מורן קורס: כמה שירצו לפגוע בביחד שלנו – אי אפשר להרוס את השלמות של האחדות

האמת? שלא רציתי להעלות את הכתבה לרשתות אצלי, לקח לי זמן להסכים לתוצאה. אבל התגובות היו רבות כל כך... שהחלטתי שלפחות אביא את הפרשנות הקטנה שלי.

יום אחד קיבלתי שיחת טלפון להשתתף בכתבה מטעם ערוץ 12, שבה משתתפות נשים שלעת עתה אינן שומרות תורה ומצוות, ונשים דתיות/חרדיות ממגוון הקשת. כששמעתי חיבורים, ולבי עם כל מה שקשור באחדות למען העם, הסכמתי, ואני חייבת לציין שזה לאחר כמה וכמה פניות לא מעטות שקיבלתי. משהו נשמע לי שכאן זה הולך להיות אחרת.

בפועל, החיבור בין חברות הקבוצה היה מהיר. נשים אוהבות. נקודה. לא שינו הנראות, הלבוש, הוויכוחים שעלו (ועלו...), האמירות החד משמעיות ועוד. בתקשורת אפשר למכור לנו לוקשים, שיש פירוד, אבל בפועל, כשנפגשים אחת עם השנייה – אי אפשר לשכוח את מה שמאחד אותנו, את הנפש האלוקית שקיימת בקרבנו. המאחד רב על המפריד.

כשהתחלנו, לאחר החיבור הטבעי בינינו, צרם לי ואפילו נרתעתי מצורת הישיבה - שורה של כסאות, זו מול זו. בתחושה שלי – הרגשתי שצריך לשבת במעגל. למרות חילוקי הדעות אנחנו עם אחד, וכל מי שמנסה לעשות / להראות / להשמיע אחרת – אנחנו לא נסכים לכך. לעניות דעתי, כולן הסכימו איתי.

כמה ימים עברו, ועדין לא עיבדתי לגמרי את מה שהיה באותו יום ראשון של סט הצילום שנמשך כ-4 שעות.

יכולה לומר שנוצר שם משהו שלא יכל להיווצר בשום מקום אחר, ודווקא אחרי שיח מעמיק נוצר קשר איכותי.

אלא מה, שמבחוץ לא רואים את העומק, רק את ההיילייט, רק את המשפטים שנאמרו באוויר. חסרים כל כך כל השלבים בין לבין, הכימיה שנוצרה לפני וגם אחרי. ברור לי שנשאר לשמור על קשר, במיוחד שקבענו חברותא, והפעם – להיפגש ולדבר על המשותף.

אך כשעומדים מבחוץ, ורואים כתבה בת 11 דקות, אי אפשר להבין מה הלך בפנים. והתוצאה לעולם לא תשקף את הכמעט 4 שעות שישבנו יחדיו על סט צילום עם נשים מדהימות.

אנחנו אמנם נראות שונה, אבל בתוכנו – אנחנו עם אחד, מכיל וקשוב כל כך, גם אם זה לא נראה כך בכתבה / בחיים.

יש בנו משהו פנימי, שכמה שירצו לפגוע בביחד שלנו – אנחנו לא ניתן לאף אחד לפגוע במקום הכל כך שלם, מחובר ואמיתי הזה.

אודה שמלכתחילה לא אהבתי את הפילוג, שהתבטא בישיבה, בנושאים המאד מגמתיים שעלו, את זה שלא נתנו לנו לדבר על העומק שבעניין ועל העבר של העם שלנו, אלא רק על מה שקורה עתה. כמה שניסיתי לעורר על "עם שההווה שלו אינו נשען על עברו גם עתידו עוטה בערפל", זה לא התקבל. הנושאים שהועלו, מבחינתי, היו נוראיים, בכוונה ללבות את המחלוקת. אבל גם זה חיצוני לכל מה שמתרחש בלב פנימה, שיש בנינו אהבה מטורפת. ואם פוגשים אחרת – צריך לזכור שזה רק בחיצוניות.

לפחות בסוף הכתבה הראו את החיוך והחיבוק של כולנו. ואף על פי שנאמר לנו ש"אהבה לא מצטלמת טוב" – אין כמו להתחיל, להמשיך ולסיים באהבה.

כי אהבת ישראל לעולם תנצח.