סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר: מה שקרה במפגש של אורי זכי עם הרב שמואל אליהו
על חלק מהדברים זכי מגיב "קשה לי לשמוע את מה שהרב אומר", או אומר "אני יודע שהרב לא אהב את הממשלה שאשתי כיהנה בה". מצד אחד ביקורת, מצד שני איפה בשמאל יש מי שמכיר את הדיבור לרב בכבוד, בגוף שלישי?
- סיון רהב מאיר
- פורסם ה' אדר התשפ"ג |עודכן
הרב שמואל אליהו (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)
1. שיחות הפשרה כבר החלו. ההידברות כבר בעיצומה. זה לא קורה בבית הנשיא או בכנסת, שם עדיין לא מצליחים לרדת מכל העצים, אבל זה מתרחש בפועל, בשטח. כנראה שהעם אחראי מהפוליטיקאים שלו. ניסיונות של שיח והקשבה מתקיימים כעת באינספור קבוצות ווטסאפ ומפגשי הידברות ויוזמות להרגעת הרוחות. הנה אחד, משמעותי במיוחד: מוצאי שבת, מרכז תל אביב, בית הכנסת של קהילת "ראש יהודי" ברחוב בר כוכבא.
2. אורי זכי הוא יו"ר הנהלת מרצ, בן זוגה של תמר זנדברג. הרב שמואל אליהו הוא הרב הראשי של צפת, אבא של השר הרב עמיחי אליהו ממפלגת עוצמה יהודית. הם יושבים שניהם מול אולם צפוף. בדרך כלל למפגשי שיח כאלה מגיעים אנשים שבמילא מסכימים על הרוב, אנשים שהידברותם אומנותם. הפעם הליהוק מאתגר יותר.
זכי, מסורתי באורחות חייו, סיפר שספג מהמחנה שלו מתקפות ודרישות שלא לבוא למפגש עם כזה רב "גזען וקיצוני".
"לא ידעתי מה לעשות", הוא אומר. "אז הלכתי בבוקר שבת לתפילת שחרית בבית הכנסת ברחוב בן יהודה ואמרתי לעצמי שאולי אחשוב שם מחדש. ואז פתאום שמעתי שם את הדרשה שלך, הרב, וזה שכנע אותי לבוא".
הרב אליהו, שהגיע להתארח בשבת בתל אביב, מופתע. הוא לא ידע שזכי היה בקהל ושזה בעצם המפגש השני שלהם היום. "הרב, דיברת שם על כך שדרך ארץ קדמה לתורה, ודיברת על כך שקודם כל צריך לעזור ל'שונאך', למי שאתה שונא, רחוק ממנו, וככה מתקרבים. אז החלטתי להגיע, למרות הביקורת עלי".
הרב צוחק ("מעניין, לי אף אחד לא אמר לא לבוא"), ובהמשך הערב מגלה את עומק החרדה במחנה של זכי: "אנחנו באמת מפחדים, באמת מרגישים שהבית מתמוטט עלינו", אומר לו יו"ר הנהלת מרצ.
הרב עונה: "השבוע הלכנו לקראתכם, הורדנו כמה חוקים כדי להידבר, ואז לפיד קופץ: 'ניצחנו!'. אתה רוצה הידברות? תבוא באמת לדבר. אין לנו את כל החוכמה שבעולם. סיעור מוחות יקדם את כולנו. קדימה".
3. זכי תוהה מה הדחיפות. למה נדמה שיריב לוין מקדם הכול, כאן ועכשיו, יש מאין. הרב אליהו עונה: "היוטיוב מלא בסרטונים של נפתלי בנט ושל גדעון סער וגם של לפיד בעצמו שמסבירים כבר עשרות שנים כמה זה חשוב לשנות את מערכת המשפט. אני גר בצפת, אתה יודע מה קורה בגליל בגלל חוסר אכיפה, בגלל מערכת משפט שמשחררת עבריינים? אתה יודע מה קורה בלוד? בסוף עוצרים את היהודים שמתגוננים, ולא את מי שתקף אותם. יש רוב עצום שמסכים שצריך רפורמה במערכת. אז אפשר לדון על פרט כזה או אחר, אבל איפה הייתם שלושים שנה? למה לא הייתה שום פתיחות לביקורת? אם אתם חושבים שאנחנו מגזימים, תביאו הצעות ענייניות. אל תשרפו את המועדון".
הם גם נדרשים לצמד המילים המאיים "מלחמת אחים". זכי מסביר: "אני לא חושש ממלחמת אחים, אלא ממשהו יותר חמור מזה: חלק חשוב בעם הזה יוותר על המקום הזה, ירגיש שלא רוצים אותו, שרוצים להכניע אותו, וילך. זה יותר מסוכן ממלחמת אחים".
4. כל אחד מהם זועק את מה שכואב לו. הרב מסביר לזכי שבעיניו יריב לוין לא מקלקל מצב מתוקן, אלא להיפך. מתקן את הקלקול. "אהרון ברק קובע מי הוא האדם הסביר, מה זה נאור, מה זה ערכי, באופן שמנוגד לרוב הציבור. אז מה עושים?", שואל הרב, ועונה: "פשוט אומרים לנציגים משני הצדדים לדבר. הרי לא היה נשיא שנבחר ברוב כזה גדול כמו הרצוג. הולכים אליו".
הרב מזכיר שכעת הרבנים החרד"ליים ביותר מתחננים להידברות. הוא עצמו חותם ללא הרף על קריאות ועצומות כאלה. זה מעניין, כשאותם רבנים מעבירים איזה שיעור במכינה קדם צבאית לשלושה תלמידים עייפים, התקשורת יכולה לחגוג על בדל התבטאות שלהם שיהפוך לכותרת ראשית. עכשיו, כשהם יוצאים בקריאה פומבית שהיא יוצאת דופן, אפילו באתרי האינטרנט של המגזר שלהם די מתעלמים. כך כתב השבוע הרב אליהו, ולצידו עוד שורת רבנים: "אנחנו קוראים לשיח, ללא תנאים מוקדמים. אנו נקשיב וננסה להבין את עמדתכם, בכל מה שנשתכנע נפעל לשיפור הרפורמה ונעשה כל שביכולתנו כדי לגייס להסכמה זו את חברי הכנסת, השרים וכל הציבור ששומע לנו".
בינתיים גנץ לא הרים טלפון ולא קרא להם ללשכתו. חבל.
5. הדיון ממשיך. על חלק מהדברים זכי מגיב "קשה לי לשמוע את מה שהרב אומר", או אומר "אני יודע שהרב לא אהב את הממשלה שאשתי כיהנה בה". מצד אחד ביקורת, מצד שני איפה בשמאל יש מי שמכיר את הדיבור לרב בכבוד, בגוף שלישי?
לסיום, המנחה גבי דניאל, מבקש שכל אחד מהם יאמר משהו טוב על הצד השני. כן, זו קצת הפעלה של תנועת נוער, אבל אולי זה מה שהכיתה הטיפולית ששמה מדינת ישראל צריכה כרגע. הרב עונה: "חששתי שלא תבוא, ואני שמח שבאת, ומקווה שאתה לא מצטער. חשבתי לעצמי 'יו"ר הנהלת מרצ', השם ישמור. פגשתי בחור נחמד, ובסוף השיחה אני יוצא עם עוד יותר הערכה אליך. אני קורא לייצר כמה שיותר מעגלי שיח כאלה, רק ברכה תבוא מזה כעת".
"אני יודע שאתם רוצים לסיים בטוב", אומר זכי, "אבל פה בחוץ בקפלן, ומול הכנסת, יש לי חברים שחיים בחרדה עצומה. זו סכנה. יש לך השפעה משפחתית על הממשלה", הוא אומר לרב על בנו השר. "בסוף שם הכוח. צריך לייצר הסכמות. יש לי שותפים שמתנגדים לעצם המשא ומתן. אני חושב שטוב לדבר".
ובלי לשים לב, בתום השיחה זכי מעלה נקודה קריטית. "לא הסתכלתי בטלפון כבר שעה, אני לא יודע מה הולך שם". אולי אם כל הצדדים היו סוגרים את הרשתות, בדגש על הטוויטר, כבר היה מתווה טוב תוך יממה.
הם נפרדים בלחיצת יד חמה, לא לפני שזכי מוזמן לאירוע הבא. זה עימות דרמטי יותר, עם אויב אמיתי שלנו, המן הרשע: "תבוא לקריאת מגילת אסתר בפורים?".
הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>