המילה היחידה שצרמה לי בפוסט של יאיר שרקי

התלבטתי המון לפני שכתבתי את הטור שלפניכם. למעשה, בהתחלה החלטתי שלא להתייחס. יש דברים שצריך להשאיר כפי שהם, ומי אני בכלל שאשפוט או אחווה דעה על נטייה או זהות שאין לי מושג לגביה. שרקי עצמו קרוע בין הנטייה לבין אהבתו לקב"ה, וזו סיטואציה בהחלט לא פשוטה, שלא לומר קורעת כשלעצמה. נראה שהוא ניסה להתמודד, להדחיק, לטפל – אבל בשלב מסוים החליט אחרת.

לבי לבי על שרקי, על משפחתו, על סביבתו. בעיניי הוא עיתונאי ישר, נעים הליכות (ועוד בתחום סוער ומלא ביצרים ואגו), אמין ומקסים. יש לי רק דברים טובים לומר עליו מקצועית, ויותר מזה – אני חושב שהדיון עצמו הוא לא שרקי אלא התופעה בכללותה.

אבל יש כאן תקדים מדאיג. שרקי, שלא בטובתו וכנראה בלית ברירה, יצר תקדים לא פשוט. אני קורא מאמרים באתרים חילוניים על ההשפעה ה"חיובית" להשקפתם, שבה נער דתי מבולבל מבאר שבע או מחדרה יוכל להבין שהנטייה לגיטימית ולחיות את חייו לפיה. מבחינתי השיקול בדיוק הפוך – יש במקביל נערים מבולבלים שנמצאים איפשהו "על הרצף", וגושפנקא כזו מצד עיתונאי אהוב, שמקבל חיבוק ציבורי רחב ביותר, עלולה להטות אותם עוד יותר אל חיים חד-מיניים במקום שינסו להתמודד עם תחושות ובלבול של גיל ההתבגרות. מה שאולי התחיל כמשובת נעורים וכבלבול תרבותי עלול להפוך עבורם לדרך חיים, באדיבות אותם ארגונים, גופים ואנשי תקשורת שמפמפמים את המסרים שלהם בלי סוף.

יש אנשים שבוודאי חיים עם נטייה מובהקת כזו. אבל מה שמדאיג אותי הוא שיש אנשים שנמצאים על הרצף, עם נטייה קלה כזו או אחרת, והאווירה התרבותית עלולה לגרור – ובפועל גם ללא ספק גוררת רבים מתוכם – אל חיים לא פשוטים, שסותרים לחלוטין את התורה, ומנוגדים גם להשקפה הטבעית שיש לכל אחד מאיתנו ושהיתה עד לדור האחרון. היתה - עד שארגונים פרוגרסיביים החליטו לטרלל תרבות שלמה עם לגיטימציה נרחבת ולוחמנית לתופעה שגם שרקי מודה, בין השורות, שאינה רצויה ואינה טבעית.

אני שוב חוזר ואומר – יש לי בעיקר חמלה גדולה כלפי שרקי. הוא מצהיר כי ניסה עד היום לצאת מכך, לברר את הנושא ולגבש זהות אחרת. אני לא יודע עם מה הוא מתמודד, ובהחלט מאמין לו שעשה המון-המון כדי לעבור למסלול חיים שתואם את השקפתו האמונית.

אבל דבר אחד צרם לי בפוסט שלו – המילים "ועכשיו: משפחה". מדובר למעשה בכניעה פומבית ומוצהרת לעולם הערכים שמנסים להחדיר כאן אותם ארגונים פרוגרסיביים ולהט"ביים-רדיקליים. שרקי יודע היטב שמשפחה משמעותה אבא ואמא, ולא אבא ואבא עם ילד מאמא פונדקאית מחו"ל. טובת הילד כאן מפוקפקת מאוד, וגם זו "הצלחה" של אותן תנועות רדיקליות שהפכו את העיוות הזה למציאות קיימת. שרקי יכול לחיות עם הנטייה עצמה (עצם הנטייה אינו עבירה, כידוע, אלא רק מימושה), לבחור כיצד לנהל את חייו הזוגיים וכן הלאה. הוא גם לא היה חייב להצהיר שזה הצעד הבא שלו. וכאן עוד יותר חבל לי עליו – חבל לי שהוא נכנע לתרבות הלהט"בית, קורא לזה "משפחה" ואף מצהיר בגלוי שהוא פועל בכיוון. הוא היה יכול להצהיר על הנטייה ופשוט להמשיך בחייו באופן פרטי ואישי, מבלי שכולנו נדע איך הוא מממש את נטייתו, אם בכלל. אבל כשכתב "ועכשיו: משפחה", הוא בעצם הצהיר – אולי בלי כוונה או במודעות חלקית – לא רק על הנטייה, אלא גם על התפיסות שנמשכות ממנה, כולל ביטויים ועולם ערכים רחוק עוד יותר מעולמו התורני.

לצד המקרה הספיציפי הזה, חשוב לזכור (ולהזכיר תמיד) שישנם המון סיפורי הצלחה אחרים, של אנשים שהתבלבלו בנטייה המינית – ובסוף חזרו לבחירה הטבעית. אני אישית מכיר לא מעט מקרים כאלה, שבהם אנשים הגדירו את עצמם כבעלי נטייה הפוכה – והיום הם נשואים באושר ובהצלחה, כשאותה נטייה נתפסת בעיניהם כמשובת נעורים. אז נכון, לא כל הסיפורים מסתיימים בהפי-אנד (ואולי חלקם לא יכולים להסתיים בהפי-אנד), אבל לדעתי – רובם כן מסתיימים בצורה שתואמת את ההלכה, בתנאי שאכן משתדלים, מנסים, נלחמים ושואפים לתקן.

ועוד מילה אחרונה על ההתייחסות לבעלי נטיות. היום, תודה לאל, המילים המעליבות כבר יצאו מהלקסיקון, אבל מדי פעם עדיין רואים אותן בטוקבקים או ברחוב. חשוב לציין ולהדגיש – בעלי הנטיות הם האחים שלנו, הם אהובים ונפלאים. מעבר לנטייה יש עוד הרבה מאפיינים לאדם. הוא יכול לתרום לקהילה, להיות בן משפחה אהוב, להיות עובד מצטיין, בעל מידות נאצלות, בעל יצירתיות נפלאה ועוד. עלינו לחדול מביטויים בוטים ומרחיקים. הם בני אדם לפני הכל, וכל אחד עושה את בחירותיו בחיים ואת מיטב יכולתו לקיים את תרי"ג מצוות. צורם נורא לשמוע מילים בוטות כלפי ציבור שנמצא בהתמודדות כל כך עזה (בפרט אם הוא חלק מהציבור האמוני). לכן בואו נשים את המילים המעליבות מאחורינו, בואו נשאיר את השיפוטיות הנחרצת כלפי האנשים עצמם בצד – לצד הרתיעה מהתרבות הקלוקלת של שלל הארגונים הרדיקליים שממש רוצים להחדיר את התרבות הזו בצורה אגרסיבית ובשטיפת מוח – ופשוט נתפלל לגאולה השלמה, שתפתור בע"ה את כל המבוכות וההסתר העצום שיש בעולם, ובפרט בדור הנפלא והמבולבל שלנו.