לאחר המנה האחרונה האורחים נתקפו בבחילות נוראיות...

מעשה בראובן שערך אירוע גדול, והזמין מנות אוכל מבעל קייטרינג בשם שמעון. ההזמנה כללה מנות משובחות ועשירות ביותר, בכלים נאים ויקרים.

והנה, המנות הוגשו בזה אחר זה, סלטים ודגים, עופות ובשרים משובחים וכו', והסועדים, מדושני העונג, הודו ושיבחו את ראובן על המזון האיכותי והערב שהגיש לפניהם.

כך היה עד להגשת המנה האחרונה. האנשים אכלו את המנה, ולא עברו כמה דקות והם נתקפו בבחילות קשות, עד שהקיאו את כל המזון המשובח שאכלו... ולבעל השמחה ראובן נגרמה בושה ועגמת נפש גדולה.

העניין נבדק, ואכן הוכח, שהמנה האחרונה היתה מקולקלת, ועתה מגיע ראובן אל בעל הקייטרינג ותובע להשיב לו את מלוא תשלום הזמנת המנות.

שמעון משיב לעומתו: 'אני מאוד מתנצל על מה שאירע, ובודאי שאת דמי המנה האחרונה אשיב לך, אך על כל המנות הקודמות, שאכלום האורחים ונהנו מהם - מגיע לי תשלום ואינך זכאי לקבלו בחזרה!...'

ראובן התרעם לעומתו: 'הרי המנה האחרונה באה וקלקלה את כל הסעודה, ואיך יעלה על הדעת שאשלם על מזון שהסועדים הצטערו ממנו והקיאו אותו, ובדיעבד ברור שכל אחד היה מעדיף שלא להכניסו לפה; ומלבד זאת, אני דורש פיצוי על עגמת הנפש והמבוכה הרבה שנגרמה לי...!'

עם מי הדין?

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

הדבר ברור שהסעודה והתשלום עליה, כוללים אף את המנה האחרונה (בפרט לאור המציאות בזמנינו שיש 'משקל נכבד' למנה האחרונה), כך שכל המנות, כולל האחרונה, נחשבים למקח אחד. ומאחר שאף אדם בעולם אינו מוכן לשלם על מזון טעים ומשובח, שלבסוף יגרום לו לסבל ולבחילות קשות ויקיא אותו, הרי שהמקח על סעודה כזו נחשב למקח טעות.

ולכן, צריך בעל הקייטרינג להשיב את מלוא דמי הסעודה לבעל השמחה! אכן, אם ישנם אורחים שלא טעמו מהמנה האחרונה, פשוט הדבר שעל המנות שהם אכלו יש לשלם. 

ובנוגע לחיוב תשלום עבור העגמת נפש שנגרמה לבעל השמחה, הנה נאמר במסכת בבא בתרא (צ"ג:) 'היה רשב"ג אומר: מנהג גדול היה בירושלים, המוסר (תפקיד הכנת) סעודה לחבירו, והלה קלקלה, נותן לו דמי בושתו ודמי בושת אורחיו'. אך יעויין ב'קובץ שיטות קמאי' (שם), שכתבו כמה ראשונים שאין הלכה בזה כרשב"ג, (אלא חיוב התשלומין הוא רק על היזק המאכלים של בעל השמחה, אך לא על הבושה שנגרמה לו). ואמנם הטור הביא גמרא זו (באו"ח סו"ס ק"ע), אך מאחר והשו"ע ושאר כל הפוסקים לא הביאו גמרא זו להלכה, שמע מינה שלא נהגו בהלכה זו למעשה. וממילא, מן הדין אי אפשר לחייב את בעל הקייטרינג על הבושה והעגמת נפש שגרם לראובן.

לסיכום: בעל הקייטרינג ישיב לבעל השמחה את מלוא דמי הסעודה, אך לא ניתן לחייבו בתשלום עבור הבושה ועגמת הנפש.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.