יש לה הפרעת קש"ר – אז מה הקש"ר למיקוד ראיה?!

לטור הקודם: ילדה אחת עם הפרעת קש"ר יוצאת לצהרון

לקראת סוף שנת הלימודים נערכה בבית הספר של מיכלי אסיפת הורים. במהלך הפגישה שלי עם המורה, דנתי איתה בנושאים מסוימים שקשים יותר עבור מיכלי, וביניהם עלה הנושא של העתקה מהלוח. למיכלי קשה להעתיק מהלוח.

המורה סרבה להכיר בקושי הזה כקושי ששייך להפרעת הקשב. "מהניסיון שלי", היא אמרה, "ילדות שקשה להן להעתיק – בדרך כלל יש להן בעיה של מיקוד ראיה. כדאי לך לקחת אותה ולבדוק".

יצאתי מהמפגש הזה ברגשות מעורבים. מה הקשר? שאלתי את עצמי. מאיפה נחת לכאן פתאום מיקוד ראיה? לילדונת קשה להתרכז, מה זה קשור לעיניים שלה? מה גם שהיא נמצאת במעקב קבוע אצל רופא עיניים וגם מרכיבה משקפיים...

ימים ספורים לאחר מכן, צילה ועטרה, מטפלות הקוגפאן המקסימות, החליטו ליזום שיחה עם המורה, במטרה להשיג שיתוף פעולה בנושאים מסוימים כמו רצף של מחמאות וחיזוקים על כל הצלחה של מיכלי, וכן הלאה. בין השאר, הן ניסו להשיג בשבילה הקלה בכמות ההעתקה מהלוח שנדרשת ממנה. המורה, ששיתפה פעולה עם הכל וגם נידבה את נקודות המבט שלה על החוזקות והקשיים של מיכלי, סירבה לשתף פעולה בנושא המסוים הזה. "כדאי לה לבדוק מיקוד ראיה", היא אמרה גם להן.

אז בדקתי. תוך תשלום של סכום לא מבוטל וגם המתנה של מספר שבועות בתור, הגעתי לבדיקה אצל רופא שנחשב כמומחה בתחום. הרגשתי קרועה מבפנים. מצד אחד, אולי המורה צודקת, ופספסנו פה קושי פיזי פשוט? ומצד שני, אין סיכוי, היא רואה מצוין, המורה כנראה פשוט לא רוצה להסתבך עם הקלות שיקשו עליה את התפקוד בכיתה.

פחות משעה לאחר מכן קיבלתי את האבחנה: למיכלי יש בעיה במיקוד הראיה. הרופא גם הוסיף: "אל תמהרו להגדיר אותה כילדה עם הפרעת קש"ר. המיקוד יכול לבלבל". הוא הסביר שכשיש קושי במיקוד ראיה, במקום להסתכל על משהו ומיד לזהות אותו – מיכלי קודם רואה את החפץ, ורק אחר כך מבינה מה הוא. זה מצב מבלבל מאד, שמאט את ההתנהלות ומקשה על פעולות רבות. לכן העתקה אורכת לה זמן רב כל כך – כי היא כוללת תזוזות רבות של העין וצורך במיקוד משתנה שוב ושוב. בהחלט נשמע כמו משהו שיכול להישמע כמו הפרעת קש"ר, כשלמעשה הוא קשור פשוט לראיה.

נדהמתי. יכול להיות שבכלל אין לה הפרעת קש"ר?! הכל היה בעיה של מיקוד ראיה?

זה לא נשמע לי הגיוני. אבל... זה גם לא נשמע לא הגיוני.

כך או כך, קיבלנו מהרופא תוכנה לתרגול בבית, וגם משקפי תלת ממד לצורך העניין (שאר הילדים התלהבו מה"צעצוע" החדש וממגוון תמונות תלת ממד שיכלו כעת לצפות בהן בהנאה), תוך ביקורת קבועה שלו. את התוכנה קיבלנו בתזמון מושלם עם תחילת החופש הגדול. לרגע הצטיירה לי בדמיון מציאות חלופית, שבה מיכלי מתרגלת במהלך החופשה, ונכנסת לכיתה ב' כשהיא ילדה רגילה לחלוטין, בלי קשיים ובלי הפרעות.

*

מיכלי התחילה בתרגול. הוא לא היה פשוט עבורה. הוא משעמם, מתיש וגם מתסכל – כי אחרי כל תרגול ישנו ציון, והיא ראתה שוב ושוב ציונים נמוכים. אך עם הזמן, בהדרגה, הציונים החלו לעלות. בביקורות אצל הרופא ערכנו התאמות לתרגול כדי שיתאים להתקדמות שלה, ולקראת סוף החופשה הוא עדכן אותנו שתקופת התרגול הסתיימה. מיכלי יכולה להמשיך לתרגל להנאתה, אם היא רוצה, אבל הבעיה של המיקוד נפתרה, ב"ה.

בדקתי את העניין וביקשתי ממנה להעתיק קטע מסוים. קטע כזה היה אורך לה, חודשיים קודם לכן, למעלה משעה להעתיק. כעת היא העתיקה אותו בפחות מחצי שעה. ברוך ה'!

אז מה, אתם שואלים, אולי באמת אין לה הפרעת קש"ר?

אז זהו, שלא.

כי בתי הגדולה, באותו גיל, היתה מעתיקה את הקטע הזה בעשר דקות.

וכי הקושי בהעתקה לא היה המאפיין היחיד של הפרעת הקש"ר שראיתי אצל מיכלי, כמובן. השיפור במיקוד הקל עליה באופן משמעותי, אבל הוא לא פתר את קשיי ההתארגנות שלה, את הצורך הקיצוני שלה ביציבות פיזית, את הרגישות התחושתית שלה, את עיוורון הזמן שלה או את המצב החברתי שלה. הוא הקל על קושי אחד. וגם זה המון.

אז מה למדתי מכל זה? שאלתי את עצמי כשהתחלנו להתכונן לשנת הלימודים החדשה.

למדתי שהפרעת הקש"ר קיימת, גם אם הייתי מעדיפה לגלות שהיא קושי קטן ופתיר אחר.

למדתי, שוב, להקשיב לתחושות הבטן שלי. כי למיכלי עדיין קשה להעתיק מהלוח, היא עדיין איטית יותר מכל חברותיה, ועם כל כמה שצדקה המורה באבחנה שלה, גם אני צדקתי, ומיכלי היתה יכולה להיעזר בהקלה הזו.

מצד שני, למדתי גם שהפרעת הקש"ר היא לא ההסבר לכל בעיה, קושי או תהייה. למדתי שלפעמים קל להיתלות ב"יש לה הפרעת קש"ר" – ואולי בגלל זה לפספס קשיים אחרים. כאלה שאפשר לפתור בקלות יחסית. למדתי שכדאי להקשיב לדעות של אנשים מבחוץ. לפעמים הם יגידו דברים מרגיזים, או לא שייכים, וסתם לא יבינו את ההתמודדות. אבל לפעמים דווקא המבט החיצוני שלהם יכול לתת תובנות אחרות. תודה, המורה. הקלת על מיכלי חלק משמעותי מהקושי שלה. ועל הדרך השגת בשבילה גם יופי של משקפי תלת ממד...

גם לכם יש קש"ר בבית? מוזמנים להגיב.