פיתוח האישיות
כל מה שרציתם לדעת על מוטיבציה
מהי מוטיבציה? למה אנחנו זקוקים לה וממה היא נובעת? מחקר פסיכולוגי מרתק
- עמיחי לוי
- פורסם כ"ד שבט התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
מוטיבציה היא מונח כללי לכל התהליכים המעורבים בהתחלת פעילויות פיזיות ופסיכולוגיות, בהכוונתן ובהתמדה בהן. מקורה של המילה מוטיבציה במילה הלטינית movere שפירושה "לנוע". כל האורגניזמים נעים לקראת גירויים ופעילויות מסוימים ומתרחקים מאחרים, בהתאם לתכתיבי המאוויים והסלידות שלהם. תיאוריות של מוטיבציה מסבירות גם את דפוסי "התנועה" הכלליים של כל מיני בעלי החיים, לרבות האדם, וגם את ההעדפות האישיות והתפקוד האישי של פרטים בכל מין.
נפתח את הדיון על המוטיבציה בסקירת הדרכים השונות שבהן חוקרים עושים שימוש במוטיבציה כדי להסביר ולנבא התנהגות של מינים ופרטים.
תפקידם של מושגי מוטיבציה
פסיכולוגים משתמשים במושג "מוטיבציה" לחמש מטרות בסיסיות:
- לקשר בין ביולוגיה להתנהגות. כאורגניזמים ביולוגיים, יש לנו מנגנונים פנימיים מורכבים המווסתים את תפקוד הגוף ועוזרים לנו לשרוד. מדוע קמתם מן המיטה הבוקר? ייתכן שהייתם רעבים, צמאים או ייתכן שהיה לכם קר. בכל אחד מאלה, מצבים פנימיים של חסך מעוררים תגובות גופניות המניעות אותנו לפעול כדי להחזיר לגוף את שיווי המשקל שלו.
- להסביר שונות התנהגותית. מדוע אנו מצליחים בביצוע מטלה ביום אחד ונכשלים בביצוע אותה המטלה ביום אחר? מדוע הישגיו של ילד אחד במטלה תחרותית טובים לעין ערוך מאלה של ילד אחר שהיכולת והידע שלו זהים פחות או יותר? פסיכולוגים משתמשים בהסברי מוטיבציה כאשר אי־אפשר לתלות את השונות בתפקודם של בני אדם בהבדלים ביכולת, במיומנות באימון או במזל. אם רציתם לקום ממיטתכם מוקדם הבוקר כדי להספיק וללמוד עוד קצת, וחברכם לא עשה כן, קרוב לוודאי שהמוטיבציה שלכם שונה מזו של חברכם.
- להקיש על מצבים פרטיים מתוך התנהגויות פומביות. אתם רואים פלוני יושב על ספסל בגן ומגחך. כיצד תסבירו התנהגות זו? פסיכולוגים והדיוטות כאחד נוטים לעבור מצפייה בהתנהגות כלשהי למסקנה על סיבה פנימית מסוימת שגרמה להתנהגות זו. בני אדם נוטים לפרש התנהגות במונחים של סיבות, אשר כפי הנראה גרמו לאותה ההתנהגות להתרחש באופן שהתרחשה. הוא הדין לגבי ההתנהגויות שלנו. לעתים קרובות אנו מנסים לגלות, האם אפשר להבין את פעולותינו באופן הטוב ביותר באמצעות מוטיבציה פנימית או מוטיבציה חיצונית.
- לייחס אחריות לפעולות. אחריות אישית היא מושג בסיסי במשפטים, בדת ובאתיקה. אחריות אישית מניחה מראש את קיומה של מוטיבציה פנימית ואת יכולתו של אדם לשלוט על פעולותיו. מקובל להפחית ממידת אחריותם של בני אדם במקרים האלה: א. הם לא התכוונו שתוצאות פעולותיהם יהיו שליליות ב. כוחות חיצוניים חזקים דיים עוררו את ההתנהגויות ג. הפעולות הושפעו מסמים, מאלכוהול או מרגשות עזים. אם כן, תיאוריה של מוטיבציה חייבת להפריד בין הסיבות האפשריות השונות להתנהגות.
- להסביר התמדה על אף מצוקה. הסיבה האחרונה שפסיכולוגים חוקרים מוטיבציה היא להסביר מדוע אורגניזם מבצע התנהגויות כאשר ייתכן כי קל יותר שלא לבצען. מוטיבציה גורמת לנו להגיע בזמן, לעבודה או לכיתה, גם כשאנו מותשים. מוטיבציה מסייעת לנו להתמיד במשחק כמיטב יכולתנו, גם כשאנו נמצאים בצד המפסיד וברור שאין כל סיכוי לנצח.
הצגנו באופן כללי את הנסיבות שבהן פסיכולוגים עשויים לעשות שימוש במושג מוטיבציה כדי להסביר התנהגות ולנבא אותה. קודם שנדון בתחומי התנסות ספציפיים, נבחן מקורות כלליים של מוטיבציה.
מקורות המוטיבציה
ב־1999 זכה רוכב האופניים לאנס ארמסטרונג במרוץ הטור דה־פראנס, ובכך השלים את אחת החזרות לכושר תחרותי המרשימות ביותר בתולדות הספורט. ב־1996 אובחן ארמסטרונג כחולה בסרטן , שהתפשט לריאות ולמוח. לאחר שעמד בטיפולי כימותרפיה קשים ביותר בחר ארמסטרונג לשוב להתאמן. בתוך שלוש שנים הוא ניצח באירוע היוקרתי ביותר בענף הספורט שלו. בשנת 2005 זכה ארמסטרונג במקום הראשון בטור דה־פראנס בפעם השביעית ברציפות. המלעיזים טענו, כי מתחריו במרוץ ב־1999 שבו ניצח היו חלשים, אך ששת הניצחונות שאחריו הוכיחו, כי היה בכוחו לשוב ולנצח את הטובים שברוכבי האופניים בעולם.
האם הייתם יכולים לעשות את מה שעשה ארמסטרונג? האם הייתם יכולים לאתגר את גופכם מחדש לאחר מחלה קשה? האם, לדעתכם, מה שהניע את התנהגותו היה משהו פנימי? האם התמדה כזו מצריכה מערך מיוחד של ניסיון חיים? או שמא זה היה משהו חיצוני תלוי מצב? האם בני אדם רבים, או מרביתם, היו מתנהגים באופן כזה לו היו מוצאים את עצמם באותו המצב? או שמא מייצגת התנהגות זו שילוב בין היבטים הקשורים באדם לבין מאפייני המצב?
כדי לענות על השאלות על מקורות המוטיבציה נדון בהבחנה בין כוחות פנימיים לחיצוניים. נפתח בתיאוריות המסבירות סוגים מסוימים של התנהגות הנובעים מדחפים ביולוגיים פנימיים.דחפים ותמריצים צורות אחדות של מוטיבציה נראות בסיסיות ביותר: כשאנו רעבים, אנו אוכלים; כשאנו צמאים, אנו שותים.
את התיאוריה שלפיה דחפים פנימיים הם המניעים התנהגויות חשובות רבות פיתח במלואה התיאורטיקן קלארק האל, על־פי האל, דחפים הם מצבים פנימיים המתעוררים בתגובה על צרכיו הפיזיולוגיים של בעל חיים. אורגניזמים שואפים לשמור על מצב של איזון, או הומאוסטזיס, במצבם הביולוגי כגון חום הגוף ואספקת אנרגיה . דחפים מתעוררים כאשר מחסור כלשהו מפר את האיזון ונוצר מתח. דחפים אלה מפעילים את האורגניזם לכיוון הפחתת מתח. כאשר הדחפים מסופקים או מופחתים וההומאוסטזיס הושב על כנו, האורגניזם מפסיק לפעול. כך, לפי האל, כאשר מונעים מבעל חיים מזון במשך שעות ארוכות מתעורר בו מצב של רעב, המניע התנהגות של חיפוש אחר מזון ואכילה. התגובות שהובילו את בעל החיים אל האוכל יקבלו חיזוק כיוון שהן מתקשרות עם הפחתת המתח שהאכילה מייצרת.
האם הפחתת מתח יכולה להסביר כל התנהגות מוּנעת? כנראה שלא. נניח, לדוגמה, קבוצות של חולדות שמנעו מהן אוכל ושתייה. לפי התיאוריה של הפחתת מתח, היה אפשר לנבא, כי הן יאכלו וישתו בהזדמנות הראשונה שתהיה להן. ואולם, כאשר הניחו אותן בסביבה חדשה, שבה שפע של הזדמנויות לאכול ולשתות, העדיפו החולדות בראש ובראשונה לחקור את הסביבה. רק לאחר שסיפקו תחילה את סקרנותן, התחילו החולדות לספק את רעבונן וצימאונן בסדרת מחקרים אחרת ייחדו קופים צעירים זמן רב ואנרגיה רבה לעיסוק באביזרים ובעצמים חדשים בסביבתם, כפי הנראה רק מתוך ההנאה שבהשתובבות, מבלי שקיבלו גמול רלוונטי כלשהו לצרכים פיזיולוגיים
ניסויים אלה ממחישים, כי לא רק דחפים פנימיים מניעים את ההתנהגות: התנהגות מונעת גם על־ידי תמריצים — גירויים חיצוניים או תגמולים, שאינם מתקשרים ישירות לצרכים ביולוגיים. העובדה שהחולדות או הקופים היו קשובים לעצמים בסביבתם יותר מאשר למצבם הפנימי הראתה, כי התנהגותם נשלטה על־ידי תמריצים. התנהגות אנושית נשלטת גם היא על־ידי מגוון תמריצים. מדוע אנו נשארים ערים בשעות לילה מאוחרות וגולשים באינטרנט במקום ללכת לישון? מדוע אנו צופים בסרט אף־על־פי שאנו יודעים כי יגרום לנו לתחושות חרדה ופחד? מדוע אנו אוכלים במסיבה "ג'אנק פוד" אפילו שאנו כבר שבעים? בכל אחד מן המקרים, מרכיבים בסביבה משמשים כתמריצים המניעים את התנהגותנו. בשלב זה כבר נוכל לראות, כי הבסיס להתנהגויות הוא שילוב של מקורות פנימיים וחיצוניים של מוטיבציה. אף־על־פי שהחולדות עשויות להרגיש לחץ ביולוגי לאכול ולשתות, הן נענות לדחף לחקור סביבה חדשה.
נדון עתה בגישה בת־זמננו למוטיבציה, הבוחנת באופן ספציפי מצבי מוטיבציה המתחרים זה בזה — תיאוריית ההיפוך. תיאוריית ההיפוךמייקל אפטר , ועמיתיו פיתחו תיאוריה הדוחה גם היא את הרעיון שלפיו מוטיבציה היא הפחתת מתח. במקום זאת מציעה התיאוריה ארבעה צמדים של מצבי מוטיבציית־על, המעוררים את האורגניזם לדפוסים מובחנים של מוטיבציה. הצמדים ממוקמים זה מול זה. על־פי התיאוריה, בכל זמן נתון, רק מצב אחד בכל צמד יכול להיות פעיל . לדוגמה, שוו בנפשכם מצב הקשור לעבודתכם. ברגע נתון, האם אתם מוּנעים להשתלב או להיות עצמאים? האם אתם מונעים להתמקד ברגשותיכם או ברגשות אחרים? תיאוריה זו מוכרת בשם תיאוריית ההיפוך כיוון שהיא חותרת להסביר מוטיבציה אנושית במונחי מעבר ממצב אחד למצב ההפוך לו.
ראו, לדוגמה, הניגוד בין תכליתיות להנאה. במצב של הנאה, אדם עסוק בפעילות בלא כל מטרה מעבר להנאה שהוא מפיק מפעילות מסוימת זו. במצב של תכליתיות, אדם עוסק בפעילות החשובה לו מעבר לרגע המסוים. ברגע זה, למשל, תוך כדי קריאת הפרק אתם נמצאים, קרוב לוודאי, במצב של תכליתיות — אתם קוראים את הכתבה בכדי לקבל מידע וכלים לשיפור המוטיבציה שלכם . ואולם, אם תצאו להפסקה כדי לאכול חטיף או להאזין לתקליטור חדש, קרוב לוודאי שתעברו למצב של הנאה. למעשה, לפי תיאוריית ההיפוך, אנו שרויים תמיד באחד משני המצבים, אך לעולם לא בשניהם בו־בזמן.קרה לכם בוודאי לא פעם שהייתם מודעים מאוד לסוגי ההיפוכים שתיאוריה זו מנבאת. דוגמה דרמטית להיפוך חלה בקרב אנשים העוסקים בפעילויות עתירות סיכונים דוגמת צניחה.
מה גורם לבני אדם לקפוץ ממטוס מרצונם החופשי וגם לטעון כי עשו זאת להנאתם? קשה להבין התנהגות זו לפי תיאוריית הפחתת המתח, מאחר שהציפייה לקפיצה ממטוס מגבירה מתח ולא מפחיתה אותו. לעומת זאת, על־פי תיאוריית ההיפוך, חוויית הצניחה מציגה מעבר ממצב תכליתיות למצב הנאה. במצב תכליתיות, עוררות גבוהה — מן הסוג שאנו חווים כשאנו חושבים על קפיצה מתוך מטוס — גורמת להרגשת חרדה; במצב ההנאה, חווים עוררות גבוהה כהתרגשות רבה. מכאן יוצא שמעבר ממצב תכליתיות למצב הנאה באותה רמת עוררות יגרום למעבר מידי מחרדה רבה לתענוג גדול. כדי לאשש את קיומו של שינוי מִיידי זה, אספו חוקרים נתונים מחברים בשני מועדוני צניחה. חברי המועדונים דיווחו על תחושות החרדה וההתרגשות לפני הקפיצות שלהם, במהלכן ואחריהן. הנתונים הראו היפוך ברור: רגעים ספורים קודם לקפיצה היו הצנחנים חרדים, אך לא נרגשים. רגעים ספורים לאחר שנפתח המצנח, הם היו נרגשים, אך לא חרדים. העוררות לא נעלמה, היא קיבלה משמעות שונה כשהצנחנים עברו ממצב תכליתיות למצב של הנאה, אם כן, אפשר לראות בבירור כיצד תיאוריית ההיפוך מסבירה את הדיווח העצמי של צנחנים אלה. תיאוריית ההיפוך שהובא לפניכם מספקת השקפה כללית מעניינת על מוטיבציה.
בשבוע הבא נציג מסורת שונה של חקר המוטיבציה.
עמיחי לוי הוא יועץ במחלקת שלום בית בהידברות.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>