מה קרה ליהודי שהושאר ביער על ידי הרב פינקוס?

התחלנו בשבוע שעבר לספר על היהודי שביקש להיפקד, ונסע עם הרב פינקוס ליער בשעה מאוחרת בלילה.

המכונית של הרב פינקוס נעלמה לה בחושך. היהודי השבור מצא את עצמו לבד, עלטה כבדה סביבו והכל שחור, שחור מכל הכיוונים – ממש כמו המצב שלו.

הוא הבין שהרב פינקוס רוצה שהוא יתפלל, שהוא יבקש מהשם, אבל... איך עושים את זה?

כנראה הלב צריך להיפתח, וזה לא קרה, כי אחרי חצי שעה הרב פינקוס חזר. הוא יצא מהמכונית, הביט ביהודי השבור ואמר לו: העיניים שלך לא אדומות, זה לא מספיק!

והוא נכנס שוב למכונית ונעלם.

ואז זה קרה! הלב נפתח! הוא התפרק, הוא צעק ובכה להשם כמו שלא עשה אף פעם. הוא נשבר... הוא קרע את השמיים בתפילה, וכשהרב פינקוס חזר וראה את עיניו האדומות, הוא אסף אותו והחזיר אותו הביתה.

באותה שנה הם זכו להיפקד.

אומר הזוהר הקדוש: מי שמתפלל ובוכה וצועק עד שלא יכול לרחוש בשפתיו – תפילה זו היא שלימה שהיא בלב, ולעולם לא חוזרת ריקם!

ביום רביעי, א' באדר, תחול ההילולה של רבי אברהם אבן עזרא עליו השלום. הוא היה קודש קודשים, התורה האירה לו פנים, אבל החיים... אה, לא כל כך. כל מה שעשה רבי אברהם כדי להתפרנס לא צלח. הוא ניסה את מזלו פעם אחר פעם ולא עלה בידו, עד כדי כך שאמר על עצמו: אם הייתי תופר תכריכים – אנשים לא היו מתים... או אם הייתי מכין נרות להאיר, השמש לא הייתה שוקעת... עד כדי כך.

פעם כאבו לרבי אברהם העיניים, הוא סבל נורא. לא היה אז ביטוח בריאות ולא קופת חולים. כדי לפגוש רופא היה צריך לשלם, והרבה. לרבי אברהם לא היה כסף, והוא סבל כל כך עד שהחליט לפגוש את רבי משה בן מימון, הרמב"ם הקדוש זכותו תגן עלינו. הוא הלך דרך ארוכה, וכשסוף סוף הגיע לרמב"ם הוא נכנס בתקווה גדולה ובתפילה להשם שהרמב"ם יהיה שליח טוב ושהטיפול יועיל.

הרמב"ם קיבל את רבי אברהם בסבר פנים יפות. הוא החזיק זכוכית מגדלת והביט בעינו הימנית, אחר כך הביט בעינו השמאלית, הרהר מעט, ואז קרא לפתע בקול גדול: קחו את העבד הזה מכאן מיד ושימו אותו בדיר העיזים! רבי אברהם לא הבין, איזו מן דרך טיפול היא זו? הוא לא הספיק לפתוח את הפה ושני גברתנים נכנסו פנימה, אחזו בו בידיהם הענקיות, הוציאו אותו מהקליניקה של הרמב"ם וזרקו אותו בדיר העיזים שמאחורי הבית.

מה היה שם, בדיר העיזים שמאחורי הבית?

בשבוע הבא, בעז"ה.