מצפים בדריכות לזמן איכות: איך מצליחים לטפח ילדים בבית ברוך ילדים?

שמעון ונחמי הם אנשי עסקים מוצלחים ביותר. איך אנחנו יודעים?! אנחנו רואים מי השותף, שעשה איתם עסקים במידה רבה. ומי השותף? בורא עולם! בורא עולם בחר בשמעון ונחמי כמה פעמים כדי להביא לעולם את הילדים שלו.

נחמי מאושרת מחלקה בשרשרת הדורות של עם ישראל, אך בשיחות סגורות עם נחמי מתברר שיש פעמים, שהיא מרגישה שקשה לה, ולא בגלל הקושי הארגוני ואפילו (לא תאמינו!) בגלל הקושי הכלכלי. מה שמפריע לנחמי בעיקר הוא הקושי להתחלק את תשומת הלב שלה עם כל הילדים. כל אחד דורש את שלו והיא מרגישה לא טוב עם עצמה, שהיא לא מגיעה לכולם. היא מרגישה שהיא יושבת ומדברת עם אחד בחדר ואז מישהו צורח בחדר השני ועליה לפנות לבדוק מה קרה ואם נפלו השמים.

לפני שנבדוק מה קורה בבית של נחמי (או אסתי, או ליטל, או כל אם יהודיה אחרת) נבהיר כמה נקודות חשובות.

מהו זמן איכות?

פירוש המושג "זמן איכות" הוא כפשוטו, נמדד בהתאם לאיכותו. כמות הזמן משנה פחות ביחס לאיכות המוקדשת לזמן המוקצב. הזמן המוקדש לעבודה עם ילדים אינו נמדד בכמות הזמן שהאם מקדישה אלא בדרך הקדשת הזמן, ולכן הוא נקרא איכות. יש ילד שזקוק, שאימו תברר רק מה קרה איתו בשעות הבקר, ועצם השאלה שלה עושה לו טוב, גם אם תוך כדי שהיא שואלת היא מגישה ארוחת צהרים לאחיו הקטנים. יש ילד שזקוק שארוחת הצהריים תסתיים ואז אימו תשב לידו ותקשיב לכלללללל אירועי היום מהבקר, ולעומתו יש ילד שעבורו תשומת לב מהאם הוא לצאת איתה לבד ולהרגיש ילד יחיד.

פרט לכך, כדאי לדעת, שלב של אם יהודייה הוא דינאמי, כמו ארץ הצבי. כל ילד שנוסף למשפחה הוא בא עם חלק נוסף של לב אם, כך שתמיד יש מקום בלב של אמא!

דונלד וויניקוט היה רופא ילדים במקצועו, והוא שם לב שבעת ביקור ילד חולה במרפאה, נמצאים בחדר כמה גורמים: רופא, מחלה, ילד ואם. הוא הציף את מקומה של האם בחייו של הילד. עובדה זו אינה חדשה לנו, שכן גם לפני ויניקוט ידענו מה מקומה של האם בגידול ילדיה, לדוגמה: שרה אמנו המגרשת את ישמעאל, כי הוא מפריע לצמיחה של יצחק כדי שיהפוך לאחד מאבות האומה, דמעותיה של רחל אמינו המבכה על בניה עד שיחזרו בבוא העת, אימו של רבי יהושע בן חנניה ועוד אמהות רבות במהלך ההיסטוריה היהודית.

ויניקוט הטביע את המושג "אם טובה דיה" (Good enough mother). אם טובה דיה היא אם שקשובה לצרכים של ילדיה והיא אינה חייבת להיות מושלמת אלא מספיק שתהיה "טובה דיה". אם שחושבת שהיא תהיה אם מושלמת, היא אם שמטפחת את רגשי האשם שלה מידי יום. מושג זה בא לרפד את האחריות של האם, ביודעה שהקב"ה ידרוש ממנה רק מה שהיא יכולה, ומה שהיא אינה יכולה, (בשיתוף עם השותף השני...) הקב"ה יעשה את שלו כשותף שלישי. זאת כפי הנאמר בפרקי אבות "לא עליך המלאכה לגמר, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה".

כיצד מתאימים את זמן האיכות לצרכי הילדים?

בהתאם למה שנכתב לעיל, יש לבדוק מה הצרכים ומה הזמנים שעומדים לרשותה של האם.

תינוקות - בשלב הראשון הם זקוקים יותר לסיוע ברמה הטכנית, כלומר ניתן בהחלט לשוחח עם ילד גדול יותר בזמן החתלה של התינוק וכו'.

פעוטות – הם זקוקים לתשומת לב ולהשגחה. לגבי תשומת הלב הבעיה אינה קשה מבחינתם, כי בעזרת כל מילה חדשה או תעלול חדש שלהם הם זוכים לתשומת לב ללא מאמץ. הפעוטות צריכים יותר תשומת לב והתייחסות גם ברמת המעקב אחריהם.

ילדי גן והחטיבה הצעירה – להם יש סיפורים מכל מה שעבר עליהם בגן ובבית הספר. ניתן להקשיב להם תוך כדי ביצוע פעולות או מטלות שהאם מבצעת בבית כמו הדחת כלים או קיפול כביסה, כפי שיפורט בהמשך.

ילדי בית הספר ומתבגרים - הם דורשי ההתייחסות העיקריים. הם אינם מודים בכך, כי בשיחות איתם יש להלך בעדינות בין התעניינות ו"חפירה", בין אכפתיות וגבולות, לבין "לשבת על הראש". הם זקוקים לקבל את תשומת הלב שלהם באופן אישי, עם ישיבה במרפסת או במטבח ועם שתיה חמה ומאפה. יש לציין, שבשיחות אלה הם רוצים להשמיע ולקבל עטיפה, לא הטפה.

אז היכן נמצא את "חלונות זמן האיכות"?

• בשעת בקר מוקדמת - הראשון שקם ומתלבש זוכה לשוחח עם האם בנחת. הוא יושב במטבח ומשוחח ואת מכינה כריכים. הוא יכול לסייע בהכנת הכריכים, אך את זה נציין בהמשך.
• לאחר הדלקת הנרות – נכון, את עייפה מכל המטלות של השבוע ובפרט יום שישי, אבל הזמן שלאחר הדלקת הנרות כאילו נעצר וההרגשה כאילו אנו מסירים את השעון ויש לנו את הזמן עד שעת הקידוש.
• בשעת הכנת אוכל – ההתעסקות במטבח היא הזדמנות פז לכל אם להקדיש לילד זמן איכות נפלא. בשעה שהוא מערבב והיא קוצצת, הוא משוחח והיא מקשיבה. הדבר עשוי להיות בשעת הכנת ארוחה, אפיה או הכנת כל סוג אוכל שהוא. את הטעימה הראשונה כמובן שהוא יקבל, ולאחר מכן הוא אף ישמע שהאם תאמר: "אם שימי לא היה עוזר לי, אין לי מושג איך הייתי מסתדרת". הדברים נכתבו בלשון זכר בכוונה תחילה, כיוון שמסיבה שאינה ברורה כולם בטוחים שרק מקומן של הבנות במטבח ואין זה כך.
• בשעת קיפול כביסה – קיפול הררי הכביסה במשפחה ברוכה הוא פרויקט בפני עצמו. (כן. יש כאלה שמקפלים את הכביסה ולא רק מערימים אותה בלול, שכבר אינו בשימוש וכל בוקר כולם מחפשים את הבגדים של כולם). התנועות המונוטוניות של קיפול הכביסה, מאפשרות לאם לקפל את הכביסה ובמקביל להקשיב לילד התורן. מה שאינו אפשרי, למשל, בשעת השטיפה של הבית, כי הוא הולך אחריה ומדבר ובינתיים "עושה צעדים", אויה. בשעת קיפול כביסה עשויה השיחה להתחיל בשאלה "של מי הבגד הזה" וכו' ולהתגלגל לנושאים שקרו בגן או בבית הספר.
• בשעת יציאה ל"סידורים" או לביקור קרובים – לפעמים אין ברירה וחייבים לצאת מהבית לסידור מסוים בעיר הגדולה. זו הזדמנות לאם לצרף אליה ילד אחד למסע. בדרך הוא משוחח בחופשיות, הוא נותן "יד לאמא", שעבורו המשמעות של היד הזו היא עצומה.
• בשעת יציאה להליכה – עיתוי זה מומלץ מאד לאמהות למתבגרות. ההליכה היא מטרת היציאה, ולכן היא זמן נהדר של חיבור בין בנות לאמהות, כי אין באמצע קניות, פגישות וכדומה. זה זמן בו אפשר לספר גם אירועים מביכים, כי שתיהן מביטות על הדרך ונושמות אוויר צח.
• בחריגה בשעת השינה – ניתן לגלות לכל אם בסוד, שזה בסדר לפעמים לחרוג לילד אחד בשעת השינה שלו ולהשאיר אותו ער כדי לשוחח איתו לבד. לאפשר לו זאת מלכתחילה מבלי שהוא ביקש לצאת מהמיטה, כי מגרד לו, צמא לו, רעב לו, כואב לו ורק לא עייף לו. אלא ליזום את ההחרגה הזו כדי שנשוחח. אין הכוונה שהילד ילך לישון בחצות, אלא אם כל הילדים הלכו לישון בשעה שבע, הוא יתעכב עם אמא בצירוף שוקו חם ועוגייה עד השעה שמונה.

שלוש נקודות חשובות שראוי להזכיר הן:

1. לאם יש גם "שותף" בבית. זה בסדר שגם האב יטול חלק מתשומת הלב הזו עם הילדים. אחד המראות היפים של בין הזמנים בפארקים הוא, אב שמשחק בכדור עם ילדיו, גם אם יש צורך לפשוט את הפראק לכמה רגעים. זה מותר.
2. יש לשמור "זמן איכות לאמא". על האם לדאוג שיהיה לה זמן משל עצמה בבית, להקפיד למצוא זמן גם לאמא של הילדים שלה, שתקרא ספר טוב, תתפנק פעם על המרפסת עם קפה טוב ומאפה שווה. מומלץ בחום.
3. בשעה שההורים מחפשים למצוא זמן איכות לילדים שלהם, חשוב להם למצוא "זמן איכות להורים של הילדים שלהם". לא לשכוח את הבניה של הזוגיות בתוך המשפחה הברוכה הזו. תעשו את זה, למען הילדים!

לסיכום: הסוד של זמן איכות הוא הקשבה לצרכים של הילדים ושילוב של זמן האיכות במטלות של היום.

מאחלת שמחה, נחת יהודית אמיתית, והרבה זמן פנוי כדי לבנות "הורים".

אהובה מליח היא יועצת חינוכית MA ומטפלת רגשית בהבעה ויצירה, מרצה ומוסרת סדנאות בענייני חינוך וטיפול ומנחת הורים במחלקת יהלו”ם.