינה לישיבה. בדיוק שנה לאחר מכן נחנך בניין בית המדרש שהפך למבנה הציבור הגדול והמרשים ביותר שנבנה עד אז ביישוב".

(צילום: מיכאל יעקובסון)

בית הכנסת כאומנות

"האדריכלות, בדיוק כמו אמנות, משקפת את רוח הזמן והתרבות המקומית", מסביר יעקובסון, " לכולנו ברור שבניין שמתכננים כיום לא תכננו לפני עשרים או שלושים שנה, וגם לא יתכננו בעתיד. גם צורת המבנה והאופן שבו הוקם יכולים ללמד אותנו הרבה על רוח הזמן באותה תקופה, וכן על היבטים פוליטיים, חברתיים, טכנולוגיים וכלכליים שמשתקפים בהם. בנוסף, כשאני כותב על בתי כנסת, אני מקפיד להביא לא רק את הניתוח של הבניין אלא גם את הסיפור של הסביבה שלו ושל האדריכל שתכנן אותו. בכוחו של בית הכנסת להיות כמו יצירת אמנות – אנחנו לא מסתפקים בלהתענג על יופי הציור, אלא גם מבקשים לדעת מיהו הצייר ומה היו המשמעויות שהוא ביקש לייצג ביצירתו. זו הסיבה שאני כמעט תמיד מביא גם את סיפוריהם של האדריכלים".

מהניסיון שלך אתה יכול לזהות על פי המבנה מיהו האדריכל שעומד מאחוריו?

"זה לא קל, כי כדי שיהיה ניתן לזהות באופן מובהק את האדריכל נדרש שיהיו לו עמוד שדרה ברור וסגנון מובהק. מעטים האדריכלים בישראל שעונים על הקריטריונים האלה ושאני יכול בקלות לזהות אותם. צריכים גם להבין שרוב האדריכלים תכננו כאן מבנים במשך עשרות שנים, ובינתיים הסגנון שלהם השתנה, ובכל זאת, יש כאלו שאי אפשר שלא להבחין בטביעת ידם".

יש גם ערך כספי לכך שהמבנה שבו אנו גרים או מתפללים תוכנן על ידי אדריכל מפורסם?

"כשמדובר במבנה, ולא משנה אם זהו מבנה של ישיבה, בית פרטי או בית כנסת, הערך שלו מושפע מהרבה מאוד פרמטרים. ביניהם המיקום המדויק, הקומה שלו מפגעים סביבתיים ועוד דברים נוספים שנלקחים בחשבון בעת שמעריכים את שוויו. במקרים בהם יש לבניין ערך אדריכלי, זה בהחלט יכול להשפיע על שווי הנכס, אך מאידך, גם עלול לפגוע בו, כי לפעמים כשיש מבנים בעלי ערך גבוה, הם חייבים לשמר אותם ולא ניתן לעשות בהם אף שינוי הנדרש לצורך שיפור השימוש בהם".

ומה עם בית הכנסת שלכם? אתם מוזמנים לחפש עליו מידע במאמריו של יעקובסון וכן בספרי האדריכלות שהוציא לאור, הכוללים גם מאמרים מרתקים במגוון נושאים נוספים. אם  לא מצאתם – אתם מוזמנים לספר לו על כך. אולי בית הכנסת שלכם יהפוך לאתר המסוקר הבא.