סגולה נדירה לא’ באדר: קראו את 16 הפסוקים הסגוליים הללו

סגולה נדירה לא' באדר: לקרוא מספר יחזקאל את הפסוקים בהם נושא הנביא קינה על מצרים בעודו ישוב על הקרקע, ולאחר מכן לבקש בקשה אחת בלבד.

מקור הסגולה הינו בספר "דברי ימים", בפרק "שער מנהגי אדר". כך מובא: "קינת מצרים נשא יחזקאל על מצרים א' לחודש י"ב הוא חודש אדר. יהושע בן יהוצדק איזן ותיקן לאומרה בזמן חצות ליל תחילת ירח אדר. מעורר את זכות נבואותיו של יחזקאל בעניין אמירת נבואה בזמנה, ומבקש ענין אחד של תלאה ומצוק... וראוי להיות ישוב בארץ כשאומר קינה, ולכוון בדעתו מה שיאמר".

כלומר: את הפסוקים יש לקרוא בחצות הלילה של אור לא' באדר. לאחר מכן יש לבקש בקשה אחת בלבד. את הסגולה יש לומר בעת שהוא יושב על הארץ ומכוון את פירוש הפסוקים.

במידה ואינכם יכולים לומר את הפסוקים הלילה בחצות, ניתן לומר את הפסוקים הסגוליים גם הערב ומחר עד שקיעת החמה. המקור לכך הוא הנאמר במסכת סנהדרין (ק"א, א'): "כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר: 'ודבר בעיתו מה טוב'. גם במסכת סופרים (פרק י"ח הלכה א') מובא: "כל המזכיר פסוק בעונתו מעלה עליו כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קורבן". כיוון שיחזקאל נשא את הקינה בא' באדר, כל הקורא את הנבואה הזו בתאריך זה – מביא טובה לעולם, ונחשב כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן.

אלו הפסוקים הסגוליים: (יחזקאל פרק לב פסוקים א-טז)

{א} וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁנֵי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: {ב} בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כְּפִיר גּוֹיִם נִדְמֵיתָ וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ וַתִּדְלַח מַיִם בְּרַגְלֶיךָ וַתִּרְפֹּס נַהֲרוֹתָם: (ס) {ג} כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' וּפָרַשְׂתִּי עָלֶיךָ אֶת רִשְׁתִּי בִּקְהַל עַמִּים רַבִּים וְהֶעֱלוּךָ בְּחֶרְמִי: {ד} וּנְטַשְׁתִּיךָ בָאָרֶץ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה אֲטִילֶךָ וְהִשְׁכַּנְתִּי עָלֶיךָ כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וְהִשְׂבַּעְתִּי מִמְּךָ חַיַּת כָּל הָאָרֶץ: {ה} וְנָתַתִּי אֶת בְּשָׂרְךָ עַל הֶהָרִים וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיוֹת רָמוּתֶךָ: {ו} וְהִשְׁקֵיתִי אֶרֶץ צָפָתְךָ מִדָּמְךָ אֶל הֶהָרִים וַאֲפִקִים יִמָּלְאוּן מִמֶּךָּ: {ז} וְכִסֵּיתִי בְכַבּוֹתְךָ שָׁמַיִם וְהִקְדַּרְתִּי אֶת כֹּכְבֵיהֶם שֶׁמֶשׁ בֶּעָנָן אֲכַסֶּנּוּ וְיָרֵחַ לֹא יָאִיר אוֹרוֹ: {ח} כָּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ וְנָתַתִּי חֹשֶׁךְ עַל אַרְצְךָ נְאֻם אֲדֹנָי ה': {ט} וְהִכְעַסְתִּי לֵב עַמִּים רַבִּים בַּהֲבִיאִי שִׁבְרְךָ בַּגּוֹיִם עַל אֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם: {י} וַהֲשִׁמּוֹתִי עָלֶיךָ עַמִּים רַבִּים וּמַלְכֵיהֶם יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר בְּעוֹפְפִי חַרְבִּי עַל פְּנֵיהֶם וְחָרְדוּ לִרְגָעִים אִישׁ לְנַפְשׁוֹ בְּיוֹם מַפַּלְתֶּךָ: (פ) {יא} כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' חֶרֶב מֶלֶךְ בָּבֶל תְּבוֹאֶךָ: {יב} בְּחַרְבוֹת גִּבּוֹרִים אַפִּיל הֲמוֹנֶךָ עָרִיצֵי גוֹיִם כֻּלָּם וְשָׁדְדוּ אֶת גְּאוֹן מִצְרַיִם וְנִשְׁמַד כָּל הֲמוֹנָהּ: {יג} וְהַאֲבַדְתִּי אֶת כָּל בְּהֶמְתָּהּ מֵעַל מַיִם רַבִּים וְלֹא תִדְלָחֵם רֶגֶל אָדָם עוֹד וּפַרְסוֹת בְּהֵמָה לֹא תִדְלָחֵם: {יד} אָז אַשְׁקִיעַ מֵימֵיהֶם וְנַהֲרוֹתָם כַּשֶּׁמֶן אוֹלִיךְ נְאֻם אֲדֹנָי ה': {טו} בְּתִתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה וּנְשַׁמָּה אֶרֶץ מִמְּלֹאָהּ בְּהַכּוֹתִי אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי בָהּ וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה': {טז} קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ בְּנוֹת הַגּוֹיִם תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ עַל מִצְרַיִם וְעַל כָּל הֲמוֹנָהּ תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ נְאֻם אֲדֹנָי ה':